טבעו של הפער ברווחי טבע

בשנת 2010 הרוויחה טבע 3.3 מיליארד דולר, אבל זה הרווח על-פי הדוחות החשבונאיים. בצמוד לדוחות האלה מפרסמת טבע דוחות Non-GAAP, שאינם על-פי הכללים החשבונאיים, ואמורים להערכת הנהלת החברה להסביר טוב יותר את המגמות של העסק. בדוח הזה, הרווח של טבע עלה ל-4.1 מיליארד דולר.

זה כמובן לא רק אצל טבע. הדוחות החשבונאיים של החברות הנסחרות בבורסה האמריקנית כבר מזמן פינו את מרכז הבמה לטובת דוחות ה-Non-GAAP, שאמנם מתבססים על הדוחות החשבונאיים אבל מנטרלים מהם סעיפים (בעיקר הוצאות) חד-פעמיים - הוצאות שאינן משפיעות על המגמות של העסק ושאין בהן כדי להשפיע על הערכת החברה.

לכאורה, זה נהדר. זה הרי בדיוק מה שהמשקיעים רוצים לקבל. אין להם צורך בדוחות שעמוסים בשורות לא רלוונטיות, הם רוצים לקבל את העיקר. הבעיה היא שזה דוח גמיש - אין כללים ברורים ומחייבים כיצד להציג אותו, ואיזה מהסעיפים/הוצאות בדוח זה לנטרל ביחס לדוח החשבונאי. מעבר לכך, הדוח הזה לא מבוקר או מפוקח.

ובכל זאת, זה הדוח הנחשב. זה הדוח שהאנליסטים מתיישרים לפיו, וזה הדוח שמשפיע על מחיר המניה לטוב ולרע (לצד פרמטרים נוספים, לרבות תחזיות החברה להמשך).

הדוח Non-GAAP מתבסס כאמור על הדוח החשבונאי. החברות נוהגות לספק למשקיעים דוח התאמה המציג את ההתאמות מהרווח החשבונאי לרווח שלא על-פי כללי החשבונאות. אחד מהסעיפים המשמעותיים בדוח ההתאמה הוא "הפחתה של נכסים לא מוחשיים שנוצרו במקביל לרכישת חברות (Amortization of purchased intangible assets)". כשחברות רוכשות חברות אחרות, הן מייחסות את תמורת הרכישה לנכסים של הנרכשת. בשלב ראשון מדובר בנכסים מוחשיים (רכוש קבוע, מלאי), ובשלב הבא לנכסים לא מוחשיים שקיימים בנרכשת ולא מקבלים ביטוי בדוחות שלה. הייחוס הזה לנכסים צף בדוחות של הרוכשת.

הוצאה "לא מוחשית"

כאשר חברת טבע רכשה את רציופארם באוגוסט 2010, היא ייחסה בשלב הראשון את התמורה בסך 5.1 מיליארד דולר לנכסים המוחשיים (מלאי, רכוש קבוע, נכסים לא שוטפים ועוד), ולאחר מכן לנכסים לא מוחשיים - זכויות במוצרים קיימים; מו"פ בתהליך (מו"פ של מוצרים שעדיין לא הושלמו, שהוא סוג של נכס לא מוחשי); ומוניטין שהוא גם נכס לא מוחשי המחושב מתמטית כשארית - כל מה שלא ניתן היה לייחס לנכסים המוחשיים והלא-מוחשיים האחרים.

מתוך תמורת הרכישה בהיקף של 5.1 מיליארד דולר, עיקר הייחוס הוא לנכסים לא מוחשיים (לרבות מוניטין). בעוד ההקצאה לנכסים המוחשיים הבולטים הייתה: לנכסים שוטפים סך של 1.2 מיליארד דולר ולרכוש קבוע 370 מיליון דולר, לנכסים הלא מוחשיים יוחסה רוב התמורה - כ-1.7 מיליארד דולר לזכויות בגין מוצרים קיימים; כ-500 מיליון דולר יוחסו למו"פ בתהליך; וכ-2.75 מיליארד דולר למוניטין. כל המספרים הללו נרשמים בדוחות החברה הרוכשת במקביל לרכישה.

