"היום לא הייתי מצליח למכור את משפחת בריידי

"למכור סדרה זו משימה קשה ביותר", מצהיר שרווד שוורץ, היוצר והמפיק היהודי של "משפחת בריידי" ו"האי של גיליגאן", צמד הסדרות האייקוניות בטלוויזיה האמריקנית בכלל, ובשנות ה-60 בפרט. "מי שרוצה ליצור סדרה", הוא מוסיף, "שיהיה מוכן לקרב של ממש. זה לפחות מה שאני למדתי בקריירה שלי, ואני כזה בן אדם נוח, שקל להסכים אתו".

בגיל 94, שוורץ עדיין צלול, ערני ולא איבד את חוש ההומור, גם אם הוא נעזר בפרטים הקטנים בבנו לויד, שותפו להפקה. השניים הפיקו את צמד הסדרות הפופלריות ואת שלל סדרות וסרטי ההמשך, העיבודים הקולנועיים ל"משפחת בריידי" ובקרוב גם את העיבוד הקולנועי ל"אי של גיליגאן", יחד עם אולפני וורנר. השוורצים חברו גם לכתיבת "בריידי בריידי בריידי", ספר המגולל את תולדות הסדרה לדורותיה.

"כל מי שהצעתי לו את 'משפחת בריידי' דחה את זה", נזכר שוורץ האב, "היו אז רק שלוש רשתות שידור, ואחרי שרשמתי את הסדרה עברו שלוש שנים עד שמכרתי אותה. עשיתי את זה בדרך הקשה ביותר, אבל היה לי הרבה מזל. היום לא הייתי מצליח למכור סדרות כאלה".

"משפחת בריידי" עסקה בקורותיה של משפחה מעורבת, כלומר הורים שהביאו עמם ילדים - שישה בסך הכל - מנישואיהם הקודמים. באותם ימים בסיקסטיז זה היה נושא רגיש למדי. לימים, "משפחת בריידי" הפכה לאחת המשפחות האהודות בתרבות האמריקנית, הרבה לפני הסימפסונים.

שוורץ מספר שההשראה לסדרה הייתה כתבה ב"לוס אנג'לס טיימס" על גידול ניכר במשפחות מעורבות, אך כשניסה להציע את הפיילוט לרשתות, ההיענות לא הייתה נלהבת, בלשון המעטה. "כשפניתי ל-CBS, הם אמרו לי שהם לא עושים פיילוטים ורצו לדעת מה יקרה בפרק השישי. אמרתי להם, 'זו סדרה מורכבת, היא עוסקת בשתי משפחות ואתה חייב להסביר לקהל מה קורה ביניהם'. הם לא הבינו ופניתי ל-NBC, שלא רצו את זה וטענו שלא ייתכן שההורים יעזבו את ירח הדבש כדי להביא עמם את ילדיהם. ABC דווקא אהבו את התסריט כמו שהוא, רק ביקשו שאמתח את זה לשעה וחצי. זו הייתה השנה הראשונה ש-ABC החליטו להפיק סרטי טלוויזיה והם ביקשו 90 דקות. הסברתי להם שאני לא יכול למתוח את זה, אבל הם התעקשו. הם אמרו, 'תאריך את זה ונכין לך צ'ק על המקום'. אמרתי להם 'אתם תפסידו את הכסף כי הסדרה לא תארך 13 פרקים, אלא היא תלך לאן שאתם רוצים, וזה אולי שבועיים או שלושה, ואז תבטלו את זה כי הרייטינג לא יהיה טוב'".

שני סטים של ילדים

שוורץ סירב לשתף פעולה והחזיר את התסריט למגירה. חלפו שנתיים ולמזלו עלה לאקרנים הסרט "שלך, שלי ושלנו", בכיכובם של הנרי פונדה והקומיקאית האגדית לוסיל בול, שעסק גם הוא בזוגות מעורבים. הצלחת הסרט עוררה עניין מחודש של ABC ב"משפחת בריידי", והפעם ניאותה הרשת לרכוש את הסדרה כמו שהיא.

"הסרט הזה היה בעצם הפיילוט שלי ובזכותו מכרתי את הסדרה, למרות שלא היה לי כל קשר לסרט. למעשה הם (מפיקי הסרט, נ.נ.) איימו בתביעה. האיום בתביעה הוסר רק אחרי שהוכחתי שהרעיון והתסריט שלי נכתבו שנתיים לפני שהסרט יצא".

