בהלת ה-DTT

‎‎כחלון ו-HOT משני צידי המתרס, ומה יקרה למחיר של ערוץ 9 אם ייכנס למערך "עידן+"?‏

‏1. זה מה זה בסיסי. הבהלה של HOT מהרחבת ה-‏DTT‏ מוצדקת. בראיון השבוע ל"גלובס" אמר יורם מוקדי, סמנכ"ל החברה, כי עם כל החלטה שתתקבל "תוכל החברה להתמודד".

HOT אכן יודעת להתמודד מול פרלמנטרים פופוליסטים, רגולטורים נחושים ואפילו מול ציבור כעוס מהמתנה על הקו. במקרה הזה, חברת הכבלים נאלצת להתמודד מול כל אלה בו-זמנית. ‏

למשרד התקשורת, וגם למשרד האוצר, יש גיבוי מאוד משמעותי נגד חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, ובעיקר HOT,‏‎ ‎מכיוון מה שמכונה "הצרכנים" - או במילים אחרות "המצביעים".

‏לצדו של שר התקשורת משה כחלון עומדת איתנה אי שביעות-הרצון של הציבור מהחברות. בכל פעם שחברת הכבלים מדברת על עוול שנעשה לה, במקרה זה ה-‏DTT‏, יכול כחלון להציג שוב אין-ספור תלונות שמגיעות ללשכתו על קנסות ניתוק ושירות לקוחות ולהוכיח את טענותיו באמצעות אותם סקרי דעת קהל שמבטאים את הזעם הציבורי על החברות. בדיוק אותם ארטילריה שכיפתה עליו בקרב הסלולר, ממנו יצא מנצח.

‏מעל לכל זה, לצד כחלון עומד הקלף החזק מכולם - ההבטחה שלא קוימה עדיין להציב חבילת בסיס צרה. כל עוד כל זה לא קורה, כחלון יכול להמשיך בבטחה אל עבר הרחבת מערך "עידן+". הוא יודע שהציבור לצדו. ועכשיו כשר רווחה שליחותו זו מתחדדת, ולא משנה כמה יטענו שזה פופוליסטי מצדו.

‏למרות שאין כל קשר בין החשש, המוצדק, של הכבלים מהפגיעה המסתמנת בעקבות הקמת הפלטפורמה השלישית ובין שביעות-הרצון הצרכנית, HOT עדיין לחוצה היטב אל הקיר. כנראה העמידה בהתחייבותה בהצבת אלטרנטיבה משלה לחבילה הצרה והמוזלת תוכל לחלץ אותה עכשיו.

2. צרת רבים. יש מספר דברים שצריך להבחין בהם בין השורות בהצעה של הוועדה המיוחדת שקבעה שיש להרחיב את ה-‏DTT‏. להלן תרגום של הדברים.

כשחברי הוועדה, ובעיקר האוצר, אומרים: "אנחנו רוצים להכניס את הטלוויזיה החינוכית לחבילה, אבל במספר תנאים" - הם למעשה אומרים: "אנחנו לא רוצים להכניס את הטלוויזיה החינוכית לחבילה".

‏טינת האוצר להטלוויזיה החינוכית היא ארוכת שנים, ובוועדה הזו לא נמצא אף גורם שאיזן אותה. הדרישה המרכזית היא לעמוד בייעוד כתחנה לילדים ונוער, ולמעשה היא האמירה - היום החינוכית לא עומדת בייעודה.

גם הדרישה כי החינוכית תעמוד לפיקוח רגולטורי מסרבלת את כניסתה ל-‏DTT‏, שכן דרושה לכך חקיקה מיוחד ואף שינוי מעמדה כיחידת סמך של משרד החינוך.

3. מי שבכל זאת יכול לשמוח מהצעת החוק הממשלתית המסתמנת להרחבת ה-DTT הוא ערוץ 9. לא רק בגלל שהיא תסייע לנגישותם ללמעלה ממיליון ישראלים דוברי רוסית, אלא בעיקר בגלל שהיא תסייע לדובר רוסית אחד, לב לבייב, למכור סוף-סוף את הערוץ בזינוק מחיר מסתמן.

‏4. יום יום ח"כ. נהוג היה להפנות חצי ביקורת כלפי ערוץ 9 סביב חגיגת אירוח חברי הכנסת הרוסים בשידוריו. הטענה היתה כי הערוץ מארח חברי כנסת שאחר-כך מתייצבים לצדו בהצבעות.

נשאלת אם כן השאלה: איזו הגדרה יש לתת לאירוח היום-יומי של חברי כנסת בתוכנית "השביעייה" של זכיינית ערוץ 2 קשת.

איזו תועלת תוכנית בדיוק יש לנבחרי הציבור האלה, שגם ניתנה לכל ה-120 האפשרות בסוף השנה הקודמת לנצח על משדר סיכום מתמשך על פני כמה ימים?

נדמה כי התועלת לקשת, בימים רגישים אלה שלפני ההצבעה החשובה על חוק הרישיונות, היא לאו דווקא למסך - אלא לאחוריו.