אבל הטיפול החשבונאי בהמשך (לאחר הרכישה) שונה מסעיף לסעיף. מוניטין לא מופחת על פני זמן, כלומר לא נרשמת הפחתה שוטפת בגינו, בעוד שיתר הנכסים הלא-מוחשיים מופחתים על פני אורך החיים שלהם. הזכויות בגין המוצרים שהיו ברציופארם מופחתות בכל תקופה (בהתאם לאורך החיים שלהם), ומתווספות להוצאות ההפחתה בגין הרכישות הקודמות שעשתה טבע (ושבהן היה ייחוס לנכסים לא-מוחשיים). בשנת 2010 הפחיתה טבע מהרכוש הלא מוחשי הזה כ-500 מיליון דולר - הוצאה חשבונאית שאינה מופיעה בדוח Non-GAAP. טבע, בדומה לחברות האחרות הנסחרות בוול-סטריט, טוענת שלא מדובר בהוצאה שיש לה השלכה על הערך של החברה. זו הוצאה ש"נולדה" בעת רכישת חברות, ואין בהפחתת הסכום שיוחס לנכסים הלא מוחשיים כדי לבטא קשר לתפעול השוטף של הפירמה ולשוויה.

יש בזה משהו. אחרי הכול, אם לצורך העניין נפחית מיד עם הרכישה את כל הייחוס לנכסים לא מוחשיים, לא יהיו הפחתות בעתיד ומצבה של החברה מבחינה כלכלית לא השתנה. חשבונאית, היא אמנם תרשום הוצאה חד-פעמית גדולה עם הרכישה והונה יתכווץ, אבל מבחינה עסקית, תפעולית, כלכלית, תזרימית - לא קרה דבר. הסכום הזה מסביר את רוב הפער בין הרווח על-פי כללי חשבונאות - 3.3 מיליארד דולר, לרווח בדוח ה-Non-GAAP - 4.1 מיליארד דולר.

הפחתות נוספות

באותו אופן יש להפחית גם את המו"פ בתהליך. הרי מדובר על נכס לא מוחשי, אבל סכום ההפחתה של אותו נכס לא מוחשי בדוח ההתאמה (מהחשבונאי ללא-חשבונאי) נמוך במיוחד, כנראה מכיוון שהמו"פ בתהליך אינו בעל אורך חיים ברור. על-פי התקינה החשבונאית, אין להפחית נכסים שאורך חייהם אינו ברור. כך, ברכישה של רציופארם נזקף מו"פ בתהליך בסכום של 500 מיליון דלר, אבל מהסיבה שאורך חייו לא ברור, הוא לא הופחת בדוחות החשבונאיים (ולכן אין מה לתאם בדוח ההתאמה לדוחות לא חשבונאיים).

סעיפים משמעותיים נוספים בדוח ההתאמה של טבע הם: הוצאות בגין רכישה ורה-ארגון. הכוונה היא לתהליך ההתייעלות שטבע מיישמת במקביל לרכישת פעילויות (סגירת מפעלים, פיטורים ועוד). ההוצאות האלה הן לא הוצאות תפעוליות במובן הרגיל - טבע לא הוציאה אותן במטרה למכור את המוצרים. כלומר, אלה לא הוצאות שמשרתות את המכירות, אלא הוצאות חד-פעמיות, לא תפעוליות, שאין להן קשר לעסק ולמגמות של העסק. בשנת 2010 הסתכמו הוצאות אלה בכ-284 מיליון דולר.

סעיף נוסף הוא הוצאות בגין בלאי של נכסים. ההוצאות בסעיף זה הסתכמו אשתקד בכ-124 מיליון דולר, והן נוטרלו בדוח ההתאמה.

בנוסף, נטרלה טבע בדוח ההתאמה סעיף שנקרא Inventory step-up, בסך של 107 מיליון דולר. על סעיף זה ונוספים - בשבועות הקרובים.

ביאור כספי

דוחות Non-GAAP:

ראשי התיבות GAAP מייצגים את כללי החשבונאות המקובלים (Generally Accepted Accounting Principles). דוח ה-NON-GAAP אינו מחויב לכללים אלה, ומנטרל הוצאות חד-פעמיות, בדרך-כלל תגמולים לעובדים, הפחתות של נכסים לא מוחשיים והוצאות שקשורות לרכישות ורה-ארגון

הכותב הוא מרצה לחשבונאות וניתוח דוחות כספיים. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו