בדיקת "גלובס": כך הפכה ההוצאה על גן ילדים למשכנתא שנייה

סעיף הטיפול בילדים אינו מגיע לדיון ציבורי למרות העלות הגבוהה: כ-3,000 שקל בחודש לילד ■ המדינה אינה דואגת למסגרות במחירים סבירים, ולוואקום נכנסים גנים פרטיים במחירים מופקעים

בין 300 אלף ל-400 אלף ילדים עד גיל 3 לומדים היום בגנים פרטיים ומשלמים שכר לימוד של 2,000-3,000 שקל לחודש, ולא בהכרח מבחירה חופשית של ההורים. הסיבה המרכזית היא היעדר מסגרות חינוכיות מסובסדות של המדינה. תקופת ההרשמה, שנמצאת בעיצומה בימים אלה ממש, מעוררת מחדש לא מעט מצוקה של הורים רבים ברחבי הארץ.

השנה, על רקע הדיון בחוק הפעוטונים שמבקש להסדיר את הפיקוח על מסגרות פרטיות, נראה כי הדילמות אף מתחדדות. שיקולי העלות מול תועלת נעשים מורכבים, כשעל הכף מונחת טובת ילדיך, מול מחסור חמור במעונות מסובסדים ועלויות חסרות פרופורציה בשוק הפרטי.

"התשלום עבור מעונות וגנים תופס מקום דרמטי בתקציב המשפחתי", אומר היועץ לכלכלת משפחה, יוסי אש מחברת "אש-לידור", המשמש גם יו"ר איגוד המאמנים לכלכלת המשפחה בישראל. "הוא בא בתקופת חיים שבה אנשים נמצאים בתחילת הקריירה, המשכורות נמוכות יחסית, לפעמים אחד סטודנט או בשלב רק מתחיל לבנות את עצמו מקצועית - והרבה פעמים, מיד אחרי שלקחת משכנתא. פתאום נופל על הזוג תשלום של אלפי שקלים - לפעמים עבור יותר מילד אחד".

מלכתחילה תמוהה המדיניות הממשלתית, שמפקידה את החינוך והטיפול בילדים בגיל הרך בידי משרד התמ"ת ולא בידי משרד החינוך. התוצאה היא נפילה בין הכיסאות: "הבעיה היא שמנגנון הפיקוח נקבע על-ידי משרד התמ"ת ולא משרד החינוך", אומר ד"ר אמנון רייכמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, מומחה למשפט ציבורי ודיני חינוך. "זה לא סתם עסק רגיל, גם אם קיימים בו אספקטים של תעסוקה. אבל משרד החינוך לא שש לקבל סמכויות נוספות, גם ככה הוא קורס בנושא של הפיקוח". גם דגן מסכים: "העובדה שמשרד התמ"ת מנהל את השלב הכי חשוב בגידול של הילד בעייתית".

במשרדי החינוך והתמ"ת סירבו להתייחס לסוגיה.

בעיה 1: אין מספיק גנים

גן מסובסד: רק ל-85,000 ילדים

המחדל הגדול מכולם, אולי, הוא מיעוטם של מעונות יום ממלכתיים, כאלה המסובסדים על ידי המדינה במחיר שפוי ובפיקוח מלא. גם במשרד התמ"ת, האמון על הפעלת המעונות הללו, מודים כי קיימת מצוקה רבתי: "בתל אביב ובישובים הסמוכים בעיקר, קיים ביקוש גבוה הרבה מעבר להיצע הקיים, כך שלא נמצא מקום לכל דורש". התוצאה: רוב ההורים נאלצים לפנות למסגרות פרטיות גם אם לגמרי לא רצה לשלם את המחיר הגבוה.

"חווינו לא מעט תסכול כשלא קיבלו את התאומות שלנו לגן ויצ"ו מפני ש'לא עמדנו בקריטריונים שלהם מבחינת הכנסה'", מספר ל"גלובס" אב מאזור המרכז. "בלית ברירה נרשמנו לגן פרטי יקר להחריד. ראיתי איזה ג'יפים חונים ליד הגן וזה לא ממש הסתדר לי עם מה שנאמר לנו, אבל לא נותרו לי ברירות - בסביבתנו לא פועלים מעונות מסובסדים נוספים".

קצת רקע: בפיקוח המדינה פועלים כיום כ-1,600 מעונות יום וכ-3,200 משפחתונים מוכרים בפריסה ארצית, המופעלים על ידי רשויות מקומיות, החברה למתנ"סים, ארגוני הנשים הגדולים- ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה וכן עמותות שונות, בהם שוהים כ-85,000 ילדים. מנגד פועלות על פי ההערכות 15 אלף מסגרות פרטיות, רובן באופן עצמאי לחלוטין, המשרתות בין 300,000 ל-400,000 ילדים.

