בכיר באלקטל-לוסנט: "נגביר השקעות בחברות ישראליות"

השורשים של חברת אלקטל לוסנט נעוצים עמוק בתוך המאה ה-19. שתי החברות, אלקטל ולוסנט, שהתמזגו לפני ארבע שנים באחת מהרכישות הגדולות בעולם הטכנולוגי, סחבו על גבן היסטוריה שמתברר כי היא נוטה לחזור על עצמה במקרה של ציוד הטלקום.

המהלכים האסטרטגיים שמבצעת ענקית ציוד הטלקום היום - מיזוגים ורכישות; תביעות פטנטים; השקעות אקזוטיות; וחדירה לשווקים חדשים - היו נחלת החברה שממנה צמחה לוסנט בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

לוסנט יצאה לדרך עם אינסוף פיצולים, מיזוגים והשקעות לאורך הזמן. כך שמבחינה היסטורית, השינויים הנוכחיים בתעשיית ציוד הטלקום הם רק פנייה קטנה בפיתולי החברה ששוויה היום 6.7 מיליארד דולר בנאסד"ק, ירידה של 75% משווי החברה לאחר השלמת אקט המיזוג.

"אנו נמצאים בתקופה מעניינת", מגדיר בראיון ל"גלובס" הרן סולד, מנהל האסטרטגיה והפיתוח העסקי של אלקטל-לוסנט, את סימני הזמן בתעשייה. "מהפכות החדשנות מתרחשות בנקודה שבה הביקוש עובר את ההיצע. הגענו לנקודה שבה הדרישה לנתונים גבוהה ממה שהציוד של ספקיות השירותים יכול לספק, וכך מגיעים לשוק המון חידושים".

סולד, ישראלי במקור, הגיע לחברה לפני שנתיים כשהמנכ"ל הנוכחי, בן ורוויאן, נכנס לתפקידו. "מתרחש היום בשוק מהלך שדומה למה שקרה לתעשיית החומרה לפני 15-20 שנה", הוא אומר ומתייחס לשימוש שעושות החברות בשוק במערכות לצורך יצירת שכבת ביניים (Middleware) מבוססת תוכנה, שמאפשרת שינוי ביישומים ובשחקנים. "רואים פתאום את HP, IBM ואורקל נכנסות לתחום התקשורת, וגם אנחנו וחברות כמו Huawei".

השינויים מתבצעים כמעט ללא חדשנות שנוצרת ברמת החומרה, כלומר במערכות שעליהן מבוססות תשתיות התקשורת - כגון מערכות מיתוג וניתוב. "בתחום החומרה אין מספיק השקעות. ההשקעות בחברות בשלבים מוקדמים נעשו הרבה יותר קשות, כי צריך השקעה יותר גדולה ברגע שהולכים לכיוון החומרה. זה משאיר לנו להיכנס למשחק ולהיות יותר אקטיביים בהשקעה - אם באופן ישיר או באמצעות שותפויות שונות".

לאלקטל-לוסנט יש שתי קרנות השקעה בטכנולוגיות בתחילת הדרך. הראשונה, אלקטל-לוסנט ונצ'רס, מיועדת דווקא לשימוש פנימי, כלומר ביוזמות טכנולוגיות חדשות של החברה. הקרן השנייה, VIC, מיועדת להשקעה בחברות סטארט-אפ, כשהמטרה היא אסטרטגית לצורך חשיפה לטכנולוגיות חדשות בתחום התקשורת. סולד ממלא חלק בהחלטות בהשקעות שמתבצעות.

הקרן פועלת גם בישראל. עד לאחרונה, כיהן שי גרסטנר כמנהל המקומי וחיפש טכנולוגיות מעניינות עבור החברה. לאחרונה, עבר גרסטנר להיות אחראי על השת"פ של חטיבת האפליקציות וכעת ממלאת את התפקיד ליאת סברדלוב, שיושבת בפריז, ומגיעה לעיתים קרובות לישראל.

"אין לנו עניין בכניסה לשוק ה-IT"

"אנחנו מקווים להתחיל כבר ברבעון הראשון בפעילות של כמה כלים פיננסיים בישראל", אומר סולד. "יש לנו אפשרויות, וגם לשוק הישראלי יש אפשרות להשתמש בנו בתור חברה, כדי לשפר את מצב תעשיית ציוד הטלקום בארץ על-ידי כך שנשקיע בחברות בתחום ונחדש דברים. בכל העולם יש ירידה דרסטית בהשקעות בחברות ציוד החומרה, וישראל לא שונה מכך".

לדבריו, "יש טכנולוגיות מעניינות שיוצאות מהטכניון או מ-8200 ולא קורה איתן דבר. אם נתחיל להזרים כסף שמאפשר לפתח, נוכל להוציא מישראל דברים מעניינים מאוד".

על הפרק גם אפשרות ליצירת קרן שתשקיע בחברות בשלב ה-Seed, ועוד אופציות בשיתוף ההון סיכון המקומי. "יש לנו שיחות עם כל מי שקשור לתעשייה", אומר סולד.

חלק מספקיות ציוד התקשורת שינו את הכיוון אליו הן פונות. סיסקו, לדוגמה, בחרה לפני עשרה חודשים לחצות את הקווים ולהפוך לספקית חומרה מן השורה, תוך סגירת החורים הטכנולוגיים בהסתכמות על טכנולוגיות וירטואליזציה ותוכנת ניהול חכמה של השותפות VMware ו-EMC. סולד משוכנע שכיוון זה אינו רלבנטי לאלקטל-לוסנט, שלא מוצאת עניין בכניסה לשוק ה-IT.

מצד שני, הוא רואה את ספקיות שירותי התקשורת בעתיד מסתמכות על ציוד שמאפשר ניהול מתקדם של עומסים על רשתות התקשורת באמצעות שימוש ביכולות וירטואליזציה - כלומר, שימוש בפונקציונליות של המערכות ללא קשר לחומרה עליה הן מבוססות.

ההגדרה שסולד מספק לכך היא של רשת תקשורת אלסטית. "ב-400 הערים הגדולות בעולם, הצפיפות של אספקת הנתונים ע"י תשתיות האלחוט היא פחות או יותר זהה. אין יותר מקום לשים אנטנות בערים הגדולות וצריך לפתור את הבעיה בדרך אחרת".

הרשתות הווירטואליות הן רק חלק מהפתרון שהוא רואה ובו עתיד הרשתות האלחוטיות כולל תאים סלולריים קטנים ממה שקיים כרגע וחיבור פשוט לעמודי החשמל. התוצאה היא ניתוב של חלק מהתקשורת לרשתות שונות - כגון דור שלישי, דור רביעי (LTE) או לתאים עצמם, לפי הזמינות.

בהתאם, אומר סולד, משתנים גם פניה של אלקטל-לוסנט. "אנחנו לא יכולים להישאר רק בברזלים, ואנחנו משקיעים ברשתות IP, באופטיקה, וגם באפליקציות".

ההתמודדות אינה רק מול עולם התקשורת המשתנה אלא גם מול שחקנים חדשים, כמו Huawei הסינית. "יש לה את הבעיות שלה, והיא לא מפחידה אותנו. מול כל מתחרה, וגם מולה, יש גישה שונה לתחרות. נאלצנו לשנות דברים כתוצאה מהכניסה האגרסיבית שלהם, אבל בסופו של דבר, זו תעשייה בקונסולידציה ויישארו בסוף 3-4 חברות. נהיה אחת מהן".