נמלים צועדות אל מותן

קבוצת חוקרים אמריקנים גילתה בג'ונגלים של ברזיל פטריות קטלניות שמשתלטות על מוחות נמלים והורגות אותן

"פטריית זומבי" קטלנית לוקחת בשבי נמלים ומשתלטת על המוח שלהן כדי לגרום להן למות בדיוק במקום שמתאים לצרכיה. כך מאמינים היום מדענים החוקרים את פטרייה בשם Ophiocordyceps unilateralis. המדענים אינם יודעים עדיין לומר כיצד מכוונת הפטרייה את התנהגותן של הנמלים, אך התוצאה ברורה: נמלים נגועות בפטרייה מתחילות במהרה לעשות את דרכן למקום המועדף על הפטרייה - צדם התחתון של העלים הצפון-מערביים של צמחים הצומחים על קרקעיתם של היערות בהן מתגוררות הפטריות והנמלים בשכנות קטלנית. דווקא במיקום הזה - הטמפרטורה, הלחות ואור השמש הם אידיאליים לחייה של הפטרייה.

נמלים שאינן נגועות בפטרייה אינן מגיעות למקומות הללו, אין להן מה לחפש שם. הן מעדיפות להישאר על העלים בצמרות העצים ולשרת את קהילת הנמלים בה הן חברות. אך הכול משתנה מרגע שתוקפת הפטרייה: הנמלים מתחילות לעשות דרכן מטה, דרך ארוכה מאוד יחסית למרחקים אותן עוברת נמלה במהלך חייה הבריאים. הנמלים מגיעות לאתר הרצוי לפטרייה, נאחזות באחד העלים חזק באמצעות צבתותיהן ואז מתות.

הפטרייה ממשיכה להתרבות בתוך גופת הנמלה, תוך שהיא ניזונה מאיבריה הפנימיים, שמהם היא מפיקה סוכרים. את השרירים של הנמלה היא לא זוללת, וזאת כדי שגופת הנמלה תמשיך לאחוז היטב בעלה, באמצעות הצבתות. הפטרייה גם אינה פוגעת במעטפת החיצונית של גופת הנמלה, אלא להיפך - סותמת חורים בה כדי ליצור לעצמה סביבה מוגנת מחיידקים ומפטריות אחרות. אחרי שבועיים, משפחה חדשה של פטריות בוקעת מתוך הנמלה המתה ויוצאת לחפש קורבן חדש.

חוקרי התחום עדיין לא יודעים כיצד משתלטות הפטריות על התנהגותן של הנמלים. עד לאחרונה, אותרו רוב הנמלים הללו בג'ונגלים של תאילנד. השבוע דיווחה קבוצת חוקרים, בראשות פרופ' דיוויד יוז מאוניברסיטת פנסילבניה, כי גילו עוד ארבעה זנים שונים של פטריות כאלה בג'ונגלים של ברזיל.

דמיון לסם ה-LSD

מבין ארבעה הזנים החדשים, שניים מפתחים נבגים (יחידת רבייה) דמוי-טיל שנורים החוצה מגופת הנמלה ופוגעים בנמלים שעוברות בסביבה. שני הזנים האחרים יוצרים נבגים קצרים יותר שמשנים את צורתם באוויר כך שהם נראים ומתנהגים כמעין בומרנג. אם הם אינם מצליחים לנחות על נמלה במעופם, נוחתים הנבגים על הקרקע ומצמיחים מעין גבעולים זקורים. כך, כשנמלה דורכת עליהן בטעות, התהליך מתחיל מחדש.

במקום לרחם על הנמלים, פרופ' יוז דווקא חרד לפטריות עצמן. "מדובר בזן מופלא ומתוחכם שהולך ונכחד בגלל שינויי הטמפרטורה הגלובליים וגורם לתופעה מסוכנת - קהילת הנמלים יוצאת מכלל שליטה. חשוב להציל את פטריות הזומבי, חיות כה מעניינות שרק עכשיו גילינו והתחלנו לחקור".

יוז מוסיף כי "מנגנון הפעולה של הפטריות הוא מסתורין גדול. פטריות אלה הן חלק ממשפחה גדולה של פטריות שיוצרות כימיקלים שמשפיעים על מוחות של חיות שונות. יש דמיון בין חומרים שמייצרות חלק מהפטריות הללו לבין סם ה-LSD".

משפחה זו של כימיקלים היא חלק מהרפואה המסורתית של שבטי הג'ונגלים כבר אלפי שנים וברפואה המערבית משתמשים בה כבר 40 שנה. כך, למשל, תרופת הציקלוספורין המדכאת את המערכת החיסונית אצל חולים שעברו השתלה כדי למנוע את דחיית השתל, היא מאותה המשפחה וכך גם מספר זנים של אנטיביוטיקה ותרופות לטיפול בסרטן.

החיוניות של הפטריות במחזור החיים

לפטריות ישנו תפקיד מפתח לא רק כרוטב לפסטה אלא גם בעצם קיום החיים על-פני האדמה. כך, למשל, הפטריות מפיקות פוספטים וחנקן שנצרכים על-ידי צמחים כחלק מתהליך התפתחותם. מחקרים מצאו כי החלפת זן הפטרת הגדלה בסמיכות לצמח מסוים, יכולה להשפיע באופן דרסטי על היבול, לטובה או לרעה.

נראה כי הסימביוזה בין פטרת לצמחים היא שאפשרה את האבולוציה של הצמחים שהובילה לבסוף לכיסוי כדור הארץ על ידם ואפשרה את התפתחותן של החיות מאוחר יותר.

כיום, פטריות הן חלק חיוני מחיינו, בתוך הגוף שלנו, בתוך מזון וכן כגורמי מחלה. מבחינה גנטית, חברי משפחת הפטריות דומים יותר לבני אדם מאשר לחיידקים או לווירוסים. לכן, זיהום פטרייתי הוא כה מסוכן - קשה מאוד להרוג אותו באמצעות תרופות בלי לפגוע גם בתהליכים בריאים בגוף המטופל. מצד שני, הדמיון הזה הופך את הפטריות לחשובות בתהליכי פיתוח וניסוי של תרופות.

פטריות יכולות ללמד אותנו גם משהו על ההבדלים בין המינים. אמנם אין פטריות זכרים ופטריות נקבות, אך נמצא כי ישנם חלקים בגנום של הפטרייה שמקבילים לכרומוזומי המין אצל בני אדם ובעלי חיים. פטריות שהן שונות זו מזו בגנים הללו נוהגות להתרבות זו עם זו, כמו זכרים ונקבות בעולם החי והצומח, אך מסתבר שגם פטריות בנות אותו "מין" יכולות להזדווג אחת עם השנייה, בהתרבות חד-מינית.

צרו איתנו קשר *5988