פרופ' אבי בן-בסט: "יש כלכלת בחירות ברשויות המקומיות"

"השלטון המרכזי אחראי גם למשבר ברשויות המקומיות, שכן הוא מנסה להעביר את הגרעון שלו לרשויות המקומיות בכך שהוא מצמצם את ההעברות שהוא חייב לרשויות המקומיות. זה בא לידי ביטוי בצמצום דרסטי במענקי האיזון. השבוע התבשרנו על גידול במענקים אלו שזו צעד מבורך. עם זאת, עדיף היה לעשות את זה מלכתחילה וכחלק בלתי נפרד מתקציב המדינה" כך תקף היום (ד') פרופ' אבי בן בסט, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר, ביום עיון בנושא "מרכז ופריפריה" שהתקיים בלמ''ס.

בן בסט, אשר הרצה על המשבר בין רשויות המקומיות, התייחס לממצאים של מחקר שביצע לאחרונה יחד עם ד''ר מומי דהן. נזכיר כי בעקבות איומי שביתה מטעם השלטון המקומי בתחילת השבוע, גדלו מענקי האיזון לשנתיים הקרובות ב-775 מיליון שקל.

"אנו עדים לפיצול פוליטי אדיר ברשויות המקומיות. לפי המחקר, ככל של סיעתו של ראש העיר קטנה יותר, החובות של הרשות גדולות יותר. ההסבר ברור: ככל שאתה קטן יותר, אתה חייב "לקנות" את השותפים הקואליציוניים שלך. זה לא בהכרח שוחד אך זו מחיר הדמוקרטיה", אמר בן בסט והוסיף כי "יש בפירוש כלכלת בחירות גם ברשויות המקומיות, שכן בשנת בחירות גדלות באופן מובהק הוצאות הרשויות והגרעון. יתכן גם שמי שיצר את הגרעון לא ניצח בבחירות כך שהמפסיד מעביר ומחריף את הגרעון למגיע אחריו".

"פערים בלתי נסבלים"

עם זאת, הממצא המטריד ביותר הוא הפערים האדירים הקיימים בין הרשויות בהוצאה לתלמיד - פער אשר הגיע בשנת 2006 לפי 2.5: הוצאה בסך 4,000 שקל ברשויות באשכול 1 (עניות) לעומת יותר מ-10,000 שקל באשכול 8. "איך אפשר לקרוא לזה חינוך ממלכתי? בתחום החינוך, אסור שפערים אלו יקרו, לפחות בחינוך! זה פערים בלתי נסבלים. פה אנו רואים את החשיבות של מענקי האיזון", זעק בן בסט אשר הראה פער דומה בהוצאה למטופל בלשכות לשירותים לחברתיים: 869 שקל באשכול 1 לעומת 3,522 שקל באשכול 10.

מנכ''ל האוצר לשעבר הסביר כי המשבר ברשויות מתבטא גידול חד בגירעונות בעיקר ברשויות הערביות. "הביטוי החזק ביותר למשבר הזה היה בהלנת שכר שנמשכה זמן רב. ההתערבות הממשלתית הגיעה בצורה של תוכניות הבראה וגם בכלי חריף נוסף המכונה "ועדות קרואות" אשר מעלות את הדילמה בין יעילות לבין ייצוגיות. משנת ה-50 ועד שנות ה-2000 היו 34 ועדות קרואות כאשר בשנות ה-2000 בלבד, היו 37 ועדות קרואות. לכן, ההבדל היא בתגובה הממשלתית ובהתנהלות של השלטון המרכזי כי משברים גם קודם שהחליטו למנוע את הזכות מהרשויות לנהל את עצמן".

בן בסט ביקש להבהיר כי לא כל הבעיות הן פוליטיות שכן ישנן בעיות קשות של ניהול המתבטאות בשיעור הגבייה. "בעיות הגביה אינן נובעות מאשכול (מצב סוציו-כלכלי) ואינן נובעות מלאום (ערבים-יהודים). לפי המחקר, ישנן רשויות עניות שגובות 80% ארנונה ויש רשויות עשירויות ויהודיות שגובות פחות מ-20%. מדובר בבעיית ניהול מובהקת שאיננה קשורה לאשכול או לאום. הרשויות היהודיות גובות יותר בממוצע אבל גם ברשויות עשירות יש מנהלים טובים ויש פחות טובים", הסביר בן בסט. ממצא נוסף של בן בסט שכן קשור ללאום היא הפער העצום שקיים בגביית ארנונה לעסקים בין רשויות ערביות לבין היהודיות דבר שגורם לפערים עצומים בהכנסות מארנונה שכן ברשויות הערביות הפעילות העסקית נמוכה משמעותית.

בן בסט ודהן ממליצים בראש ובראשונה בן להגדיל את מענקי האיזון בהתאם לנוסחת גדיש שכן היום הם נמוכים ב-20% מהיקף הרצוי. שנית, מציעים לשנות את שיטת הבחירות (פתק אחד) על מנת להקטין את הפיצול הפוליטי כמו כן את הורדת תנאי סף למינוי "חשב מלווה" (חשב חיצוני מטעם משרד האוצר) שכן הדבר נחשב להצלחה גדולה יחסית לפגיעה בייצוגיות.

גם פרופ' ראובן גרונאו, מבכירי המאקרו כלכלנים בארץ, אשר הרצאותו עסק ברכבת ככלי לחיבור בין מרכז לפריפריה, הטיח ביקורת קשה על הממשלה. "הפתרון הוא בכלל לא רכבת, אלא הכבישים ושיפור התשתיות לאוטובוסים. רכבת זה בזבוז והרכבת לאילת הוא בזבוז כפול ומכופל", טען גרונאו.

נזכיר כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו הורה על תוכנית שלפריסת רכבות בכל הארץ בהשקעה התחלית של כ-28 מיליארד שקל. "הרכבת צריכה לספק פתרון לגודש בפרברים ובכניסה למטרופולין ולא לספק מקומות עבודה לפריפריה. הרכבת צריכה לנתל את התשתיות הקיימות ולא לבנות חדשות. נוסע ברכבת נתקל בבעיות גודש ברכבת בגלל חיילים שממלאים את הרכבת. החיילים הללו היו צריכים לנוסע באוטובוסים והם תופסים את מקומתם של אותם אנשים שנוסעים ברכב הפרטי" סבר גרונאו.