ועדת נאמן: להימנע מהתערבות ישירה בשכר הבכירים

עם זאת, נקבע כי חברות ציבוריות יחויבו לאמץ אמות-מידה לעניין שכר בעלי התפקידים הבכירים בהן ולכלול תקרות שכר והוראת נוספות שייקבעו בחקיקה

חברות ציבוריות יחויבו לאמץ אמות-מידה לעניין שכר בעלי התפקידים הבכירים בהן ולכלול תקרות שכר והוראת נוספות שייקבעו בחקיקה. עם זאת, יש להימנע מהתערבות ישירה בעניין גובה השכר בחברות ציבוריות.

אלה הן ההמלצות העיקריות בדוח שחיברה ועדת השרים לעניין שכר הבכירים בחברות ציבוריות, בראשות שר המשפטים יעקב נאמן.

הוועדה פירסמה היום (ד') את המלצותיה המלאות, וביום ראשון הקרוב יונח הדוח שחיברה על שולחן הממשלה, שתתבקש לאשר את ההמלצות ולאשר החקיקה הנדרשת.

לפי מחקר שפרסם בנק ישראל בסוף 2010, השכר הממוצע למנכ"ל גדל ריאלית משנת 1995 ל-2009 ב-104% והגיע ל-2.5 מיליון שקל. כצפוי, נמצא שהחברות אשר למנכ"ליהן מוענק השכר הגבוה ביותר הן הבנקים, חברות הביטוח והחברות המספקות שירותים פיננסיים. כן נמצא כי בחברות גדולות יותר המנכ"ל מקבל שכר גבוה יותר.

ועדת השרים לבדיקת שכר הבכירים הוקמה באפריל 2010 בעקבות הצעת חוק פרטית שהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ. הוועדה קיימה 10 ישיבות, שמעה מומחים רבים ואף הסתייעה במחקר אמפירי שביצעה המחלקה הכלכלית ברשות ניירות ערך ובחוות-דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים, עו"ד אבי ליכט.

"המחוקק היה ער לקשיים המבניים", כתבה הוועדה בחוות-דעתה, "ואולם התחושה הרווחת היא כי על אף ההסדרה, קיימת עדיין בעיה בשכרם של הבכירים".

על-פי עמדת הוועדה, אין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות, ואת בעיית שכר הבכירים יש לפתור באמצעות הגברת עצמאות הדירקטורים, הגברת פיקוח הדירקטוריון, שיפור מנגנוני האישור והסדרת מבנה השכר בחברה הציבורית.

"יש ליצור מנגנון שיבטיח כי שכרם של הבכירים ישרת את האינטרס של כלל המשקיעים בחברה, ויתמרץ אותם להביא לתשואות ארוכות-טווח בהתאם למדיניות בחברה", כתבה הוועדה.

עוד נקבע כי חברה ציבורית תהיה חייבת לאמץ מדיניות גמול שתקדם את מטרות החברה, תוכנית העבודה שלה ומדיניותה, בראייה ארוכת-טווח ותוך התחשבות בניהול הסיכונים של החברה. מדיניות הגמול תיקבע על-ידי הדירקטוריון לאחר אישור ועדת הביקורת, ותובא לאישור האסיפה הכללית. לשם אישורה יידרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט.

במקרים מיוחדים תהיה החברה רשאית לסטות ממדיניות הגמול הכללית, באישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית.

ההנחה שבבסיס מסקנות הוועדה היא שבמצב רגיל, בחברה ציבורית אין לבעל השליטה או לדירקטוריון תמריץ לשלם לנושא המשרה מעבר לשכר המגיע לו. ואולם, "המצב שונה בחברה שהיא חלק מקבוצה עסקית הבנויה בצורת פירמידה, שבה לבעל השליטה יש שליטה אפקטיבית באמצעות היקף מצומצם של הון אישי. במקרה כזה גדל הפוטנציאל למתן שכר מופרז לשם הגברת התלות של המנהל בבעל השליטה, על חשבון יתר בעלי המניות".

כדי להתמודד עם בעיה זו, הקרויה "בעיית הנציג", המליצה ועדת השרים כי בחברה כזו יידרש רוב מקרב הציבור לשם אישור השכר. לצורך כך יש לקבוע מה הפער בין זכויות ההצבעה לזכויות ההוניות, שבהתקיימו ניתן לומר כי אין לסמוך על הפיקוח של בעל השליטה.

ועדת נאמן החליטה להשאיר סוגייה זו לוועדה לבחינת התחרותיות במשק, בראשות איל גבאי וחיים שני, ולהשלים את החקיקה בנושא זה עד לאחר שוועדה זו תסיים את עבודתה.

"פערי השכר ירסקו את החברה הישראלית"

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, הביע קורת-רוח על כך ש"הוועדה החליטה שלא להתערב בחקיקה בגובה השכר בחברות הציבוריות - דבר שאינו מקובל בשום מדינה בעולם. הדבר עולה בקנה אחד עם המלצתנו להתמודד עם סוגיית שכר הבכירים באמצעות חיזוק הממשל התאגידי בחברה והגברת השקיפות. מדיניות התגמול תיקבע בהתייחס לרווחיות הארגון ומטרותיו ארוכות-הטווח".

ח"כ משה גפני אמר בתגובה למסקנות ועדת נאמן בנושא שכר הבכירים כי "פערי השכר והמעמדות בחברה הישראלית הן מהרעות החולות אשר יכולות לרסק את החברה הישראלית".

גפני קרא לפעול מיידית בנושא ולא להתמהמה, אך עם זאת אמר כי אין חובה לעשות זאת דווקא בחקיקה. לדבריו, "יש לטפל בנושא פערי השכר דרך החוק או בהחלטות חזקות ומשמעותיות אחרות, אשר ישפיעו בפועל על כך שיוגבל שכר הבכירים ויעלה שכר הזוטרים. אין טעם לחוקק חוק אם יעקפו אותו במתן הטבות שונות לאותם הבכירים. יש לפעול מעשית כדי שהתופעה של שכר הבכירים המופרז תמוגר, וכדי שהמגמה של פערי המעמדות בחברה הישראלית תשתנה".

עיקרי המלצות הוועדה‏

1. לא להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות.

2. להגביר את עצמאות הדירקטורים, להגביר את פיקוח הדירקטוריון, לשפר את מנגנוני האישור ולהסדיר את מבנה השכר בחברה הציבורית.

3. ליצור מנגנון שיבטיח כי שכרם של הבכירים ישרת את האינטרס של כלל המשקיעים בחברה.‏

4. מדיניות התגמול תיקבע על-ידי הדירקטוריון. לאחר אישורה של ועדת הביקורת היא תובא לאישור האסיפה הכללית, ולשם אישורה יידרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט.

5. בחברה בבעלות פירמדיאלית יידרש רוב מקרב הציבור לשם אישור השכר.

6. החקיקה בעניין תושלם לאחר גיבוש מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק.

שכר מנהלים 2009
 שכר מנהלים 2009

שכר מנהלים
 שכר מנהלים