טיוח לתפארת

מה עושה ממשלה כשמופעל עליה לחץ ציבורי לעשות משהו כי השכר המופרז כבר מנקר עיניים?

הרי לכם הצביעות בהתגלמותה. אלה כללי המשחק לפי המגזר העסקי: על המדינה להגן (על מאגרי הגז אבל אסור לה לשנות את המס), לסבסד (אג"ח מיועדות בחיסכון הפנסיוני, אבל לא להוריד את תקרת את דמי הניהול), לתמוך (ביצוא ובשער הדולר), להציל (את שוק ההון כשיש משבר פיננסי ולהקים קרנות ייעודיות), לערוב (לכספי המפקידים בבנקים), להתערב (לקנות אג"ח קונצרניות כדי לסייע לחברות במצוקה) ולעשות מה שנדרש לפיתוח ולתמיכה במגזר העסקי. אבל למדינה אסור לגעת בפרה הקדושה הנקראת "שכר בכירים". אסור לה להגביל, להציב תקרות, לקבוע מדרגות מס גבוהות, לקבוע נורמות או לדון בעניין, כי אז מדובר בהתערבות בשוק החופשי, בבולשביזם, בפופוליזם.

ומה עושה ממשלה כשמופעל עליה לחץ ציבורי בכל זאת לעשות משהו כי השכר המופרז כבר דוקר את העיניים? מקימה ועדה ומעמידה בראשה את שר המשפטים, במקרה עורך דין מהאלפיון העליון שלקוחותיו בעבר ובעתיד הם שיושפעו מהמסקנות.

מה שהיה הוא שיהיה

ומהן מסקנות הוועדה? כלום מכלום. מה שהיה הוא שיהיה. הוועדה ישבה כמעט שנה, שמעה עשרות מומחים, קיימה עשרות ישיבות והוציאה תחת ידיה מסמך שמתחמק מהתמודדות עם הבעיה הבסיסית - יותר מדי מנהלים מקבלים יותר מדי כסף שלא מגיע להם. יותר מדי מנהלים מקבלים שכר תמורת... לא ברור תמורת מה, בעצם.

הנה המסקנה העיקרית - על החברות לקבוע בעצמן את מדיניות השכר שלהם. לאסיפה הכללית תינתן אפשרות להביע את דעתה, אבל אם לא תתמוך בהסכמי השכר שיובאו לפניה, אזי דבר לא קרה. הדירקטוריון, אותו מועדון חברים שהביא אותנו למצב העגום הנוכחי, הוא שיופקד על הטיפול בבעיה ולא האסיפה הכללית. הדירקטוריון הוא שיקבע את מדיניות השכר "כי יש לו את המומחיות והידע בנושא". סליחה, אבל מה היה עד היום? לא היה זה הדירקטוריון שקבע את השכר? זו אפילו לא בדיחה.

אמנם מלחכי הפנכה של יעקב נאמן בתקשורת הכלכלית כבר הכתירו אותו בתארים מוזרים כמו "הספינקס השותק" וקשרו לראשו כתרים כמי ש"זעזע את אמות הספים של פירמידות השליטה", אבל אנחנו לא ראינו אמות ספים נעות ולא שמענו אף אחד זז באי נוחות במגדלי היוקרה של תל-אביב. הקול היחיד שהגיע אלינו היה צחוק גדול על כך ששוב דבר לא קרה ועוד ניסיון להגביל את שכר הבכירים עלה בתוהו.

ומה באשר לחברות האחזקה? שם הוועדה מצאה מקום להמלצות אקטיביות יותר, המעבירות סמכות מהדירקטוריון לאסיפה הכללית. אז זהו, שכלום לא יקרה. מימוש ההמלצות האלו יידחה עד להשלמת עבודתה של ועדה אחרת, הוועדה להגברת התחרותיות במשק, אי שם בעתיד הקרוב, אולי אחרי החגים. זו אותה ועדה שמועד הגשת המלצותיה נדחה פעמיים וחברים בה המפקח הקודם על הבנקים (שסיים את תפקידו ויצא לטיול בדרום אמריקה), הממונה על ההגבלים (שסיימה את תפקידה השבוע) ויו"ר רשות ניירות ערך (שעוזב במאי).

לכן אל תעצרו את נשימתכם, שום שינוי לא יקרה. הממשלה לא הצביעה היום, אבל היא תצביע בישיבה הבאה או אחריה, אחרי תיקון קוסמטי קל. לבסוף, ועדת נאמן עשתה את עבודתה וטייחה את הבעיה לתפארת. שכר הבכירים, כמו תופעת טבע בלתי ניתנת לשליטה, ימשיך להתנפח, וה"עלייה בשכר הבכירים שאינה קשורה בהכרח לביצועי החברות", כלשון הוועדה, תמשיך להיות איתנו עוד שנים רבות.