פתיחת מעונות נוספים יכולה להתבצע בשני מסלולים - כשארגון או רשות בעלי מבנה קיים פונים למשרד התמ"ת לקבלת סמל והכרה על מנת להפעילו כמעון יום במסגרת הסדר ההפעלה עם המשרד, או במקרים בהם מקצה המשרד משאבים לסיוע במימון בניית מעונות יום בשיתוף עמותות או רשויות מקומיות. כך או כך, בכל מקרה תלויה פתיחת מעון בנכונותם של הגופים להקים מעון ולהשקיע בו גם מימון עצמי - כלומר, המדינה רק מוסיפה את שלה ולא מממנת הקמת מעונות.

ומה בדבר הרחבת המערך הקיים? "לא קיימת חובה של המדינה להקים מעונות יום לכל ילדי ישראל עד גיל 3", מתנער המשרד מאחריות כוללת. "יחד עם זאת, המשרד פועל באמצעים שונים להגדלת היצע המסגרות לילדים עד גיל 3 במסגרת המשאבים שעומדים לרשותו ומדי שנה חלה עלייה במספר המעונות המוכרים. המשרד הרחיב משמעותית את מערכת המשפחתונים בכל המגזרים ונתן מענה לביקושים. המשרד פרסם ב-2011 מבחן תמיכה לסיוע בבניית מעונות יום חדשים והרחבת מעונות יום קיימים בתקציב של כ-60 מיליון שקל".

בעיה 2: מחירים מטורפים

3,500 שקל לחודש לגן בתל אביב

מה שמוביל לבעיה מרכזית נוספת: מחיריהם מרקיעי השחקים של מעונות פרטיים, שכנראה עוד יתייקרו בקרוב, עם התייקרות המחירים בכל תחומי החיים - ממחירי הנדל"ן (מרשמשפחתונים רבים פועלים בדירות שכורות) ועד עלויות המזון והחשמל.

ככל ששמו של הגן הולך לפניו, בהתאם לתכנים מיוחדים שהוא מציע או ליחס מטפלות-ילדים מוצלח יותר, עולה הביקוש ואיתו גם המחיר, כשבמקרים מסוימים הורים מוכנים לוותר על יום בשבוע ועדיין לשלם לא מעט רק כדי להתקבל למקום מסוים.

למרכיב הגיאוגרפי, כמובן, השפעה לא מועטה על העלות: אם בבאר שבע למשל יוכל הורה לשלם פעמים רבות 1,600-1,700 שקל לפעוט במסגרת פרטית, וביישובים נידחים יותר - אף פחות מכך, בתל אביב ובשרון ירקיעו המחירים גם ל-3,500 שקל לילד (ללא אופציה להנחות, באין הכרה רשמית של מרד התמ"ת), ובמקרים קיצוניים (שיטות מיוחדות, שעות ארוכות במיוחד ומוניטין יוצאי דופן) אפילו 4,000 שקל. זאת בעוד מחירם של מעונות ומשפחתונים בפיקוח נע בין 1,500 ל-2,000 שקל, בהתאם לגיל הילד, בתוספת סבסוד למרבית ההורים העובדים - לא רק כאלו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

בעיה 3: מעונות היום סובלים מתדמית בעייתית

אף שרק עליהם קיים פיקוח

אל מול אלה המבקשים לרשום את ילדם למעון יום מוכר, אך אינם יכולים לעשות זאת - נמצאים לא מעט שתדמית הרווחה של המעונות מרתיעה אותם, או שהלך הרוח בסביבתם משדר דרישה מהורים "טובים" לשלוח את ילדם רק למסגרות פרטיות. "השנה בפעם הראשונה העזתי להיכנס ולבדוק את גן נעמ"ת הסמוך לביתי", מספרת אם מאזור השרון. "הגעתי למסקנה שאני לא עומדת בהוצאות הכבדות, ושהגיע הזמן להתגבר על התפיסה הזאת של 'הורה טוב מוציא הכי הרבה שאפשר'. לשמחתי, אהבתי אם מה שראיתי ואני מעבירה לשם את ילדתי בלב שלם".

