מסתמן הסדר עם עו"ד טלי ירון-אלדר: ללא הרשעה בפלילים

פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) עומדת להגיע להסדר טיעון עם עו"ד טלי ירון-אלדר, נציבת אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין לשעבר, שעל-פיו רון-אלדר לא תורשע בפלילים בגין הפרת חובת הצינון הקבועה בחוק שירות הציבור - כך נודע ל"גלובס".

לפי ההסדר הצפוי, תודה ירון-אלדר, ראש מחלקת המסים במשרד תדמור ושות', בעובדה שהפרה את חובת הצינון, לא תורשע בעבירות של הפרת חוק שירות הציבור, ותקבל עונש סמלי של קנס או של עבודות לתועלת הציבור בלבד. זאת, בעקבות השימוע שנערך לירון-אלדר לפני כחצי שנה.

במארס 2010 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין את עו"ד ירון-אלדר לדין בכפוף לשימוע, בשל הפרת חוק שירות הציבור. לפי חומר הראיות, ייצגה וקידמה ירון-אלדר את עניינם של לקוחותיו של חבר הכנסת לשעבר רו"ח אביגדור יצחקי בפני אהרון אליהו, שכיהן כסגנה בעת שכיהנה כנציבת מס הכנסה.

פעולותיה של ירון-אלדר, טענה הפרקליטות, בוצעו לפני תום שנה מיום שפסקו יחסי הכפיפות ביניהם, על אף שהדבר אסור על פי החוק. הפרקליטות טענה כי ירון-אלדר הפרה את חובת הצינון הקבועה בסעיף 3 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה).

מנגד, טענה ירון-אלדר, באמצעות עורכי הדין דוד ליבאי ודפנה ליבאי, כי היא נתנה ייעוץ לרו"ח יצחקי, אך לא ייצגה נישומים בפני מי שהיה כפוף לה בעבר, לא הפרה את כללי הצינון, ואין מקום להעמידה לדין פלילי.

לפני כחצי שנה נערך לירון-אלדר שימוע בפני המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שוקי למברגר, שבמסגרתו חזרה על עמדתה. בעקבות השימוע הוחלט בפרקליטות להימנע מניסיון הרשעה של ירון-אלדר.

השינוי הצפוי: הליך מינהלי

על כוונת הפרקליטות להעמיד לדין פלילי את ירון-אלדר נמתחה בזמנו ביקורת, שגרסה כי גם אם העובדות ביחס להתנהגותה של ירון-אלדר הן נכונות - לא מדובר בהתנהגות עבריינית שמחייבת העמדה לדין.

גם על עצם הקביעה כי הפרה של סעיף צינון תחייב ענישה פלילית נמתחה ביקורת, ומזה מספר חודשים נמצאים משרד המשפטים, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה בעיצומו של הליך חקיקה להגדרה מסודרת וברורה של תקופת הצינון לפורשים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי, כאשר הכוונה היא לבטל את הענישה הפלילית הקבועה בחוק הצינון ולשנותה לענישה בהליך מינהלי, כלומר קנס אזרחי.

בנוסף, במסגרת החקיקה המתגבשת, תנאי הפרישה והצינון של אנשי רשות ניירות ערך ובנק ישראל יוחמרו ויושוו לתנאים הקיימים במשרדי הממשלה. כמו כן, המדינה תיתן לפורשים שכר לכל אורך תקופת הצינון.

הרפורמה החדשה מבוססת על 4 עקרונות:

1. עיקרון ההגדרה (כיום אין הגדרה ברורה) שיבחין בין 3 דרגות שונות - בכיר, בינוני וזוטר. ככל, הידוע הדרג הנמוך לא יחויב בצינון;

2. עיקרון התגמול - כיום אין תגמול לפורשים בתקופת צינון, למעט תשלום ל-3 חודשים לחלק מהבכירים ביותר. לפי הערכות, מדובר על מתן שכר בשיעור של 50% עד 75% מהשכר קודם לפרישה;

3. עיקרון ההרחבה - חובת הצינון תורחב גם לבעלי תפקידים בגופים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות. כך יושוו התנאים של בכירי רשות ניירות ערך ובנק ישראל, שאינם מחויבים לצינון. לדוגמה, ברשות ניירות ערך מדובר בצינון קצר מאוד (3 חודשים בלבד) יחסית לאוצר, ובתשלום. אנשי רשות ניירות ערך ובנק ישראל עלולים להתנגד למהלך;

4. עיקרון הענישה - ביטול הענישה הפלילית וקביעת קנס מינהלי.

בנוסף, בכוונת יוזמי הרפורמה לקבוע כי עובד מדינה פורש יחויב להודיע על התחלת משא-ומתן בינו לגופים מהשוק הפרטי.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "ככלל, איננו מתייחסים למגעים בין הפרקליטות לסנגורים, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את האמור. למען הסר ספק, לא נחתם דבר בתיק זה".