עשירים לבד, עניים על חשבון המדינה

מטרת ההחלטה הינה קביעת מדיניות ברורה ואחידה ביחס לביצוע עבודות פיתוח במקרקעי ישראל בהתאם לאפיון הרשויות המקומיות בהן מתבצעות העבודות וסיווגן לפי הרמה הכלכלית חברתית ("אשכולות").

עבודות הפיתוח מבוצעות בפרויקטים השונים על-ידי קבלני פיתוח הזוכים במכרזים המנוהלים על-ידי הרשויות המקומיות. במסגרת עבודות הפיתוח נבנות התשתיות של הפרויקטים הכוללות חשמל, ביוב, מים, מדרכות, כבישים וכיוצ"ב. הרגישות הרבה הכרוכה בביצוע עבודות הפיתוח והעובדה כי לעיתים העבודות מבוצעות על-ידי קבלנים לא מיומנים, או כאלו שאינם בעלי היכולת הפיננסית הנדרשת, הביאו לכך כי לא פעם פרויקטים "נתקעו" חודשים ארוכים, מה שגרם לעיכובים ניכרים בקבלת בתי המגורים על-ידי רוכשים, אשר ספגו בעקבות זאת נזקים כלכליים ניכרים.

התשתית לקבלת החלטה 1123 הונחה כבר בהחלטה 1180 של מועצת מקרקעי ישראל, מחודש מאי 2009, אשר עסקה בהקצאת מגרשים למגורים בתחומי יישובים המבצעים הרחבות קהילתיות. ב-1180 ביקשה מועצת מקרקעי ישראל לשים קץ לתופעה הקרויה "כספים אסורים" אשר נגבו על-ידי אגודות מהמתיישבים וקבעה במפורש, כי המועצה האזורית תהיה האחראית, בכל מקרה, על ביצוע עבודות הפיתוח.

בהחלטה 1223 נקבע כי רשויות מקומיות באשכולות 7-10 (יישובים המדורגים במדד חברתי-כלכלי בינוני גבוה) יבצעו את הפיתוח באמצעות חוקי עזר המאושרים ע"י משרד הפנים, ותיבדק יכולת הרשות לבצע את עבודות הפיתוח בעצמה על פי חוקי העזר המאושרים לה. הרשות המקומית תחתום על הסכם עם המינהל במסגרתו היא תתחייב לגבות את היטלי הפיתוח בתנאים ובלוחות זמנים כפי שיוגדרו בהסכם, והחשוב ביותר הוא, כי הרשות המקומית תהיה האחראית הבלעדית לכל הכרוך בביצוע עבודות הפיתוח, לרבות תכנון מפורט לתשתית ציבורית בפרויקט.

ההחלטה קובעת, כי תוקם ועדת פרויקטים עליונה בראשות מנהל המינהל, אשר בסמכותה לאשר כי במקרים בהם הוכחה יכולת הנדסית ביצועית נמוכה של הרשות המקומית וחוקי העזר המאושרים לרשות אינם מאפשרים כיסוי תקציבי לפרויקט בייעוד מגורים, תבוצע פעילות הפיתוח ע"י המינהל או משרד הבינוי והשיכון.

בסעיף 3 להחלטה נקבע, כי ככלל פעילות הפיתוח בפרויקטים למגורים ברשויות מקומיות השייכות לאשכולות 1-6 (יישובים המדורגים במדד חברתי - כלכלי בינוני נמוך), תבוצע על-ידי משרד הבינוי והשיכון. במקרים בהם הוכח כי יש ביכולתן של הרשויות המקומיות באשכולות 1-6 לבצע את פעילות הפיתוח מבחינה הנדסית ביצועית, הן יהיו רשאיות לבצע את הפיתוח באישור ועדת פרויקטים עליונה.

בסעיף 4 להחלטה מבקשת המועצה לתת מענה לעיכובים הנגרמים בהשלמת עבודות הפיתוח כתוצאה מניהול כושל של הרשויות המקומיות, כך שנקבע כי במקרים בהם אין לרשות המקומית חוקי עזר מעודכנים המאפשרים כיסוי תקציבי לפרויקט או יכולת להעמיד מימון ביניים, רשאית ועדת הפרויקטים העליונה לאשר כי פיתוח הפרויקט יבוצע ע"י הרשות המקומית באמצעות גביית הוצאות פיתוח מראש על-ידי המינהל או על-ידי משרד השיכון לפי העניין, וזאת בכפוף לתקנות חובת מכרזים.

נושא חשוב נוסף המוצא את ביטויו בהחלטה הוא גביית היטלי פיתוח בגין שטחי ציבור פתוחים (שצ"פ) וכן בגין ביצוע מבני ציבור. ההחלטה קובעת, כי בנוסף להיטלי הפיתוח יגבה המינהל או משרד השיכון סכומים נוספים בגין ביצוע עבודות אלו, בהתאם לתעריפים אשר נקבעו בהחלטה.

החלטה 1223 הינה דרך עוקפת על מנת להכשיר את הצעת חוק מיסי פיתוח, אשר לא עבר עדיין בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. חוק מיסי פיתוח יבוא תחת היטלי הפיתוח הנגבים על-ידי הרשויות המקומיות, ויביא לכך כי ההיטל יהפוך למס אשר ישולם ע"י האזרחים.

הכותב מתמחה במינהל ובמגזר החקלאי והכפרי.