60-30-10: תופרים מידות מתאימות לתיק אג"ח קונצרניות

שחר רג'ואן , ראש תחום אג"ח קונצרני בבית ההשקעות אנליסט, ממליץ להשאיר מזומן בתיק ליום סגריר, ויש לו 2 המלצות לאג"ח קונצרניות לתיבול התיק

אין זה חדש כי שוק האג"ח הקונצרניות נמצא זה תקופה ארוכה בשיא. התשואות בו נמוכות, והמרווחים מול האג"ח הממשלתיות באותו מח"מ נמוכים ועומדים על 1.5%-1.8%. יש בכך כדי ללמד שהשוק אינו מתמחר בצורה נכונה את יחס הסיכוי-סיכון הגלום בהשקעה באג"ח רבות, אלא בעיקר מושפע מהביקושים שמזרימות קרנות הנאמנות. אלה מתאפיינות בעודף נזילות (קרוב ל-20 מיליארד שקל נכנסו לקרנות האג"חיות מתחילת השנה), ועל כן נאלצות לקנות בין היתר איגרות חוב, גם במחירים שלא משקפים את הסיכון האמיתי בהן.

"רווחי ההון שאפיינו את האג"ח הקונצרניות בשנתיים האחרונות לא צפויים לחזור", מעריך שחר רג'ואן, ראש תחום אג"ח קונצרני בבית ההשקעות אנליסט. לפיכך, הוא סבור כי יש להתאים את תיק ההשקעות למצב הנתון עתה בשוק, כאשר "עיקר התיק (כ-60%) צריך להיות מושקע באג"ח בעלות מח"מ קצר-בינוני (עד 3.5 שנים), של חברות מובילות המייצרות תזרימי מזומנים". כדוגמאות לכך נותן רג'ואן את האג"ח של חברות מסקטור הבנקאות, הסלולר והנדל"ן המניב שפועלות בישראל.

"כ-30% נוספים מהתיק צריכים להיות מוחזקים דווקא במזומן, שכן נדרש רכיב נזילות גבוה לניצול תרחיש של ירידות בשוק", אומר רג'ואן ומסביר כי בתרחיש לא בלתי-סביר כלל הראלי באג"ח הקונצרניות ייבלם בקרוב. או אז, מחיריהן של אג"ח רבות ירדו, וכיוון שהגופים המוסדיים מנועים מלקנות חלק גדול מהן (בשל כללי ועדת חודק), ניתן יהיה לנצל את ירידות המחירים ולקנות אג"ח במחיר נמוך יותר.

באשר ליתרת התיק, ממליץ רג'ואן "לתבל" באג"ח "מסוכנות" יותר. "יש להשקיע כ-10% מהתיק באג"ח של חברות בינוניות הנסחרות בתשואות גבוהות יחסית, לאחר שנבדקו ונמצא כי ביחס סיכון-סיכוי הן ראויות להשקעה", הוא אומר, ומדגיש כי "יש להקפיד לשמור על פיזור גבוה של אג"ח בתוך קבוצה זו".

ויש לו גם שתי המלצות לאג"ח שכאלו:

1. ליברטי אג"ח סדרה א' - לטענת רג'ואן האיגרת מתומחרת בחסר בגלל חברת האם שלה, דוראה. האג"ח, בהיקף של כ-90 מיליון שקל, מהוות את עיקר החוב של החברה. הן נסחרות בתשואה של כ-6.5%, במח"מ של 2.4 שנים ובמרווח של 6.4% מעל האג"ח הממשלתיות באותו מח"מ.

"דוראה נמצאת בקשיים פיננסיים, והמשקיעים חוששים ממהלך של 'חליבת' ליברטי לטובת שירות חובותיה של האם", מסביר רג'ואן. "בפועל, יכולת חלוקת הדיבידנד של ליברטי מצומצמת, לנוכח רווחים צבורים נמוכים בשנתיים האחרונות. בנוסף, קיימים מספר נכסים שעשויים להציף שווי בעוד שנתיים-שלוש, כך שעל פניו האינטרס של דוראה לפגוע בנכסיה של ליברטי, וכתוצאה מכך בבעלי אג"ח שלה - נמוך".

רג'ואן מציין עוד, כי "כ-75% מפעילותה של ליברטי הם בנדל"ן בישראל (בעיקר נכסים מניבים), והיתר בפעילויות פחות מוצלחות במערב אירופה ובבולגריה. כמו כן, יחסי המינוף שלה סבירים: הון עצמי של כ-145 מיליון שקל המהווה 30% מהמאזן".

2. אדמה אג"ח א' - "בשנים האחרונות, מצב העסקים בחברת הנדל"ן אדמה בכי רע, וחלק נכבד מההון העצמי נמחק. מנגד, גם בימים אלו ממשיכה החברה למכור ברומניה כ-120-140 יחידות דיור בשנה, וזאת לרוב ללא רווח, אך במחירים שמחזירים לחברה את מרבית השקעתה", מסביר רג'ואן, ומוסיף כי "עיקר בעלי המניות בחברה הם קרנות השקעה זרות. אחד מבעלי המניות עשוי לרכוש את מניות יתר השותפים, וייתכן שמהלך כזה יכלול הזרמת הון מצדו או הענקת ערבויות לחברה, מה שישפר את מצבם של בעלי החוב. ואולם, במידה שלא תהיה הזרמה מצד בעלי המניות", מציין רג'ואן, "הרי שאדמה תיכנס למצוקה תזרימית. מאחר שמחיר השוק של האג"ח מגלם הנחה של 15%, קיים כאן להערכתנו פיצוי על הסיכון".

הונה העצמי של אדמה עומד על כ-127 מיליון אירו ומהווה כ-42% מהמאזן, כאשר עיקר נכסי החברה במזרח אירופה בעייתיים כעת למימוש. אג"ח א' של אדמה מקיפה כ-230 מיליון שקל, ומהווה למעשה את מרבית חובה של החברה לשוק ההון. האג"ח נסחרות בתשואה של 15% במח"מ של 2.2 שנים - "רמת סיכון גבוהה מאוד", מזהיר רג'ואן, "ולכן ההשקעה באיגרות אלו צריכה להיות במינון מוגבל, ומתאימה רק למי שיכול לשאת הסדר חוב".