דניס רוס: "יש 3 איומים על ישראל - לא לדבוק בסטטוס-קוו"

היועץ הבכיר לענייני המזה"ת בממשל אובמה: 3 שעונים מאיימים: הדמוגרפי (עלייה בילודה הפלסטינית), הביולוגי (דור חדש במדינות ערב) והטכנולוגי (הנשק שבידי חמאס וחיזבאללה)

שלושה שעונים מתקתקים יוסיפו לאיים על ישראל אם יימשך הקיפאון במאמצים לחידוש המו"מ לשלום עם הפלסטינים: השעון הדמוגרפי, השעון הביולוגי והשעון הטכנולוגי. הלקח שישראל צריכה להפיק מהאירועים במצרים ובמדינות אחרות במזה"ת הוא, שאי אפשר לדבוק בסטטוס קוו. כך אמר היום (ב') דניס רוס, מהמעצבים הבכירים של מדינות ארה"ב במזה"ת, בוועידה השנתית של שדולת ג'יי סטריט בוושינגטון.

ג'יי סטריט מגדירה עצמה כשדולה למען ישראל ולמען השלום בין ישראל לפלסטינים. בוועידה לא נכח אף נציג משגרירות ישראל בושינגטון. בשגרירות ישראל מדגישים שלא מדובר בחרם אלא שההעדרות משקפת חילוקי דעות עם השדולה על רקע כמה מעמדותיה, לרבות קריאתה לארה"ב לא להטיל וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון באו"ם.

רוס, היועץ הבכיר לענייני המזה"ת בסטייט דיפרטמנט, הדגיש בנאומו, כי בעוד שההתפתחויות שטלטלו את האזור בשבועות שחלפו מוסיפות להעסיק את ממשל אובמה, ארה"ב לא תחדל ממאמציה לדחוף את ישראל והפלסטינים לחידוש המו"מ ביניהם. המסר העיקרי שלו הוא: המאמצים להשגת רפורמות במזה"ת והמאמצים להשכנת שלום בין ישראל לפלסטינים צריכים להתרחש בד בבד והם למעשה חלק ממיזם אחד".

"הלקח של האירועים במצרים ובמדינות אחרות באזור הוא שאסור להיתקע בסטטוס קוו, וזה חל גם על הסטטוס קוו בסכסוך בין ישראל לפלסטינים", אמר רוס. "ככל שהסכסוך מעמיק, כן גובר התסכול בקרב הפלסטינים והסכסוך נעשה קשה יותר לפתרון. ישראל צריכה אפוא להביא בחשבון את התקתוק המתמשך של שלושה שעונים".

תקתוקו של השעון הדמוגרפי, שמציין עלייה מתמדת בילודה הפלסטינית, הוא איום על החלום של מדינה ציונית דמוקרטית, הדגיש רוס. המחוגים הנעים של השעון הביולוגי מצביעים על עליית דור חדש, דור צעיר, במדינות ערב. אם דור המנהיגות הזה יסיק שהתקווה לשלום הולכת ונגוזה, ישראל לא תצא נשכרת. התקתוק של השעון הטכנולוגי מבשר שהרקטות והנשק האחר בידי חמאס וחיזבאללה רק ישתפר ויעלה מדרגה במרוצת הזמן, ולא להיפך".

רוס ציין, שהערבים נהגו להגיב על כל דרישה להנהגת רפורמות בקביעה, שהסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים הוא מכשול בדרך לרפורמות ביתיות. אבל המנהיגים החדשים בעולם הערבי, ואלה שיצמחו בקרוב, מבינים שהסטת משאבים לכיוון הסכסוך רק תפגע במאמציהם לתקן את החברות שלהם. זו אפוא הסיבה לכך שרפורמות ושלום הן חלק מתהליך אחד.

רוס חזר על משפט שמופיע כמעט בכל נאום של בכירי ממשל על המזה"ת: לממשל אובמה יש מחויבות עמוקה ובלתי ניתנת לערעור להבטחת ביטחונה של ישראל.

הוא הוסיף, כי למרות הקשים התקציביים שמעיקים על כלכלת ארה"ב, החליט הממשל לתת מענק מיוחד כתוספת למימון מערכת "כיפת ברזל" להגנה מפני טילים ורקטות בטווח קצר.

"כאדם שכיהן במשך חמישה ממשלים בוושינגטון, אני יכול לקבוע בבטחה, ששיתוף הפעולה הביטחוני בין ארה"ב לישראל מעולם לא היה עמוק יותר", הכריז רוס. על רקע התמיכה האמריקנית, ולנוכח התמורות בעולם הערבי, ישראל צריכה ליטול על עצמה סיכונים למען השלום.

אך בתשובה לשאלה של מנחה האירוע, התחמק רוס מקביעת המועד שבו תחל ארה"ב להעלות הצעות גישור משלה כדי להחיש את המו"מ בין הצדדים. הוא הסתפק באמירה: "נשפוט איפה נמצא התהליך וננהג בהתאם". הוא אף מתח ביקורת על מאמצי הרשות הפלסטינית להשיג הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית עתידית. אף צעד חד-צדדי אינו מועיל, קבע רוס.

רוס התייחס בזלזול לטענות איראן שהיא היתה הגורם המניע לחילופי השלטון במצרים, בשעה שהיא מוסיפה לדכא כל פעילות אופזיציונית בתחומה. איראן מוצאת עצמה חשופה לצביעות שלה, אמר.

איראן צריכה להבין, שסירובה לשתף פעולה עם עם הקהילייה הבינלאומית ועם הסוכנות באו"ם לאנרגיה אטומית רק יוביל להגברת הלחץ עליה, הכריז רוס. ארה"ב נחושה בדעתה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני ומדיניות זו היא בלתי הפיכה.

בוועידה של ג'יי סטריט משתתפים כ-2000 אנשים, ובכללם רבנים, סטודנטים, כ-50 מחוקקים, רובם ככולם מהמפלגה הדמוקרטית, ושישה ח"כים: נחמן שי, יוסי חסון ושלמה מולא (קדימה), ואמיר פרץ, אורית זוארץ ודניאל בן סימון (עבודה). נשיא המדינה, שמעון פרס, וראש האופוזיציה, ציפי לבני, שלחו אגרות ברכה.

העובדה ששגרירות ישראל נמנעה מלשלוח נציג לוועידה (בוועידה השנתית הקודמת, הראשונה, נכח "משקיף" מטעם השגרירות) מצביעה על היחסים הבלתי נוחים בין השדולה לבין השגרירות, שהורעו שוב בגלל תמיכת השדולה בגינוי ישראל במועצת הביטחון. בכל זאת, בשגרירות ישראל מציינים שאין ולא היתה מריבה עם ג'יי סטריט, ובוודאי לא חרם.

"אנו מודעים לכך שיש מגוון דעות בקהילה היהודית ואנו חיים עימן בשלום", אומרים בשגרירות. "זה לא אומר שאנו צריכים לקיים רמת אינטימיות שווה עם כל הארגונים. אבל אנחנו מדברים עם כל אחד".