"המילים 'מדינת ישראל נגד ג'קי מצא' צרובות בגופי ויישארו כך תמיד"

שנה אחת בלבד הספיק לשמש ג'קי מצא כראש רשות המסים, גובה המס הבכיר ביותר במדינת ישראל. ב-1 בינואר 2006 הוא נכנס לתפקידו הרם - והגשים בכך חלום ילדות. יש ילדים שחולמים להיות כבאי, יש כאלה שחולמים להיות אסטרונאוט. הילד ג'קי מצא חלם לעבוד במס הכנסה, כמו אביו ואמו.

בדיוק שנה ויום לאחר מכן, ב-2 בינואר 2007, הפכה חקירת המשטרה באחת מפרשות השחיתות החמורות שנראו כאן מעולם - לפחות כך היא נראתה אז - לגלויה, ועולמו של מצא חרב עליו באחת, כשנעצר, יחד עם שורה ארוכה של חשודים נוספים.

בשעה 6 בבוקר באותו יום דפקו שוטרי יאח"ה על דלת ביתו, של מצא העירו את בני המשפחה, ערכו בבית חיפוש מקיף ולקחו עמם את מצא לחקירה ולמעצר. ממעמד של ראש רשות המסים בישראל הפך מצא בתוך שעות אחדות לעציר, המובא להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל-אביב והמבלה לילות בבית המעצר באבו-כביר.

"מסתבר כי החשוד ניצל את האמון הרב שניתן בו והפך במידה רבה לעושה דברם של אחרים מחוץ לרשות", כתב השופט מרדכי פלד בהחלטתו להאריך את מעצרו של מצא.

בערבו של אותו יום שבו נעצר מצא הוא היה אמור לקבל פרס הוקרה מיוחד מטעם פורום ה-CFO, על מצוינות בתפקוד ועל כך ששנת 2006 היתה שנת שיא בגביית מסים.

"על-פי החשדות הנחקרים ביאח"ה", הודיעו דובר משטרת ישראל ודובר משרד המשפטים, "מדובר בתופעה רחבת היקף שבמסגרתה אנשי עסקים פרטיים, בעלי עניין בפעילות רשות המסים, שהפעילו את השפעתם, במהלך תקופת החקירה ועד ימים אלה, על פעולות ומהלכים ברשות המסים, לרבות ניצול השפעתם לשם התערבות פסולה במינויים של בעלי תפקידים שונים ברשות המסים, כולל למשרות בכירות. על-פי החשד, היה מנהל רשות המסים קשור למהלכים פסולים אלה".

אנשי העסקים הפרטיים הללו היו יורם קארשי, אחיה של שולה זקן, מנהלת לשכתו של אהוד אולמרט, וכן איש העסקים קובי בן-גור.

ביום חמישי האחרון הודיעה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה כי ג'קי מצא צריך לשבת מאחורי סורג ובריח, במאסר בפועל. זאת, זמ קצר לאחר שמצא הודה והורשע בסדרת עבירות של מירמה והפרת אמונים וסיוע לשוחד, במסגרת הסדר טיעון שאליו הגיע עם המדינה, כשנה מאז החל משפטו.

עבירת לקיחת השוחד שבה הואשם בכתב האישום המקורי, נמחקה. השוחד שמצא לקח, על-פי הטענה שהפרקליטות חזרה ממנה, היתה בעצם ההחלטה למנותו לראש רשות המסים.

גדל בתנאים קשים

אמו של ג'קי מצא, אסתר מצא, נישאה בגיל 19. כשנה לאחר מכן, כשהיתה בת 20, ילדה את בנה הבכור, ג'קי. חודש לאחר הלידה התגרשה מהאב ונותרה אם חד-הורית.

"גידלתי אותו בתנאים כלכליים מאוד קשים", סיפרה האם בדמעות בבית המשפט ביום חמישי האחרון, "ובעזרתה של דודתי, שהיא עיוורת מלידה".

מספר שנים אחר-כך עברה המשפחה מבית-שמש לרמת-גן, והאם החלה לעבוד באגף מס הכנסה בעיר, וכך גם אביו של מצא.

"כל החיים שלו ג'קי ראה אתגר בלעבוד במס הכנסה", סיפרה האם. "אפילו בדרשה של הבר-מצווה שלו הוא אמר: 'אני רוצה לעבוד במס הכנסה ולהיות הבוס של אבא ואמא'. זאת היתה הגאווה הכי גדולה שיכולה להיות בשבילו. הוא כל הזמן חלם על זה, זה היה חלום ילדות".

