תכף נשלם על פלונטר החשמל

בזמן האחרון הכול מסביבנו מתייקר: המים, הדלק מחירי המזון וכמובן מחירי הדירות שמרקיעים שחקים. שכחנו משהו? אז זהו שכן. יש מוצר בסיסי אחד שמחירו לא התייקר בתקופה האחרונה אלא אפילו הוזל. החשמל.

"תם עידן החשמל הזול" צירוף המלים הזה עתיד להישמע כאן יותר ויותר בתקופה הבאה. הראשון שהכריז על כך היה המשנה למנכ"ל חברת החשמל, משה בכר, בכנס פנימי של מנהלים בחברה לפני שנה. האחרונה, נכון לעכשיו, הייתה ח"כ מירי רגב, שהעלתה ביום רביעי בכנסת הצעה ספק הזויה לחוקק חוק שיאסור על הממשלה להעלות את תעריפי החשמל לציבור למשך 15 שנה. עם כל חוסר הכבוד לפופוליזם של רגב, חייבים להודות שהאינסטינקטים הפוליטיים שלה חדים כתער. עליית מחירי החשמל אכן עומדת בפתח ועתידה ללוות אותנו כנראה עוד תקופה ארוכה.

מדוע? תעריף החשמל בישראל אמור לשקף את עלות ייצור החשמל והזרמתו עד לבית הצרכן. העלות הזו מתחלקת לשלושה סעיפי הוצאה עיקריים של חברת החשמל: המחיר שהיא משלמת עבור הדלק שמשמש אותה לייצור החשמל (כ-50%), השקעותיה בציוד ובתחנות כוח (כ-30%) והוצאות שכר, מנהלה ואחרות (כ-20%).

הבעיה העיקרית היום היא בסעיף הדלקים. בשנתיים-שלוש האחרונות נהנה הציבור בישראל מהגז המצרי שסופק לישראל במחיר נמוך. התחרות אילצה גם את ספקי הגז הישראלי בראשות קבוצת דלק של יצחק תשובה להוריד מחירים. אלא שהחגיגה הזו נגמרה. הזרמת הגז המצרי הופסקה וגם אם תחודש זה לא יהיה במחירים שידענו בעבר. תשובה ושותפיו נערכים לספוג מכה קשה בכיסיהם מכיוונו של חוק ששינסקי, והם ינסו לגלגל הלאה את ההפסדים האלה.

וזה עוד לא הכול. העננה השחורה השנייה בשמי חשבון החשמל שלנו היא חברת החשמל. מצבה הפיננסי של החברה הזו בכי רע והיא דורשת מהממשלה לממן את הקמת תחנות הכוח העתידיות שלה. הממשלה מסרבת להוציא כסף מתקציבה ושוב הציבור, בעל כורחו מגויס למשימה.

מה הלאה? רק עוד צרות. סבסוד שילובן של אנרגיות מתחדשות, פיצויי הפרישה הנדיבים שיוענקו ליותר מאלף עובדי חברת חשמל במסגרת השינוי המבני המתוכנן - כול אלה זורמים לאט אך בבטחה בכיוון אחד: כיסו של הצרכן.