"הבעיה במעונות שבפיקוח היא לא רק עניין התפוסה", אומרת קרן איוס, יו"ר איגוד הגנים הפרטיים ח.י.ב.ה (חינוך ילדים בגיל הרך)."זה גם עניין של תדמית: הורים בוחרים פחות מעונות בפיקוח בגלל התדמית הבעייתית של ילדי רווחה, מבלי להתחשב ביתרונות שיכולים להיות.

והיתרונות, במרבית המקרים, קיימים: מסגרת יציבה יחסית, פיקוח על מזון ועמידה בתקנים, וכמובן המחיר הסביר וההטבות להורים עובדים. השורה התחתונה נקבעת על פי צוות המטפלות בכל מקום בנפרד, אך "הורים רבים ממעמד בינוני וגבוה כלל לא בודקים את החלופה", כפי שמציינת איוס.

בעיה 4: אין פיקוח של המדינה על גנים פרטיים

החלת פיקוח תייקר את התשלום

מעל לכל מרחפת אי-הוודאות שבבחירת מסגרת פרטית שאינה נתונה לפיקוח מכל סוג שהוא. את בעיית השוק הפרוץ נועדה לפתור הצעת "חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות", ביוזמתו של יו"ר הוועדה לשלום הילד, ח"כ זבולון אורלב - שעל גיבושה הסופי עמלה בימים אלה הוועדה. המטרה: "לקבוע לראשונה בחקיקה הסדר כולל לעניין רישוי של מעונות שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות שטרם מלאו להם שלוש שנים", תוך קביעת קריטריונים בטיחותיים, פיזיים וסביבתיים להפעלת גן ילדים והחלת עונש מאסר על מי שיחרוג מהתנאים.

אל מול היוזמה החדשה, קמה בקול תרועה התנגדותם של המשפחתונים ומפעיליהם, שטוענים כי עמידה בקריטריונים רבים (כמו בניית ממ"ד בכל משפחתון) אינה ריאלית במקרה הטוב, ויקרה במקרים אחרים.

התוצאה, לטענתם, היא עליית מחירים כתוצאה מהעלויות הנוספות ומסגירת גנים רבים על אף הביקוש הרב. במסמך שהפיץ מטה המאבק שקם בינתיים לגני הילדים הפרטיים, מכונה היוזמה "גזר דין מוות לגנים והמעונות הפרטיים, סכנה קיומית ומיידית שצפויה למוטט את מערך הגנים הפרטיים, הצעה דורסנית ולא מידתית שנעשתה משיקולים זרים מבלי להתחשב במצב הקיים. הנטל הכלכלי אשר יוטל על גבם של ההורים", נטען בכרוז, "יגרום למצב בו אחד ההורים ייאלץ לוותר על מקום עבודתו בעקבות עליית המחירים בשכר ".

"ודאי הגיע הזמן לעשות חוק כמו שצריך", מסביר חנן דגן, יו"ר איחוד הגנים הפרטיים. "אבל הפרמטרים הנדרשים בחוק החדש לא מתאימים למבנים פרטיים, שלא יעמדו בקריטריונים. שיבואו ויצרו התאמה. צריך למצוא נקודת איזון בין טובת הילד וטובת ההורים לטובת הגנים. אם המחיר יעלה בצורה דרמטית, הורים לא יוכלו לצאת לעבודה - ונהפוך משפחות למשפחות רווחה. המימון צריך לבוא ממישהו, ואלו כנראה יהיו ההורים".

ח"כ זבולון אורלב, יוזם הצעת החוק, טוען שמדובר בספין תקשורתי שנועד לטרפד את החוק ולמנוע פיקוח מוסדר. "ודאי שיהיו גנים שלא יעמדו בקריטריונים", הוא אומר, "המטרה היא להשאיר בתמונה רק את הגנים הראויים. הוועדה בוחנת את העלויות בפועל ואפשרויות לתקצוב ממשלתי כדי שהנטל לא ייפול על ההורים".

"הפיקוח שצריך להיות כיום הוא פיקוח זהה לזה הקיים בגנים העירוניים", סבורה איוס, "פיקוח שמטרתו לסייע, ללוות, לתמוך בגננת מבחינת העיצוב הפדגוגי הדידקטי והבטיחותי בגן".

על פי ההצעה הנוכחית, יישאר הנטל בידי משרד התמ"ת תוך הפרטת חלקים משירותי הפיקוח. סיבות היסטוריות (בהם הניסיון להוציא נשים לעבוד) הובילו להפקדת המשרד על תחום הגיל הרך, אך האם לא הגיע הזמן להעביר את הנושא לביתו המתבקש - משרד החינוך?

גן פרטי
 גן פרטי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988