האם, אגב, עובדת עדיין ברשות המסים כל אותן שנים. האב פרש מהרשות זמן קצר אחרי תחילת חקירתו של הבן. ג'קי מצא אכן שימש, בתקופה מסוימת בחייו, כבוס של אבא ואמא.

"אני יודעת שג'קי הוא ילד ישר ותמים", היא פנתה לשופט זכריה כספי, "חבל, חבל מאוד שאנשים רעים ניצלו את טוב-לבו ואת התמימות שלו, וסיבכו אותו במצבים כאלה".

כמי שגדל במצוקה כלכלית גדולה, עבד מצא למחייתו כמורה פרטי בזמן לימודיו בתיכוניים, ובמהלך לימודיו באוניברסיטה התפרנס ממלצרות.

מצא עבד שנים רבות באגף מס הכנסה. ב-1995 הוא שימש מפקח בפקיד שומה 1 בתל-אביב. בהמשך פרש לשוק הפרטי, והקים את מחלקת המסים במשרדו של רו"ח ראובן שיף, שבו עבד כ-3 שנים, לפני שקיבל הצעה לשוב לשירות המדינה, לתפקיד בכיר של מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים, ואחר-כך קודם לתפקיד סמנכ"ל החקירות.

במשך שנתיים לפני מינויו לראש רשות המסים היה מצא סגן נציב מקצועי ברשות המסים ואחראי על פיתוח תחום ה"פרה-רולינג" בשאלות מיסוייות.

"עבדתי עם הרבה אנשים לאורך שנים", סיפר בבית המשפט מאיר קפוטה, שהיה הממונה על הכנסות המדינה, "וג'קי בולט באופן חד-משמעי ביכולות שלו, בכישורים שלו. כל מה שמעניין אותו זה טובת המדינה ורשות המסים, הוא האנטי-תזה המוחלטת לאיזה אישום במישור הפלילי. מדובר באדם עם מוח אנליטי, גם חריף וגם בקיא. הוא המומחה מספר אחת למסים במשרד האוצר".

בסמוך אחרי תחילת החקירה הושעה מצא מתפקידו, וזמן קצר אחר כך פרש מיוזמתו מהתפקיד שהיווה עבורו פסגת השאיפות - ללא שום תנאי מוקדם. סנגורו דאז, פרופ' דוד ליבאי, נפגש עם פרקליט המדינה דאז, ערן שנדר, והודיע לו כי מצא החליט לפרוש מהתפקיד, כדי להקל על המשך תפקודה של רשות המסים בתקופה הקשה.

"בנסיבות שנוצרו כיום", כתב היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, בחודש לאחר מעצרו של מצא, "זהו אינטרס עליון של מדינת ישראל להשיב את אמון הציבור ברשות המסים ולהבטיח כי מינוי ראש הרשות יהיה נקי מכל רבב או חשד של שיקולים זרים".

מאז תחילת הפרשה הפלילית התרסקה גם הקריירה של מצא בתחום המס, שהוגדרה עד אז כמטאורית. הוא ניסה להצטרף כיועץ חיצוני למשרדו של עו"ד משה שקל, אך דרכיהם של השניים נפרדו בהמשך. כיום הוא נותן ייעוץ למשרדים שונים, באופן מזדמן.

עבירת השוחד - מוקשית

השימועים בפרשת רשות המסים התקיימו בחודשים נובמבר 2008 עד פברואר 2009 ל-8 המעורבים בפרשה. "צר לנו כי הפרקליטות ממשיכה לדבוק בעמדה המשפטית המוזרה, לפיה מינויו החוקי והראוי של מצא למנהל רשות המסים על-ידי הממשלה מהווה קבלת שוחד על-ידו", אמרו סנגוריו של מצא. "טענה זו הופכת למוזרה עוד יותר לאור העובדה שכלל לא נטען כי גורם חיצוני כלשהו סייע לו במינויו".

ביולי 2009 החליטה הפרקליטות סופית לדחות את כל הטענות שהושמעו בשימועים, ולהגיש את כתב האישום נגד מצא ויתר האחרים לבית המשפט.

