חשיפת "גלובס": עיקרי ממצאי המבקר בפרשת גלנט

בדיקת המבקר מעמידה באור שלילי את התנהלות מינהל מקרקעי ישראל והפרקליטות ■ לידי המבקר הגיעו מסמכים המעידים על הטעיית בג"ץ והתרשלות בגיבוש תצהירים ובדיקת עובדות

פרשת הקרקעות של האלוף יואב גלנט מסתבכת והולכת, וקיימת אפשרות שכניסתו ללשכת הרמטכ"ל ב-14 בפברואר תתעכב. תיתכן גם דרישה לקיים בדיקה יסודית באשר להתנהלות פרקליטות המדינה, עד כדי חשש להטעיית בג"ץ - מהימים של תחילת הפרשה, בשנת 2008, כאשר המדינה הגיבה לעתירה של תושבים בעמיקם, שבו לגלנט יש נחלה, ועד הצטרפות התנועה הירוקה לעתירה.

נראה כי גם התנהלות מינהל מקרקעי ישראל מתבררת והולכת כבעייתית וטעונה חקירה יסודית באשר לאופן שבו קיבל גלנט הקצאה חריגה של 35 דונם מחוץ למשבצת הקרקע במושב עמיקם ולאופן שבו טופלו הפלישות שביצע גלנט (28 דונם חקלאיים, 350 מ"ר שטח ציבורי ושטחים לדרכים).

כך עולה מהממצאים שהעביר שלשום (א') מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

ממצאי המבקר גם מעמידים באור שלילי את איכות הליך הבדיקה של מינוי גלנט בוועדת טירקל.

בעקבות חשיפת הממצאים והמסמכים המצויים בידי המבקר מסרה אתמול (ב') הפרקליטות כי העבירה לבג"ץ הודעה, ולפיה "בחומר שהועבר לפרקליטות המדינה מטעם משרד מבקר המדינה יש נתונים לכאוריים שלא היו בפני הגורמים שעסקו בנושא זה עד כה, לרבות הגורמים במשרד היועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה".

לכן ביקש היועץ מבג"ץ ארכה במסירת עמדת המדינה עד 1 בפברואר, כדי שיוכל להציג בפני השופטים את ממצאי חקירת המבקר. העיכוב במסירת עמדת המדינה, שהיתה אמורה להתבצע כבר השבוע, עלול לגרום עיכוב במסירת עמדותיהם של הצדדים האחרים ועשוי, כאמור, לעכב אף את כניסת גלנט לתפקיד הרמטכ"ל. להלן עיקרי השאלות שבהן עוסק המבקר והממצאים עד כה.

ליקויים בהקצאת 35 הדונמים לגלנט

עובדת מינהל התריעה: אל תעשו ההקצאה החריגה על גבי

בדיקת צוות מבקר המדינה התמקדה בעיקר במינהל מקרקעי ישראל (ממ"י), ובכלל זה בתיק המושב במחוז חיפה ובהנהלה הראשית של המינהל, שבראשו עמד אז יעקב אפרתי.

למבקר נמסרו עשרות מסמכים מתיק מושב עמיקם בממ"י. בתיק זה מצויים מסמכים של פרקליטות המדינה, ודרכם נבחנת גם התנהגותה. יש לציין כי המבקר אינו יכול לחקור ישירות את אגודת המושב עמיקם, בהיותה תאגיד פרטי.

לפני כ-10 שנים, בעת שהיה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון, פנה גלנט למינהל בבקשה שיקצה לו 35 דונם להשלמת תקן הקרקע לנחלתו. הוא צירף לבקשה מפה שסיפק לו מושב עמיקם, ובה מסומנים 35 הדונמים המיועדים לו. אלא שאדמות אלה, כך נודע ל"גלובס", סומנו במפה בשטח שמחוץ למשבצת הקרקע של המושב. כלומר, מדובר בקרקע שאסור היה להקצות אותה באמצעות אגודת עמיקם.

המבקר מברר אם הטעות שנעשתה במהלך בדיקת הנתונים והמפה על-ידי אנשי המינהל בשלב הראשון של הפרשה נעשתה בתום-לב. כמו כן, נבדקת השאלה איך המשיכה ו"התגלגלה" התקלה בעניין המפה גם לפרקליטות המדינה, בעת שזו מסרה בעניין זה מידע לבג"ץ - מידע שהתברר כמטעה.

