אלי ישי למד את הלקח

השריפה בכרמל זעזעה את שר הפנים, הוא הבין שחשוב להזהיר. לעשות? הס מלהזכיר

אי-אפשר לומר על שר הפנים, אלי ישי, שלא הפיק לקח מהשריפה בכרמל. איזה לקח בדיוק? לילך ויסמן פרסמה אמש (א') ב"גלובס" שתי ידיעות שכאשר מחברים אותן הן מספקות את התשובה.

בידיעה האחת מדווחת ויסמן על חגיגות התקציב בעיתונות החרדית. התקציב מוצג שם כ"טוב ביותר לחרדים מעולם" (ח"כ משה גפני). גם שר הפנים אלי ישי מצרף את קולו לחוגגים: "עם הישגים מרשימים כאלה לא יכולנו שלא לתמוך בתקציב".

מגיע להם "להשוויץ"

שלא תהיה טעות, לחרדים יש את כל ההצדקה שבעולם "להשוויץ" בפני ציבור תומכיהם (מה שהם כמובן לא יעשו בעיתונות החילונית). ההישגים שלהם באמת גדולים ועצומים, רואים שהם עבדו קשה כדי לקבלם, ושהם גם עבדו נכון.

ידעו איפה ועל מי ללחוץ, השמיעו את האיומים הנכונים בזמנים המתאימים, הפחידו והפצירו לא בחלו בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיהם. כמאמר השיר על לולה ב"המלאך הכחול": מה שאלי ישי רוצה - הוא מקבל.

נעבור עכשיו לידיעה האחרת: "ישי מתריע: תמ"א 38 אינה נותנת מענה לרעידות אדמה, למה אנחנו מחכים?". העיתוי אינו מקרי, שלשום (שבת) הורגשה רעידת אדמה קלה באזור בית שאן. אבל כמובן שצריך להוסיף לעיתוי גם, ואולי בעיקר, את השריפה הגדולה בכרמל.

על כך מעידות האמירות הנוספות של ישי במכתב ששלח לראש הממשלה נתניהו: "אולי פעם אחת נקצה משאבים לפני שתוקם ועדת חקירה... כל רגע שאנו ממתינים זה סכנה ופיקוח נפש".

בין פיקוח נפש לחירוף נפש

הנה לכם ישי בין קודש לחול. למרות שבמקרה של הישיבות אין פיקוח נפש, ישי נלחם למענן בחירוף נפש. כלומר, חירוף נפשה של הקואליציה: אם אין משאבים לישיבות, אנחנו לא בממשלה. אז ברור שהמשאבים נמצאים, ואפילו יותר מכפי שקיוו ישי וחבריו.

רעידות האדמה, לעומת זאת, הן כן בחזקת "פיקוח נפש", יש לנו אפילו את עדותו של ישי על כך. לכן הוא מתריע. אבל לא יותר מזה. כלומר - מתריע, ותו לא. אין משאבים - יש אסון, אומר ישי. אבל רק אומר. שום דבר יותר מזה.

למה הדבר משול? נניח שנתניהו מסרב להיענות לדרישות החרדים. מה עושים ישי וחבריו במקרה כזה? הם מסתפקים בשיגור מכתב חריף שבו הם מזהירים שעובדה זו יכולה לפגוע קשות ביהדות? אומרים, זועקים, מתריעים מבלי לאיים בעזיבת הממשלה? ממשיכים לשבת בממשלה גם בלי המשאבים? לא יעלה על הדעת, נכון?

זה, אם כן, הלקח שלמד ישי מאסון הכרמל: להתריע, לעשות את זה בכתב, ולהפיץ בתקשורת. כדי שבבוא יום האסון, חס וחלילה, הוא יוכל לשלוף את המסמכים הללו ולזעוק בריש גלי: "אני התרעתי!!!!!!"

לכן, אני מצרף מאמר זה כמסמך על פיו ישי אכן התריע - אבל לא עשה. בדיוק כמו בעניין שירותי הכבאות.