בקשה לייצוגית ב-1.2 מיליארד שקל: קוקה-קולה מכיל אלכוהול

התובע, מוסלמי תושב ישראל, טוען כי במתכון הסודי נחשף כי המשקה קוקה-קולה מכיל אלכוהול - ששתייתו אסורה עפ"י האיסלאם ■ תובע 1,000 שקל לכל אחד מכ-1.2 מיליון המוסלמים בארץ

בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה היום (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה-קולה) בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, בבקשת פיצוי בגין עוגמת-נפש ופגיעה באוטונומיה של הפרט.

התובע, באמצעות עורכי הדין האני טנוס, אופיר כהן ומחמד מחאג'נה, הוא ערבי מוסלמי תושב ישראל, שהגיש את התביעה בעקבות הפרסום ברשת בשבוע שעבר של המתכון הסודי והמדויק לכאורה של קוקה-קולה, שבין שאר רכיביו ניתן למצוא אלכוהול.

כידוע, לפי מצוות דת האיסלאם חל איסור על שתיית אלכוהול, ולכן לטענת התובע הוא צרך קוקה-קולה בכל השנים מבלי לדעת שיש אלכוהול ברכיבי המשקה, ולכן מדובר לטענתו בהטעיית צרכנים ופגיעה באוטונומיה הפרטית של הצרכן שהביאה לעוגמת-נפש אדירה.

לדברי התובע, במדינת ישראל 16% מהאוכלוסיה הם מוסלמים, הוא מבקש לייצג את מכלול האוכלוסיה המוסלמית שחיה בישראל. הדרישה היא לפיצוי על סך 1,000 שקל לכל לכל אחד מ-1,187,900 המוסלמים בארץ, ומכאן סכום התביעה.

"מפח-נפש אדיר"

התובע מציין כי החברה המרכזית לייצור משקאות קלים היא המשווקת הבלעדית בישראל של החברה-האם קוקה-קולה - אחת החברות החזקות והמפורסמות בעולם, עם המוצר הפופולרי ביותר בעולם בתחום המשקאות.

לפי הבקשה לייצוגית, על בקבוקי הקולה מצויין רכיב שנקרא 7X, והוא למעשה הרכיב הסודי במשקה, ומשנחשף המתכון הסודי, מתברר כי אחד מהרכיבים הסודיים הוא כאמור אלכוהול.

התובע טוען כי לו ידע כי המוצר מכיל אלכוהול - לא היה צורך את המשקה כל השנים, בהתאם למצוות האיסלאם.

לטענתו, "התובע נפגע מעמקי נשמתו כאשר נודע לו על קיומו של אלכוהול במשקה האהוב עליו, קוקה-קולה, הרי שהוא מוסלמי ששומר על מצוות הדת של האיסלאם, והכרחתו לשתות אלהוכול בדרך של הטעיה גרמה לו למפח-נפש אדיר".

"מדובר באחד ממעשי ההטעיה הגדולים בהיסטוריה הצרכנית, כשהחברה מעלימה את קיומו של הרכיב האלכוהולי, תוך מודעות לזאת שהעולם המוסלמי נמנע ממוצרים כאלה. מדובר בפרשה חמורה מאוד, והיא לבטח לא תהיה האחרונה בעולם לאור התרמית", לשון התביעה.

התובע טוען לעניין הוכחת הנזק כי די בהוכחת נזק לכאורה, ולכן הוא מבקש מבית המשפט לאשר את בקשתו כתביעה ייצוגית, בין השאר בהתבסס על חוק הגנת הצרכן שאוסר הטעיית הצרכנים מצד היצרן, וכן חובת הגילוי.