הצצה אל מוחו של מייסד וויקיליקס

מחלה או תרופה?

"ויקיליקס", ד' 22:00, "יס דוקו"

הכול תלוי בעיתוי, ומהבחינה הזאת לפחות, לא יכלו לייחל בערוץ הדוקו הזה לתזמון טוב יותר: כמה ימים מאז החליט בית המשפט באנגליה להסגיר את ג'וליאן אסאנז' לשבדיה, והנה אנו מקבלים הצצה די אינטימית אל מוחו הקודח.

הסרט הזה מנסה להבין איזו אידיאולוגיה עומדת מאחורי ארגון המדיה הזה ובאילו שיטות הוא משתמש כדי להשיג את המידע המסווג שהוא חושף לעיני הציבור. לא הכול גלוי כמובן, אבל יש כאן היכרות מעניינת עם מושג שלמדנו לזהות כמותג.

לטעמי ההישג העיקרי של "ויקיליקס" אינו דווקא בחשיפת מסמכים סודיים של הפנטגון למשל, אלא יותר במבוכה שהוא מצליח לגרום לאישים שונים כשהוא חושף דברים שאמרו במסגרת שיחות פרטיות או בפורומים סגורים. יותר מהכול, הרושם שעולה מהצפייה בסרט הוא שכמעט שום דבר, כולל סודות מדינה, לא יכול להיות שמור יותר במחשכים: הארגונים שפעם היו אמונים על הצפנה וצנזורה, צריכים לעשות הסבה לתחום יחסי הציבור.

צ'ארלי וחצי

"ספיישל !E עם צ'ארלי שין", ד' 22:38, ערוץ !E

היו שנים שבהן נחשב צ'ארלי שין לאחת ההבטחות הגדולות של הוליווד: "וול-סטריט", "פלאטון" ועוד, ביססו את מעמדו כדבר הגדול הבא. אלא ששין לא הפסיק להסתבך: שתייה, סמים ואלימות, שימשו בערבובייה בחייו.

שין אמנם הצליח להציל את הקריירה שלו, באמצעות סדרת הטלוויזיה "2 גברים וחצי" (שמבוססת במידה רבה על חייו של הטאלנט, במרכזה רווק מזדקן והולל ששום דבר לא מעניין אותו באמת זולת צריכת אלכוהול וסקס מזדמן), אבל הוא לא האט את הקצב: אחת לכמה זמן הוא מגיע לבית החולים עם מנת יתר, בדרך כלל שילוב של קוקאין ואלכוהול.

אם יש משהו שהוא כן הצליח להיגמל ממנו, הרי זה מטיפולי הגמילה עצמם... מי שרוצה לדעת עוד על רגעי השיא והשפל בקריירה המוזרה הזאת, מוזמן לתזכורת התמציתית והקליפית הזאת.

תחנה אחרונה

"טריינספוטינג", ד', 24:00, "יס 2"

כמעט בהמשך ישיר לקטע הקודם, גם כאן יש מסע לתחתית של התחתית. לפני 15 שנים ביים דני בויל את הסרט הזה, שהכיר לעולם את יואן מקרגור ואת רוברט קרלייל, כשניים מחבורת צעירים באדינבורו שמשתמשת כמעט בכל סוג אפשרי של סם, או כמו שאומר יואן מקרגור עצמו בסרט: "אם היו מוציאים את האספירין מחוץ לחוק, כנראה שהיינו לוקחים גם אותו".

הייחוד בסרט הזה הוא בכך שאינו מנסה לחנך ולהסביר, אלא מציג את המציאות המטורפת הזאת כהווייתה: עם לא מעט רגעי שפל מחרידים, אבל גם עם המון רגעים משעשעים. בונוס נהדר נוסף הוא פס הקול של הסרט, שהפך לאוסף להיטים ענק, חלקם מושמעים בתדירות גבוהה למדי עד היום.