טוויטר והכפר הקטן

בראשית ימי האינטרנט, תקשרו כולם באנגלית בסיסית. משתמשי האינטרנט היו אז שייכים באמת לכפר גלובלי - לרוב הם היו חלק משכבה משכילה וניידת של אנשי אקדמיה והיי-טק, שממילא, גם בלי האינטרנט, לוקחת חלק בקהילה הבינלאומית.

הימים עברו, האינטרנט הפך לנגיש ועם העלייה בכמות המשתמשים החלה גם הפרגמנטציה. חזון הכפר הגלובלי גרס כי היא תתרחש על-פי תחומי עניין חוצי גבולות כך שלמשל, באתר של חובבי חיות שעירות, ייפגשו בעלי עניין ממדינות רבות, ללא הבדל גזע, מין ולאום.

החזון התרחש במידת מה, אך במקביל התרחשה הלוקליזציה של האינטרנט. השפות הלאומיות חזרו לשימוש, והיום ילדים מדברים ברשת עם חבריהם לבית הספר ועובדי היי-טק עם האיש בשולחן שלידם.

ומה לגבי הדור החדש של האינטרנט, דור הפייסבוק והטוויטר, שבו הנמענים הם סט קבוע של "חברים" והדיבור הוא קצר, צפוף ומתיימר להיות אישי? כאן הכפר הגלובלי מתפורר לתתי-כפרים מקומיים, כשתחום העניין הייחודי אינו מתפקד כגורם מאחד.

ממחקר חדש שנערך בחוג למחשבים באוניברסיטת קרנגי מלון, עולה כי הטוויטר הוא לוקלי ושניבים מקומיים חיים וקיימים בו.

החוקרים זיהו כמה מילות סלנג שבאמצעותן יכלו לנבא בצורה די מדויקת מהיכן בעולם מגיע אותו מצייץ ברדיוס של כ-300 מייל. "הסלנג המקומי נפוץ בציוצים בדיוק כמו בשיחה בין אישית", אומר ד"ר ג'ייקוב אייזנשטיין, ממובילי המחקר.

החוקרים מיקמו, למשל, את תושבי פיטסבורג בזכות השימוש ב"yinz", את הדרומים בעזרת ה"y'all" שלהם וחילקו את אמריקה לפי אלה השותים Soda, Pop ו-Coke. מעבר לכך, הם הראו כי התפתחו מילות סלנג ייחודיות, שמאפיינות רק את משתמשי הטוויטר באזור מסוים.

כך, משהו שהוא "קול" הוא Koo בציוצים בצפון קליפורניה, אבל Coo באלה של דרום קליפורניה. ברוב ארה"ב something מופיע כ-sumthin בעוד הניו יורקים מעדיפים לצייץ suttin. דוגמה נוספת מראה כי בעוד חלק נכבד מהציוצים בטוויטר עוסקים בכמה כותביהם עייפים, הרי שבצפון קליפורניה אנשים הם "hella tired", בניו יורק הם "deadass tired", ובלוס אנג'לס הם "tired af" (af הוא סוג של קללה).

"שפה כתובה נוטה לבטא פחות טוב את הניב המקומי מאשר מדוברת, אולם בטוויטר, גם בשל הספונטניות של המדיום ומגבלת התווים, אנשים נוטים לדבר בצורה פחות תקנית ואחידה", אומר אייזנשטיין.

האבולוציה של השפה

החוקרים נרגשים מהאפשרות להשתמש בטוויטר לחיזוק תחום מחקרי שהפך לפופולרי בשנים האחרונות - אבולוציה של שפות. מעקב אחרי ציוצים וסטטוסים בפייסבוק מאפשר לבחון בקלות יחסית ובזמן אמת כיצד מילים מסוימות נודדות בין אזורים גיאוגרפיים, בין תרבויות ובין רבדי אוכלוסייה. התפתחות דיאלקטים חדשים אינה עניין מקרי לרוב.

כשקבוצה מסוימת מעוניינת לבדל את עצמה וליצור זהות תרבותית ייחודית, בדרך-כלל יופיעו בה ביטויים חדשים. הדבר נכון הן לתרבות גבוהה שמבדלת את עצמה בעליונותה, והן לתרבות נמוכה שרוצה להציג את עצמה כבועטת וכמי שמאתגרת את התרבות הגבוהה.

מחקרים שבוצעו לאחרונה הראו כי שפה מתפתחת בפרצי צמיחה ולא בהדרגה. כשליש מהבידול בין שתי שפות קרובות נוצר לרוב בתקופה הראשונה שלאחר הפיצול ביניהן, ולאחר מכן הן ממשיכות להתפתח בהדרגה הדבר נכון לא רק בעידן הנוכחי, אלא לאורך אלפי שנים, גם כאשר אינדיבידואליזם לא היה ערך נעלה.

כך בדיוק נראים גם המודלים החדשים של האבולוציה של מינים ביולוגיים, ויש עוד נקודות דמיון בין התחומים. למשל, הישרדות המתאימים. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פנסילבניה הראה כי לשפות פשוטות יותר היו סיכויי תפוצה והישרדות גבוהים הרבה יותר.

לשפות פופולריות יש בדרך-כלל מערכות הטיה ודקדוק פשוטות, המקלות על אדם בוגר ללמוד אותן. לכן, הן עוברות דיפוזיה קלה יותר מקבוצה חברתית אחת לשנייה. באנגלית, למשל, קל מאוד להפוך מילה מיחיד לרבים - פשוט מוסיפים s. לעומת זאת, בשפות אפריקניות רבות יש מגוון שיטות לריבוי.

מדוע יש שפות שמלכתחילה הן מסובכות? הסיבוך טוב ללימוד השפה על-ידי ילדים. כששפה היא פשוטה, היא מביעה אינפורמציה רבה במילה אחת, ואילו שפה מסובכת חוזרת על נתונים שונים כמה פעמים (למשל, ברוסית, כשרמזים למגדר מופיעים גם בשם הפרטי וגם בשם המשפחה). מידע כפול מאפשר לא לאבד את רצף השיחה גם אם לא מבינים הכול.

כיום, באופן אבולוציוני, שפות רבות הולכות ונכחדות, וכשהחל להתפתח העולם הגלובלי של האינטרנט, עלה החשש כי קצב ההיכחדות יואץ. העובדה כי שפות מקומיות ממשיכות לשרוד גם בעולם הטוויטר משמחת עבור הפעילים למען הישרדות שפות שנמצאות בסכנת הכחדה.

כמי שקוראים כרגע שפה שהייתה קרובה להיכחד, יש לנו אולי הבנה רגשית-אינטואיטיבית לסיבה שבגללה העניין חשוב.

שפות נכחדות בדרך-כלל כתוצאה מכיבוש פיזי או תרבותי והחייאת שפה הנמצאת על סף הכחדה היא אקט של התמרדות נגד כיבוש, של דמוקרטיה ושל חופש ביטוי.