אגב תביעות, שוורץ מספר כי נתבע גם על ידי מישהי שכתבה ספר ושמו "ההצלה מהאי של גיליגאן", כשהיא משתמשת בדמויות שלו ובסדרה שלו ללא רשותו. התביעה נחתה עליו לאחר שידור סרט טלוויזיה שהפיק עם בנו ב-1978, ובו גיבורי הסדרה ניצלים. התובעת קבעה כי הסרט "הפריע", ולמעשה עצר את מכירות הספר שלה.

"הדמויות לא היו שלה, אבל חברת הביטוח שילמה לה 1,000 דולר כדי שתסיר את התביעה היות שהיה זול יותר להפסיק את ההליך המשפטי", אומר שוורץ.

אך עוד הרבה לפני כן, ב-1965, לאחר מכירת התסריט ל-ABC, נערך שוורץ לקרבות נוספים עם הרשת. הוא טען בראיון ל"ג'ואיש ג'ורנל", כי "חתם על עסקה עם השטן כדי לשמר את הרעיון המקורי". גם את הליהוק הוא התעקש לעשות בדרכו שלו, בעיקר בכל מה שנוגע לילדים. הוא מעריך כי ראיין בעצמו יותר מ-260 ילדים מתוך תקווה למצוא ילדים "אמיתיים" ולא שחקנים ילדים. "סירבתי לעשות את הליהוק המסורתי. רציתי שהילדים יהיו יותר מציאותיים. אנשים התרגלו לראות אותן דמויות בכל הסדרות, ואני לא מאמין בזה". לדבריו, הקורס בפסיכולוגיה שלקח בלימודי התואר השני הכין אותו לתהליך ליהוק ששת ילדי משפחת בריידי. למעשה, הוא הכין סט נוסף של ילדים עם צבע שיער שונה, כדי להתאימם לצבע השיער של ההורים, שעדיין לא לוהקו.

כשהגיעה העת ללהק את דמות העוזרת המשעשעת, התברר לו כי השחקנית אן דיוויס, שאותה העדיף, הייתה בסיבוב מופעי סטנד-אפ במועדונים בסיאטל. היה צורך לרכוש את ארבעת השבועות שנותרו בחוזה שלה כדי להביא אותה לאולפן.

"אמרתי לפרמונט, 'כמה חשוב לכם שהסדרה תהיה מצליחה? כי אני יכול להבטיח לכם הצלחה עם השחקנית הזו, אבל לא בלעדיה. האם לא שווה להשקיע כמה אלפי דולרים וזה יציל את הסדרה?' הם הקשיבו לי. לפעמים אתה יכול להתווכח עם הפקידים ולנצח".

עבדת עם כאלה שהולכים על שתיים ועם כאלה שהולכים על ארבע.

"העבודה עם חתולים וכלבים שונה. כלב מאולף אתה יכול לשלוח מעבר לרחוב ולומר לו מה לעשות והוא יבצע את זה. חתולים חייבים להיות במרחק ראייה מהמאלף שלהם, הם שונים. הם כמו נשים".

"משפחת בריידי" הצליחה בכל העולם. איך זה התבטא בעידן שלפני האינטרנט?

"הגיעו אלינו המון בקשות לשרטוט של הבית מאנשים שביקשו לבנות בתים שנראו כמו זה של משפחת בריידי, אבל לא היה בעיצוב באולפן כל היגיון, ולא הייתה כל דרך לשחזר את הבית הזה. ממכתבי תודה שקיבלתי מיפן למדתי גם שבגלל הסדרה, יותר יפנים למדו אנגלית".

לרפא תסריט חולה

שרווד שוורץ החל את הקריירה שלו ברדיו בשנות ה-40, ככותב בדיחות עבור תוכנית הרדיו של הקומיקאי בוב הופ. הוא התעתד ללמוד רפואה ועקר לשם כך מניו ג'רסי ללוס אנג'לס. הוא הספיק להשלים תואר שני בביולוגיה והשתלם בפסיכולוגיה, אך הקריירה שלו בהוליווד תפסה תאוצה והוא החל לעבוד כתסריטאי תוכניות טלוויזיה. והשאר - היסטוריה.

מה היה קורה אם היית משלים את לימודי הרפואה?

