מה בין רישום כפול לציונות?

אסתר לבנון מקפידה להצטלם עם חיוך מאוזן לאוזן כל פעם שחברה ישראלית "עושה עלייה"

הבורסה לניירות ערך בתל-אביב אוהבת להתגאות בחוק הרישום הכפול - אותו חוק שמאפשר לחברות ישראליות שנסחרות בשוק ההון האמריקני לרשום את מניותיהן למסחר בארץ תוך רגעים, ללא עלויות ניכרות ובלי שתצטרכנה לתרגם לעברית את דוחותיהן. מעין "ללכת עם ולהרגיש בלי".

אסתר לבנון, מנכ"ל הבורסה, מקפידה להצטלם עם חיוך מאוזן לאוזן בכל פעם שאחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות "עושה עלייה" ולהפוך את החלטתן לבצע רישום כפול לסוג של אקט ציוני - לא פחות ולא יותר. ספינות וסירות הדגל הישראליות שמו את ישראל על המפה! הן שבות הביתה! איזו התרגשות!

בפועל, אין קשר ולו דק שבדקים, בין רישום כפול לציונות (חוץ אולי מהמקרה של מלאנוקס ומייסדה איל ולדמן), וספק אם החברות עצמן מבצעות אותו מתוך רצון לסייע לציבור המשקיעים הישראלי להוזיל את עלויות המסחר במניותיהן (עמלות הקנייה והמכירה של ני"ע שנסחר בארץ נמוכות באופן משמעותי מאלו של ני"ע שנסחר בארה"ב).

ללא ספק, לחברות הישראליות שמבצעות רישום כפול יש מניעים אחרים - נסתרים וכלכליים יותר - והנה הדוגמה של שתי חברות שמניותיהן הצטרפו בשבוע האחרון לבורסה המקומית - אלוט תקשורת (Allot Communication) ופלוריסטם (Pluristem).

לא במקרה הגישו שתי החברות האלו בשבועיים האחרונים לרשות ני"ע האמריקנית תשקיף מדף, שלפיו הן מתכננות לגייס בעתיד הקרוב עשרות מיליוני דולרים. מניית אלוט, המפתחת ציוד תקשורת לבחינה, ניהול וניטור של יישומים מבוססי אינטרנט, זינקה מתחילת השנה בשיעור של 174%, ואילו פלוריסטם, המעבדת תאי גזע מתוך כוונה להפוך אותם לתרופות, עלתה באותה תקופה בשיעור של 39%.

אלוט ופלוריסטם מתכננות לגייס לא מעט הון במהלך 2011, וזו הסיבה העיקרית שבגינה ביצעו רישום כפול. השתיים תנסנה לשכנע את ציבור המשקיעים המוסדיים בארץ להשקיע בהן, ומה יותר הגיוני מאשר לעשות זאת בעזרת רישום כפול - למלא כמה טפסים, ללחוץ על הכפתור יחד עם לבנון, לחייך למצלמה והופ! יש לנו גישה לארנק התפוח של קרנות הנאמנות וקופות הגמל המקומיות.

אל תבינו אותנו לא נכון. מה שאלוט ופלוריסטם מתכננות לעשות הוא די לגיטימי, ובמהלך שלהן יש הרבה היגיון. וכן - אם יש יתרון כלשהו בחוק הרישום הכפול הרי מדובר בגישה הזולה יותר שהוא מעניק לציבור המשקיעים הישראלי למניות ישראליות שנסחרות מעבר לים.

ובכל זאת, אין בינו לבין פטריוטיות ישראלית דבר וחצי דבר.