הריבית תעלה - השאלה בכמה

לבנק ישראל יש סיבות להניח כי ללא העלאת ריבית המצב רק יילך ויחמיר

אין צורך בנתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו ביום שישי כדי לדעת שהריבית במשק תעלה בקרוב. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לא הסתיר זאת מאנשי קרן המטבע הבינלאומית המכינים את הדו"ח התקופתי על המשק הישראלי.

מבחינתו, הכלכלה הישראלית חייבת לחזור לרמות ריבית ריאלית "נורמלית". זאת, כאשר במצב הנוכחי היא ברמה של כמינוס 1%.

אם לשפוט על פי מה דווח על ידי אנשי הקרן, ועל ידי אנליסטים בישראל, עד לסוף שנת 2011, הריבית במשק הישראלי תעלה בעוד נקודת אחוז. זאת, במקביל לירידה צפויה בקצב האינפלציה.

אלא שקביעה זו משאירה שתי סוגיות מרכזיות פתוחות: מה יהיה העיתוי של העלאות הריבית בשנה הקרובה, והאם בנק ישראל יסתפק אכן בהעלאה של נקודת אחוז אחת.

לגבי שאלת הקצב, ניתן להניח שהמדרגה הראשונה, ב-0.25 נקודות אחוז, תבוצע בקרוב. נתוני המדד לדצמבר מאיצים את החלטתו של פישר, אשר רואה משק שצומח בקצב שנתי של כ-5%, ומגמת עליית מחירים בחודשים האחרונים של 4.6% לשנה.

לכך יש להוסיף את המשך עליית מחירי הדירות - יותר מ-17% בשנת 2010. אמנם מדד המחירים לצרכן לא כוללת את מחירי הדירות, אלא רק מחירי שירותי דיור, אך נתון זה מדאיג את הבנק המרכזי בגלל הסיכוי שתתפתח בועה בתחום הנדל"ן, עם השלכות על יציבות הבנקים.

העובדה ששנת 2010 הסתיימה עם שיעור אינפלציה בתוך תחום היעד שקבעה הממשלה משנית, לפחות בעיני הנגיד. גם אם חלק לא קטן מעליית המדד בדצמבר הושפע מגורמים עונתיים - במחירי ההלבשה וההנעלה - עדיין יש לבנק סיבות להניח שללא העלאת ריבית המצב רק ילך ויחמיר.

לגבי השאלה השנייה, של שיעור העלאת הריבית בחודשים הקרובים, צריך לשים לב למה שקורה מעבר לגבולות המשק הישראלי.

אמנם הנחת העבודה היא שהאינפלציה תלך ותתכנס לאמצע תחום הידע הרשמי, כלומר בקצב של 2%, במקביל להעלאות הריבית. אך אם יהיו התפתחויות שידחפו את המדד למעלה, כמו המשך העלאת מחירי המזון, או המשך עליית מחירי האנרגיה, הבנק יאלץ להתאים את עצמו למציאות החדשה.

לקראת אמצע השנה בנק ישראל יאלץ לבצע הערכת מצב, זאת כאשר הוא יהיה בערך במחצית הדרך אל עבר יעד הריבית שקבע לעצמו. הוא עלול לגלות שהצעדים שננקטים פשוט אינם מספיקים.