בסופו של תהליך, הקצה המינהל את 35 הדונמים לגלנט. ב-24 באפריל 2003 שלחה לאה שטיינמץ, מנהלת מחוז חיפה בממ"י, מכתב לבני הזוג גלנט: "בהמשך לפנייתכם להנהלת המינהל ולאחר בדיקתנו הוחלט, לפנים משורת הדין, לצרף שטח זה למשבצת המושב כדי שתוכלו לעבדו. מצ"ב איתור השטח (בעיקרון כמעט זהה לשטח שקיבלתם בשעתו לעיבוד בחכירה עונתית). הנכם מורשים לעלות על השטח, להכשירו ולעבדו, בין אם על-ידי עיבוד חקלאי רגיל ובין אם על-ידי נטיעה".

שטיינמץ הפנתה העתק מהמכתב הזה לשולה בן-צבי, מנהלת האגף החקלאי בממ"י ואחותו של מי שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. בן-צבי מותקפת לא אחת על-ידי חקלאים בטענה כי היא קשוחה ביחס לבקשותיהם.

למבקר המדינה נודע, כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס" (חמישי, 13.1), כי כבר בשלבי הטיפול הראשונים בפנייה הביעה עובדת מינהל במחוז חיפה הסתייגות מההקצאה ואף שלחה מייל לגורם בכיר במינהל, שבו כתבה בין היתר: אל תעשו את ההקצאה החריגה הזו על הגב שלי.

בדיקת המבקר עוסקת בין היתר בניסיון לברר מהם בדיוק אותם קריטריונים של "לפנים משורת הדין" העולים ממכתבה של שטיינמץ, ומי במינהל אישר את הקצאת 35 הדונמים לגלנט.

ל"גלובס" נודע כי למבקר נמסרו עדויות סותרות על אופן הטיפול בהקצאת השטח לגלנט. בכל מצב, מהממצאים עולים ליקויים חמורים באופן טיפול ממ"י בהקצאת הקרקע הפרטנית החריגה לגלנט.

המינהל והפרקליטות הטעו את בג"ץ

תהליך גיבוש התצהיר מעורר מבוכה בפרקליטות

הפרק המביך ביותר בממצאים שהגיעו למבקר והועברו ליועמ"ש נוגע להטעיית בג"ץ על-ידי הפרקליטות עוד בפתיחת ההליכים. עו"ד אבינעם סגל-אלעד, עוזר לפרקליט המדינה, הודיע בספטמבר 2008 לבג"ץ: "צירוף השטח (הכוונה ל-35 דונם) למשבצת, כמו גם למשפחות נוספות באגודה, נעשה עקב טענות נגד חלוקת שטחי העיבוד במשבצת בין חברי האגודה".

אלא שחלק זה בהודעת הפרקליטות אינו נכון, שכן רק גלנט קיבל את ההקצאה החריגה, בעוד שמשפחות אחרות שפנו למינהל וביקשו זאת - נדחו.

הפרשה מסתבכת עוד יותר נוכח העובדה שלידי המבקר הגיעו מסמכים וניירות עבודה העוסקים באופן שבו התגבשה התשובה המטעה לבג"ץ. בין המסמכים מצויות טיוטות אחדות של גלגולי ניסוח התצהיר בשלבי גיבושו.

מסמכים אלה, שמהם אפשר להסיק כי ההודעה לבג"ץ נעשתה לפחות ברשלנות, גורמים מבוכה בדרגים המשפטיים, כולל בפרקליטות המדינה, שעסקו בגיבוש ההודעה לבג"ץ.

יותר מזה, מתברר כי תצהיר התמיכה להודעת המדינה בבג"ץ בשלב הראשון שלו ניתן, באופן חריג, על-ידי פקיד זוטר, יצחק אשכנזי, מפקח מן השורה במחוז חיפה של ממ"י. אשכנזי חתם על התצהיר בפני עו"ד צפרירה שכטר, היועמ"ש של מחוז חיפה בממ"י, וזאת בעוד במקרים אחרים חותמים על תצהירים לבג"ץ ומגישים אותם דרגים גבוהים יותר, שמכירים את כל פרטי האירוע.

לפיכך, ולו רק בגלל חריגות הבקשה, מעמדו של המבקש גלנט במשרד ראש הממשלה והעובדה שההקצאה ניתנה, כפי שהמינהל מדגיש "לפנים משורת הדין", מתבקש שהתצהיר היה מוגש על-ידי גורם בכיר בהנהלת המינהל בירושלים.

