הכללית תפצה עובדות שהופלו בתנאי הפרישה לעומת גברים

ביה"ד הארצי דחה את ערעור הכללית על ההחלטה לחייב אותה לשלם כמיליון שקל לשתי עובדות, והורה לה להשוות את תנאי הנשים לאלה של הגברים לתשלום פרישה מוקדמת עד גיל 65

שירותי בריאות כללית תפצה עובדות שהופלו לעומת גברים בתנאי הפרישה שלהן - כך קבע באחרונה בית הדין הארצי לעבודה, שדחה את ערעור הכללית על החלטת בתי הדין האזוריים לעבודה לחייב אותה לשלם לעובדות, לאה פס וסופיה שטרן, למעלה מ-500 אלף שקל כל-אחת כפיצוי בגין אפלייתן.

העובדות זכו לתנאי פרישה עד גיל 60 - לעומת עובדים גברים, שקיבלו תנאי פרישה עד גיל 65. העובדות יפוצו בגובה הסכומים שהיו אמורות לקבל מהכללית על-פי הסכם הפרישה, לו היה ממשיך לחול עד גיל 65.

בית הדין הארצי דחה את טענות הכללית לביטול הסכם הפרישה כולו, ופסק כי יש לבטל רק את ההתניות המפלות שבהסכם. בית המשפט דחה גם טענות אחרות שהעלתה הכללית בניסיון לשלול או להקטין את הפיצוי המגיע לתובעות, לרבות טענות בעניין שיקולי תקציב התיישנות ושיהוי.

עוד נפסק כי הסעד הראוי לתיקון האפליה הוא העמדת התובעות במצב בו היו לולא האפליה, על-ידי תשלום פיצוי.

"מסר חשוב"

במוקד פסק הדין ניצב הסכם פרישה שעליו חתמו גברים ונשים, ובהם המערערות, שפרשו מעבודתם בכללית במהלך שנות ה-90. בשנת 2002 קבע בג"ץ בפרשת איתנה ניב כי הסכם הפרישה הפלה לרעה את הנשים, משום שבעוד הגברים קיבלו תנאי פרישה עד גיל 65 - לנשים הוענקו תנאים אלה עד גיל 60 בלבד.

בג"ץ ביטל את הסעיפים המקפחים וקבע כי בתי הדין לעבודה יקבעו את משמעות האפליה ואת הפיצוי שיינתן (אם בכלל) לכל אישה. הכללית העריכה בשעתו את הנטל הכספי בכ-200 מיליון שקל, שישולמו לכ-800 נשים.

בהמשך קבעו בתי הדין האזוריים לעבודה כי משמעות פסיקת בג"ץ היא הותרת סעיף בהסכם שלפיו גברים יקבלו פנסיה מוקדמת עד גיל 65, אך ביטול הסעיף המפלה, לפיו נשים יקבלו פנסיה מוקדמת עד גיל 60.

ב-2008 וב-2009 הגישה הכללית לבית הדין הארצי ערעורים על החלטות בתי הדין האזוריים לעבודה, שבמסגרתם טענה כי פסיקת העליון בפרשת ניב לא העניקה סעד של ביטול התנאים המפלים שבהסדר הפרישה המוקדמת, ולפיכך על בית הדין הארצי להורות על ביטול הסכמי הפרישה במלואם ולקבוע הסדר ראוי אחר תחתיהם.

באמצעות עוה"ד אביתר קנולר וקרן מימון ממשרד זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות', ועוה"ד אשר סלע, גליה קליינמן ויפעת תבור, ממשרד אריאל שמר ושות', ביקשו העובדות מבית הדין כי ידחה את הערעורים.

באי-כוחה של פס, עוה"ד קנולר ומימון, מסרו כי "ההחלטה שמה קץ להתדיינות משפטית שנמשכת שנים רבות, ואשר השלכותיה אינן רק לגבי הגברת פס, אלא לגבי עשרות עובדות שפרשו משירותי בריאות כללית במסגרת הסדר הפרישה".

עוה"ד קנולר ומימון ציינו כי מדובר בפסק דין עקרוני וחשוב בכל הקשור לאפליה. "בית הדין הארצי משדר מסר חשוב, כי במקרה של אפליה - הסעד הראוי הוא העמדת הצד המופלה במצב בו היה אלמלא האפליה".