חפש ת'פירס

שתי כוסות הבירה שניצבו על השולחן באולפן CNN החדש של פירס מורגן לא הותירו מקום לספק. ימי המאגים של לארי קינג חלפו, יחד עם השלייקעס ובדיחות היהודים. יש מנחה חדש בעיר והוא פועל בשירות הוד מלכותה.

כדי שגם הבריטים לא ישכחו איך נראה המרגל הטרי שלהם בפריים-טיים, מילאה CNN את לונדון בשלטי פרסומת גדולים ועליהם פרצופו המחייך של מורגן - עוד בריטי שהצליח "לעשות את זה באמריקה".

מורגן, 45, הוא הנשק החדש של רשת החדשות במאבק על טבלאות הרייטינג בכבלים, שנשלטות כעת באופן מוחלט על ידי FOX ניוז. רופרט מרדוק, בעל הבית של FOX, מכיר מצוין את מורגן. ב-95' הוא נתן לו את הצ'אנס הראשון בעיתונות, כשמינה אותו, בגיל 28 בלבד, לעורך הראשי של הצהובון השערורייתי "ניוז אוף דה וורלד".

עשר שנים לאחר מכן הפך מורגן לכוכב סנסציה בעצמו, לאחר שפוטר מתפקידו כעורך הראשי של "המירור" בעקבות תמונות מפוברקות של חיילים בריטים מתעללים בעצירים בעיראק. אבל גם השערורייה הזו לא הפריעה לו בדרכו לכיבוש היעד הבא - הטלוויזיה האמריקנית. הוא הוצנח היישר אל כיסא השופט בריאליטי "לאמריקה יש כישרון", במקום חברו הקרוב סיימון קאוול, שאולץ לוותר על התפקיד לטובת "אמריקן איידול" ובחר במורגן כיורשו. השניים חתומים יחד גם על גילויה של סוזן בויל בתוכנית "לבריטניה יש כישרון".

ל-CNN הגיע מורגן לאחר שגבר על שמות מוכרים יותר שהיו מועמדים להחליף את לארי קינג, כמו ריאן סיקרסט, קייטי קוריק ואפילו ביל קלינטון. קברניטי הרשת הימרו כי מורגן, שמכיר את הסלבריטיז יותר טוב מכולם, ישאל את השאלות הנכונות, יעורר באזז ויביא את הרייטינג. וזה עבד, לפחות בהתחלה. בתוכנית הראשונה התארחה אופרה ווינפרי, שהתוודתה, בין השאר, שכמעט התאבדה בגלל שנכנסה להיריון בגיל 14. 2.1 מיליון בני אדם צפו באופרה פותחת את הלב אצל מורגן - יותר מפי 2 מהרייטינג הממוצע של לארי קינג בשנה האחרונה. לתוכנית השנייה, שבה אירח את מגיש הרדיו השערורייתי הווארד סטרן, היו 1.25 מיליון צופים.

המשבצת של מורגן עדיין מגרדת מלמטה את התוכנית המתחרה, "האניטי" של רשת FOX, שמשייטת בבטחה מעל 2 מיליון צופים בערב. עם זאת, מורגן כבר הצליח לנצח במספר תוכניות את FOX בקהל המפתח למפרסמים - גילאי 25-54. יחד עם חבריו קאוול, הקומיקאי ריקי ג'רווייס והשף גורדון רמזי, ממשיך מורגן את ה"פלישה הבריטית" לפריים-טיים האמריקני השמרני. שלושת חבריו כבר הצליחו להפוך לילדים הרעים של תחומם: קאוול בריאליטי ("אמריקן איידול"), ג'רווייס בקומדיות ("המשרד") ורמזי בתוכניות הבישול ("מטבחי הגיהינום"). השאלה היא אם מורגן, יחד עם הבירה, החוצפה והמבטא הבריטיים, יצליח להיות עוקצני ובועט גם בטלוויזיה, ולמשוך אליו את הצופים מדי ערב.

גולדן "i"

אזרחי בריטניה לא צריכים סקרי TGI כדי לדעת איזה עיתון פופולרי יותר או פחות. במדינה שבה התחבורה הציבורית עובדת כמו שצריך, וכולם משתמשים בה, פשוט מספיק להסתכל איזה עיתון קוראים אלו שנוסעים אתך בטיוב.

ה"i", עיתון חדש מבית ה"אינדיפנדנט", שיצא לאור לאחרונה, רוצה להיות זה שכ-3 מיליון נוסעי הרכבות התחתיות והאוטובוסים לוקחים ליד מדי יום בדרך לעבודה. וזאת לא משימה פשוטה. ה"i" הוא עיתון בתשלום (20 פני לגיליון) בשוק שנשלט היום בעיקר על ידי חינמונים - "מטרו" בבוקר וה"איוונינג סטנדרד" אחר הצהריים. ה"i" מכריז כי מטרתו לדחוס עבור הקורא את כל חדשות היום כעיתון איכותי, כזה שלא עוסק ברכילות או במעללי הסלבס. בהשוואה ל"טיימס", ה"גרדיאן" או ה"אינדיפנדנט" עצמו, שעולים כלירה שטרלינג כל אחד, 20 פני הופכים את העיתון החדש ליצור כלאיים של העיתונות הכתובה - עם תג מחיר כמעט כמו של ה"סאן", רק בלי נערות עמוד 3 או סיפורים על מעללי ויקטוריה בקהאם.

אבל קשה להאמין שב"אינדיפנדנט" הצליחו למצוא נישה חדשה בשוק. אם כבר להושיט את היד לארנק בשביל לקנות עיתון - למה כבר לא לקנות עיתון מקיף ומעט יקר יותר? חלפו כשלושה חודשים מאז שיצא הגיליון הראשון, וההערכה היא כי התפוצה של ה"i" עומדת כעת על כ-60 אלף עותקים ביום - נתונים נמוכים בהרבה מהשאיפות שהציג המו"ל, אלכסנדר לבדב. האוליגרך הרוסי מציע עכשיו למפרסמים עסקת חבילה לפרסום בשני העיתונים גם יחד, בניסיון להציל את בנו הבכור ה"אינדיפנדנט", שכמו שאר עיתוני בריטניה, ממשיך לאבד קוראים מדי יום.