יש לציין כי במינהל התקבלו תלונות מהעותרים, חברי המושב, על אמיתות התצהיר שמסר אשכנזי, אך עו"ד שכטר ענתה להם וכתבה כי אשכנזי "מסר את תצהירו למיטב אמונתו וידיעתו, והדברים שעליהם הצהיר אשכנזי נאמרו בזהירות הראויה".

העותרים חזרו והתעקשו על טענתם, אך במינהל ובפרקליטות לא קיימו בירור ביחס לאמינות התצהיר.

לידי המבקר הגיע גם מידע ולפיו חוזה המשבצת של מושב עמיקם הוצג לבג"ץ על-ידי פרקליטות המדינה כאילו הוא כולל את 35 הדונמים שהוקצו לגלנט, אבל בפועל אותם 35 הדונמים אינם כלולים בשטח המשבצת של המושב.

מדובר ברשלנות של המינהל, אך גם ברשלנות הפרקליטות בבדיקת העובדות והנתונים לקראת גיבוש תגובת המדינה לבג"ץ. שאלה זו מצויה בלב דרישות הבירור של שופטי בג"ץ בישיבה האחרונה.

המינהל העלים עין מפלישות נוספות

גלנט לא מסר את גרסתו באף לא אחד מהליכי בג"ץ

ממצאים נוספים של המבקר עוסקים בפלישת גלנט ל-28 דונם נוספים, אדמות מדינה, שגבלו ב-35 הדונמים שקיבל. עו"ד שכטר אמנם הודיעה לגלנט ב-26 בינואר 2006 כי עליו להסתלק מיידית מהשטח, ולא - יינקטו צעדים משפטיים, אך גלנט ביקש ארכה, הזמן עבר ולא ננקטו נגדו צעדים.

רק כעבור שנתיים, ב-16 בינואר 2008, הסביר גלנט למינהל את הפלישה לאדמות הנוספות במכתב: "בשל טעות שנעשתה בתום-לב נטענו, באמצעות קבלן, כרם עצי זית".

גלנט ביקש ארכה לפינוי הפלישה מהשטח עד אוקטובר 2008 (בגלל שנת שמיטה), ולבסוף פינה את הקרקע באפריל 2009. זה קרה חודש לאחר שקיבל זימון לבג"ץ בעתירה הראשונה. חלק נוסף מהמסמכים שהגיעו למבקר מעלים חשש לעצימת העין של ממ"י נוכח הפלישות של גלנט לאדמות מדינה.

יצוין כי גלנט עצמו לא הגיב על הטענות נגדו באף לא אחד מההליכים בבג"ץ, והוא אינו מוסר את גירסתו לתקשורת.

מינהל מקרקעי ישראל סירב לענות לשאלות "גלובס" בעניינים הללו בנימוק כי הדברים יובאו לבג"ץ.

העתירה

דרישה לבטל את ההחלטה למנות את גלנט לרמטכ"ל בשל השתלטותו על קרקעות באופן לא כשר. לטענת העותרים, בפני ועדת טירקל הוצג חומר חלקי בעניינים אלה.

ההשתלטות של גלנט

1. קיבל מממ"י 35 דונם לפנים משורת הדין

2. השתלט על 28 דונם נוספים צמודים והתפנה כעבור 3 שנים

3. סיפח לגינתו עוד 350 מ"ר שטח ציבורי וסלל דרכים בשטחי ציבור

התשובות שמבקש בג"ץ

1. איך התנהל הליך הקצאת 35 הדונמים לגלנט?

2. הסבר לטעות בנתונים שמסר המינהל במסגרת העתירה

3. הסבר לטעות שנפלה בתשריט והביאה להוספת 350 מ"ר על חשבון השטח הציבורי ואילו צעדים ננקטו לתיקונה

ממצאי מבקר המדינה

1. הפרקליטות והמינהל לכל הפחות התרשלו בהכנת התשובה לבג"ץ בעניין המפה שבה סומנה משבצת הקרקע של המושב

2. התגלו עדויות סותרות על תקינות ההליכים במינהל בהקצאת 35 הדונמים

3. לידי המבקר הגיעו מסמכים הנוגעים לגיבוש התצהיר המטעה שנמסר לבג"ץ ב-2008