לפני שמורידים מע"מ - זכרו את מס הכנסה

לאחרונה התקבל בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק הדין בעניין מכלוף ופלקובי (ע"מ 1218/01). ברשימה זו נתמקד בשתי סוגיות שנדונו בערעור. הסוגיה האחת עניינה בפיצויים שקיבלה המערערת, חברת פלקובי, ממשרד הבינוי והשיכון, בשל הפסקת פרויקט בנייה שבו החלה, בשל גילוי עתיקות.

לעמדת פקיד השומה יש לראות בפיצויים אלו החזר הוצאות בהן נשאה המערערת ולאור העובדה שהוצאות הבנייה נתבעו על ידה ונוכו מהכנסותיה, נקבע כי הפיצוי מהווה הכנסה בידה במועד קבלתה.

המערערת טענה מנגד, כי התשלום שקיבלה ממשרד השיכון מהווה ערובה להקצאת שטח חלופי לצורך ביצוע הפרויקט. במאזן המערערת הופיע התשלום כהקטנת עלויות רכישת הקרקע מהמינהל, מאחר שהוא יועד לכיסוי עלויות רכישת קרקע חדשה.

בית המשפט המחוזי קבע כי המערערת לא הציגה תשתית ראייתית לתמיכה בטענתה. בית המשפט הסתמך על לשון ההסכם בין המערערת לבין משרד השיכון, שבו כונה הפיצוי "החזר הוצאות". מאחר שהוצאות אלו נוכו על ידי המערערת, הרי שהשבתן מהווה הכנסה בידיה.

בנוסף קבע בית המשפט, כי ייעוד התשלום לכיסוי הוצאות רכישה של מקרקעין חלופיים אינו יכול לשנות מאופיו של התשלום בעת קבלתו לצורכי מס.

הסוגיה השנייה שנדונה בפסק הדין הייתה אימוץ שווי עסקה שנקבע עם רשויות מע"מ לצורך קביעת השומה על ידי רשויות מס הכנסה. המערערת מכרה דירה ובהסכם פשרה שנחתם בינה לבין רשויות מע"מ נקבע שווי עסקה מסוים, הנמוך מהשווי שקבע מנהל מיסוי מקרקעין.

פקיד השומה קבע את התמורה ממכירת הדירה בהתאם לשווי שנקבע בהסכם עם רשויות מע"מ. בית המשפט קבע, כי פקיד השומה פעל כדין כאשר הסתמך על הסכם הפשרה אליו הגיעה המערערת עם רשויות מע"מ בקביעת שוויו של הנכס.

בית המשפט ציין, כי ייתכן שלמערערת היו שיקולים שונים בפנייתה לרשויות המס השונות, אך על מנת שתוכל לסגת מהסכמתה מול רשות אחת בנוגע לשווי הנכס, היה עליה לשכנע את פקיד השומה ואת בית המשפט כי יש לכך טעמים ראויים.

ברם, המערערת לא עמדה בנטל זה ולא הציגה כל ראייה שתאפשר לבית המשפט לשקול בחיוב את ההתעלמות מההסכם עם רשויות מע"מ, ולפיכך נדחתה טענתה ונתקבלה עמדת פקיד השומה.

נמצאנו למדים, כי בבוא הנישום לדיון עם רשות מס אחת יהא עליו לשקול היטב את טענותיו ולהימנע מהעלאת טענות שעלולות להיות לו לרועץ בדיון עם רשות מס אחרת.