"עבירת שוחד קיימת ומוגשת לבית המשפט גם כשיש טובת הנאה שהיא לאו דווקא כספית", אמר אז המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שוקי למברגר, "אבל היישום שלה על-ידינו הוא חדשני. הגענו למסקנה שיש כאן מעשה פלילי. ההגדרה של טובת הנאה היא רחבה מאוד, והיא לא רק מעטפה. היא כוללת גם מתן ג'ובים, השתדלות לטובת מישהו ומגוון דברים שכשאתה מקבל אותם הם יוצרים לך מחויבות לבן אדם שנתן לך".

למברגר, אגב, הוא האינסטנציה הבכירה המקבלת החלטות בשורות התביעה בתיק רשות המסים. הן פרקליט המדינה משה לדור והן היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין נאלצו לפסול את עצמם מלקבל החלטות בתיק, מאחר ששימשו, כעורכי דין פרטיים, סנגוריהם של חלק מהחשודים בתיק.

ועם זאת, מותר לנחש כי אם וינשטיין היה חלק מתהליך קבלת ההחלטה להתפשר עם מצא במסגרת הסדר טיעון ולמחוק את עבירת השוחד, הוא היה מעניק להחלטה זו גיבוי מלא. "עבירת השוחד שיוחסה למצא מוקשית בעיני מאוד", אמר וינשטיין בעבר, עוד כסנגור פרטי, "לא הבנתי אותה מלכתחילה, בשלב המעצר, ולא החכמתי גם היום".

הודה בעבירות מופחתות

לפני שבועיים הודיעו הצדדים לבית המשפט על הסדר הטיעון שאליו הגיעו. מצא הודה בעבירות המופחתות, ללא עבירת השוחד, והופנה למסלול של גזירת דינו, כדי שיוכל להעיד מטעם התביעה נגד הנאשמים האחרים שמשפטם ממשיך. זאת, אף שהובהר כי הסדר הטיעון לא כלל שום סיכום לגבי הסכמתו להעיד נגד עמיתיו. המדינה הבהירה כי הסדר הטיעון איננו מסמן התקפלות מבחינתה.

"מצא איפשר לבן-גור וקארשי דריסת רגל במינויים ברשות כשהוא יודע שיש להם אינטרסים אישיים ועסקיים ברשות", הודיעה הפרקליטות, "הוא איפשר את שכפול דרך הפעולה הזו גם בדרגים נמוכים יותר ואת חלחולה של השחיתות לתוך המערכת".

"המקרה שלנו מחייב שבגין מעשיו של הנאשם יוטל עליו עונש מאסר של ממש, לריצוי מאחורי סורג ובריח", אמרה התובעת הבכירה בתיק, עו"ד מיכל רוזן-עוזר מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, במסגרת הטיעונים לעונש ביום חמישי האחרון. היא לא נקבה במספר שנים מסוים, אלא הבהירה כי הפרקליטות אינה מסתפקת במאסר על-תנאי, וגם לא במאסר מינימלי של חצי שנה, שניתן להמירו בעבודות שירות.

"מצא מכוח תפקידו היה אחראי על 26 משרדי פקיד שומה ועל 5,200 עובדים", המשיכה רוזן-עוזר, "ראש רשות המסים שעומד בראש מערכת כזאת חייב לשמש דוגמה ומופת. כגודל העוצמה שהיתה בידיים של מצא בתפקיד הזה - כך גודל האחריות. המעמד של מצא כראש רשות אכיפה גוזר חומרה מיוחדת למעשים האלה, כי רשויות האכיפה חייבות להיות מעוז מבוצר מבחינת אמון הציבור".

סנגורו של מצא, עו"ד נבות תל-צור, ביקש מבית המשפט לחוס על לקוחו. "אין היום שום אינטרס ציבורי בהשלכתו למאסר מאחורי סורג ובריח. האיש שילם מחיר אישי וציבורי כבד ביותר".

תל-צור ציטט דברים שאמר מצא באחת מחקירותיו הראשונות במשטרה, לאחר שנעצר, כשהחוקרים השמיעו לו שיחות שקיימו חשודים אחרים מאחורי גבו. "ככל שאני חושב על זה", אמר אז מצא לחוקרים, "כנראה שפה מתבררת תמונה שאני ידעתי א', ובמקביל בוצע ב', ועל ב' בכלל לא ידעתי. כשנודע למשטרה שעושים שימוש פסול בקירבה אליי, כל מה שהיה צריך לעשות זה לקרוא לי, לספר לי על כך - והייתי מעיף אותם מכל המדרגות ולכל הרוחות".