"הייתי כבר מת. אני יכול להקדיש יומיים-שלושה כמעט ללא שינה כדי לרפא תסריט חולה, ואני יכול רק לדמיין מה היה קורה אם הייתי צריך לטפל בחולה אחד, שלא לדבר על כמה חולים. הייתי הורג את עצמי. ברצינות. אני שמח שהפכתי להיות תסריטאי, כי אני יכול לטפל בתסריט, אבל לא בבני אדם".

הוליווד מייבאת היום לא מעט קונספטים מחו"ל, כולל ישראל. מה דעתך על יבוא ועיבוד סדרות זרות?

"הבעיה הגדולה עם מנהלים ברשתות היא החשש מכישלון. אם יש ספר שמכר 4 מיליון עותקים, או אם שמעו על סדרה מצליחה באנגליה, באוסטרליה או בישראל, הם יקנו אותה. אז יש להם פחות חשש מכישלון כי תמיד יהיה להם תירוץ - איך יכולתי לדעת שזה לא יעבוד כאן?".

אגב עיבודים, כשהסדרה "אבודים" עלתה לשידור, היו שטענו כי היא מבוססת במידה מסוימת על "האי של גיליגאן", שעסקה בשבעה גברים ונשים שנקלעו לאי בודד לאחר שספינתם טבעה.

שוורץ: "אני לא המצאתי את קונספט האי הבודד. הייתי שמח לקחת קרדיט על זה, אבל היו כבר סיפורים על אי בודד לפני, 'משפחת רובינזון השוויצרית', 'רובינזון קרוזו' ואחרים. אני לוקח קרדיט על הקונספט של שבעה אנשים שונים על אי בודד, שחייבים ללמוד להסתדר אחד עם השני. זה היה הוויכוח הגדול שלי עם הרשת (CBS), מדוע הדמויות בסדרה היו חייבות להיות מיליונר וכוכבת סרטים. מדוע לא סתם אנשים, עקרת בית יפה, למשל? הסברתי להם שצריך להגזים בקומדיה ושחייבים לקחת צעד נוסף. המאבק העיקרי של יוצר הוא לשמר את מה שיש לו בראש".

שוורץ מספר שהוא צופה לעתים בלהיט הקומי העכשווי, "משפחה מודרנית", אך אינו מרבה לצפות בסיטקומים. הסדרות היום לטעמו נוסחתיות ומועתקות מדי. הוא מעדיף לצפות בדרמות, במיוחד בסדרות התהליכים כמו "CSI", שלדעתו מבוימת ומשוחקת כהלכה.

לנוכח הירידה ברייטינג של כולם, איך היית מייצר להיטים חדשים שיחזירו את הצופים?

"הטלוויזיה הפכה למדיום של 'גם אני', למרות שאני אוהב את 'CSI', כולם חוזרים על אותו סוג של תוכניות. האם כולן חייבות להיות אותו דבר? הרשתות לוקחות סרטים או סדרות ממדינות אחרות ועושות מהן סדרות. חושבים שם שזו פוליסת ביטוח. זה עבד בעבר ולכן זה יעבוד שוב. זה הופך מכירת סדרה מקורית ללא תקדים כלשהו, לקשה יותר ויותר. 'בריידי' ו'גיליגאן' לא היו מבוססות על סרט או סדרה קודמת. עצוב שהטלוויזיה הרבה פחות קריאטיבית מאשר היא צריכה להיות".

"משפחת בריידי"

אורך חיי הסדרה: 117 פרקים ב-5 עונות, ספטמבר 1969 עד מרץ 1974

רשת: ABC

סרטי טלוויזיה וספין-אוף: "הבריידיס", "כלות בריידי", "ילדי בריידי", "The Brady Bunch Hour" ,"A Very Brady Christmas". צמד עיבודים קולנועיים הופקו על ידי אולפני פרמונט ב-1995 וב-1996

"האי של גיליגאן"

אורך חיי הסדרה: 98 פרקים ב-3 עונות, ספטמבר 1964 עד ספטמבר 1967

רשת: CBS

סרטי טלוויזיה וספין-אוף: "ההרפתקאות החדשות של גיליגאן", "הצלה מהאי של גיליגאן", "הנטושים באי של גיליגאן", "הארלם גלובטרוטרס באי של גיליגאן", "הכוכב של גיליגאן", "האי האמיתי של גיליגאן" (סדרת ריאליטי), "האי של גיליגאן - המחזמר". הסרט נמצא בפיתוח באולפני וורנר