הענק של האינקה - פאצ'אקוטי

היסטוריה: פאצ'אקוטי ("מרעיד האדמה") נולד ככל הנראה ב-1438 בפרו של ימינו. הוא היה הקיסר התשיעי בשושלת האינקה. האימפריה של האינקה התקיימה בדרום אמריקה משנת 1200 ועד כיבוש היבשת בידי הספרדים ב-1532. עבור בני עם האינקה, הקיסר נחשב לצאצא ישיר של אל השמש, ואסור היה להסתכל ישר בפניו, אלא להרכין ראש בנוכחותו. הוא נע ממקום למקום באפיריון.

בנייה: האינקה נודעו בשיטות הבנייה שלהם - בעזרת אבנים מסותתות שחוברו זו לזו ללא מלט ובהתאמה מושלמת, והיו גם יציבים מאוד ועמידים בפני רעיות אדמה.

כבישים: אימפריית האינקה נודעה בדרכים הטובות שנסללו בה, למרות התנאים הגיאוגרפיים הקשים ברום הרי האנדים, ולרבים מהם אחראי פאצ'אקוטי. הוא קבע למשל כי הרחובות בבירה קוסקו ייסללו בצורת רשת, ויחצו זה את זה בזווית ישרה. בני האינקה גם ניהלו כלכלה מתוכננת היטב שבה לא היה רכוש פרטי: הרכוש היה שייך למדינה וזו התחייבה לדאוג למחסור כל אזרח.

מאצ'ו פיצ'ו: העיר מאצ'ו פיצ'ו שבעמק אורובמבה, לא הרחק מקוסקו שבפרו, היא אחד מאתרי התיירות המרשימים בעולם, ואחת הדוגמאות המבריקות לאימפריית האינקה. היא כוללת אתרי פולחן לשמש ולגשם, אחוזת קבר, מחצבה ועוד. העיר נבנתה בגובה 2,430 מטרים בתקופת כהונתו של פאצ'אקוטי, אולם ננטשה כאשר קרסה האימפריה לאחר הכיבוש הספרדי. היא כוסתה בצמחייה עבותה, ורק המקומיים הוותיקים ידעו על קיומה.

רק ב-1911, לאחר שהארכיאולוג היירם בינגהאם מאוניברסיטת ייל - שסיפק את ההשראה לדמותו של אינדיאנה ג'ונס - חשף את העיר מחדש, היא הפכה לידועה בעולם כולו ועם השנים הפכה מוקד משיכה לתיירים ותחנת חובה לתרמילאים. ב-1983 הכריז אונסק"ו של האו"ם על מאצ'ו פיצ'ו כאתר מורשת עולמית. אותו ביקור של בינגהאם ממשיך לעמוד במרכז מחלוקת בין מדינת פרו לבין אוניברסיטת ייל, משום שלאחר שחקר את האזור במשך כמה שנים ופרסם כמה מאמרים וספרים אודות מאצ'ו פיצ'ו, לקח איתו לארה"ב מאות ממצאים ארכיאולוגיים שאסף באזור. ב-2007 החזירה האוניברסיטה כ-300 פריטים, אולם ברשותה עדיין חפצים נוספים שהמו"מ לגביהם נמשך. באותה שנה נבחר האתר לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

כיבוש: פאצ'אקוטי הביא את ממלכת האינקה לגודל השיא שלה, שטח זהה לזה של האימפריה הרומית - על ידי כיבוש חלקים גדולים של פרו, בוליביה, אקוודור, צ'ילה וארגנטינה של ימינו.

ירושה: לפאצ'אקוטי נולדו שני בנים: טופאק ואמארו (שמותיהם נתנו אחר כך השראה למחתרת האורוגוואית). אמארו הבכור היה היורש הטבעי, אולם פאצ'אקוטי בחר בטופאק, שהיה לוחם טוב יותר, ואף הרחיב את גבולות האימפריהו.

כבוד: פאצ'אקוטי מת ב-1471. ממלכת האינקה קרסה שישים שנה לאחר מותו. הוא נחשב עד היום לגיבור בפרו.