זכות המילה האחרונה בדיון, ביום חמישי האחרון, היתה נתונה למצא עצמו. "קשה לי לראות את אמא שלי כאן ואת אשתי", הוא אמר בבכי. "הן נענשו מספיק, המשפחה שלי נענשה מספיק. 4 השנים האחרונות היו גיהנום לא רק עבורי אלא עבור משפחתי. החלום שלי לעבוד במס הכנסה, ולהיות הבוס של אבא ואמא, הפך להיות חלום בלהות. הוא הפך לסכין בתוך לבי. המינוי שלי הוכתם לעד, גם אם הדבר נמחק מכתב האישום. אני לא מושחת, ולא הייתי מושחת. יש כאן התנהלות פגומה ולקחתי עליה אחריות. המילים האלה - 'מדינת ישראל נגד ג'קי מצא' - צרובות בגופי ויישארו כך עד יומי האחרון. גם אם טעיתי, לא עשיתי זאת מתוך שחיתות אישית. אנא אדוני, מספיק".

מותר להסתכל גם על כף הזכות

עבירות של מירמה והפרת אמונים אינן ראויות ליחס מזלזל, כאילו מדובר בפגם אסתטי בהתנהלות ותו לא. הסעיף הזה בחוק העונשין, עם כל הבעייתיות שלו והביקורת המוצדקת שנמתחת עליו במישור העיוני, הוא עדיין כלי העבודה העיקרי של מערכת החוק לאכוף התנהלות נקייה וישרה על מאות אלפי העובדים בשירות הציבורי בישראל.

המדרגה הבאה במדרג החומרה, עבירת שוחד, היא משוכה קשה הרבה יותר במישור ההוכחתי, ומצריכה גם התנהלות מושחתת, דו-סטרית, שאיננה מאפיינת רבות מהקומבינות שבהן נכשלים פקידים.

דרישתם של ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, וסנגורו עו"ד נבות תל-צור מבית המשפט להקל עמו בשלב גזר הדין, איננה יכולה איפוא להתעלם מהאופי החמור של העבירות שבהן הודה במסגרת עסקת הטיעון, גם אם העבירה החמורה יותר - שוחד - נמחקה מכתב האישום.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, ניצל מריצוי מאסר בפועל, רק משום שפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, התחייבה בעתירת המדינה לקיום דיון נוסף בעניינו בבית המשפט העליון, שלא לבקש לגזור עליו מאסר, במקרה שבית המשפט יהפוך את התוצאה וירשיע אותו בהפרת אמונים - כפי שאכן קרה.

אבל במקרה של מצא, מותר להסתכל גם על כף הזכות. על העובדה שהתפטר מתפקידו זמן קצר לאחר שהחקירה הפכה לגלויה, אף שיכול היה לשמור על מעמדו כ"מושעה"; על העובדה שלא קיבל כל רווח אישי כתוצאה מההתערבות החיצונית במינויים בתוך הרשות, אף שאלה הוגדרו על-ידי המדינה כמושחתים. זאת, אם לוקחים בחשבון שהתמורה היחידה שמצא עצמו קיבל היתה בדמות מינויו שלו לראש הרשות, אלא שסעיף זה, שהוגדר כשוחד, נמחק מכתב האישום במסגרת ההסדר; וגם על העובדה שעצם ההליכה לעסקת טיעון מבטאת מצד אחד נכונות מצד הנאשם שלא לעמוד על קוצה של כל טענת הגנה מטעמו, ומצד שני הכרה של המדינה בחומרה המופחתת של מעשיו.

כל השיקולים הללו אמורים לשחק לטובתו של מצא, עוד לפני שהשופט יתחיל לשקול את נסיבותיו האישיות. שלב הטיעונים לעונש וגזירת הדין הוא השלב שבו השופט אמור להפסיק להסתכל רק על מעשיו של הנאשם, ולשקול גם את זהותו, אישיותו ופועלו.

השיקול הזה, במקרה של נבחר ציבור או פקיד ציבורי, אמורים לשחק הן לחובתו - ככל שהמעמד הציבורי גבוה יותר, כך הכישלון המוסרי והערכי נתפש כחמור יותר - אבל גם לטובתו, לאור תרומתו הציבורית במהלך הקריירה.

חזקה על השופט זכריה כספי שלא יתעלם מכל אלה בבואו להשמיע את גזר דינו של מצא בעוד שבוע בדיוק.