דרוש ממשל נשי

ממשל תאגידי אפקטיבי והדרכים להשגתו נמצאים בלב עיסוקו של הרגולטור. אחת האקסיומות המרכזיות בתחום היא שאילו רק נגיע לעצמאות וחוסר תלות של דירקטורים ודירקטוריונים, בבעלי השליטה (בארץ) ו/או בהנהלות החברות (בארה"ב), רבות מן הרעות החולות שבעולם התאגידים ייעלמו.

בחיפושו אחר האמצעים להשגת העצמאות המיוחלת, הטמיע המחוקק הישראלי במהלך העשור האחרון שלל חוקים ותקנות, ובקנה - מגוון הצעות נוספות.

בלב היוזמות שאומצו או נבחנות בימים אלה, מספר עקרונות מרכזיים כגון עיקרון ה"אמץ וגלה", העברת ההכרעה בנושאים שיש בהם חשש לניגוד אינטרסים להכרעת "הרוב מקרב המיעוט", הגדלת מספר הדירקטורים ה"בלתי תלויים" ועוד.

נושא הגדלת מספר הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות - אמצעי חשוב, יעיל וזמין שיש בו כדי להעמיק ולתרום לממשל תאגידי אפקטיבי - איננו מקודם כראוי בארץ.

להגדלת הייצוג הנשי בדירקטוריון חשיבות רבה מהיבטים נוספים, כגון שוויון הזדמנויות, שילוב והעצמת נשים בניהול ועוד. בנוסף, יש קשר מובהק בין עיבוי הנוכחות הנשית בתפקידי ניהול בכירים, לרבות בדירקטוריונים, לבין הגדלת כוח העבודה הנשי בתאגיד.

חשיבות הנושא מהיבטי התרומה לממשל תאגידי מחייבת את קידומו בכל אמצעי, לרבות חקיקה, שכן, יש בו בכדי לתרום לשיפור הממשל התאגידי יותר מאשר רבות מההצעות המונחות היום על סדר היום.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הצביעו על קשר מובהק בין נוכחות נשית משמעותית בדירקטוריון לבין איכות ותפקוד התאגיד.

חברת הייעוץ העולמית מקינזי מפרסמת החל משנת 2007 דוח שנתי תחת הכותרת WOMEN MATTER. מחקריה מוכיחים בעקביות כי חברות בהן יש לנשים נוכחות משמעותית בדירקטוריון ובוועדות האקזקוטיביות מציגות תוצאות עסקיות טובות יותר ומצוינות עסקית גבוהה יותר.

למרות הוכחות אמפיריות אלה ואחרות, ייצוג הנשים בדירקטוריונים בישראל עדיין מאכזב ביותר, ועומד על כ-14% בלבד, גם זאת בעקבות חקיקה המחייבת למנות דח"צית לדירקטוריון במקרה ואין דירקטורית מכהנת (חקיקה שנחשבה ייחודית לזמנה).

אולם, על מנת להשיג את השיפור המתואר לעיל, אין די בנציגה בודדה, ויש הכרח להגיע ל"מסה קריטית" של נשים בדירקטוריון.

במספר מדינות באירופה, כגון נורבגיה, צרפת, איטליה וספרד, התקבלו או נמצאים בהליכי חקיקה חוקים המחייבים ייצוג משמעותי לנשים בדירקטוריונים (40% ברוב המקרים), בדומה לחקיקה הקיימת בארץ בנוגע לחברות ממשלתיות בלבד (שם שיעור הדירקטוריות עומד על 44%).

במדינות רבות אחרות, כגון ארה"ב, עיקרון ה"אמץ או גלה" הוחל גם בנושא המגוון המגדרי, כלומר, יתכבד הדירקטוריון ויסביר מדי שנה מדוע לא צירף לשורותיו נשים נוספות.

במסגרת תיקון 12 לחוק החברות כנראה יוכנס עיקרון המגוון המגדרי לשורת הנושאים עליהם יידרש הדירקטוריון לתת את דעתו במסגרת "אמץ או גלה", בדומה לעיקרון האמריקני. אמנם זהו צעד משמעותי בהעלאת הנושא על סדר היום, אולם ספק גדול בעיני אם הוא יביא לשינוי החיוני.

בארה"ב, בהיעדר בעלי שליטה, הדירקטוריון המכהן הוא זה המציע לבעלי המניות את הנציגים לבחירה לדירקטוריון, ויש היגיון רב בדרישה שהגוף הממנה יספק הסברים להיעדר נשים מרשימת המועמדים המוצעת.

במשטר התאגידי החל בישראל, בו על-פי רוב בעל השליטה ממנה את חברי הדירקטוריון, קשה לראות כיצד גוף כדירקטוריון, שאינו נושא באחריות למינוי, יספק הסברים לבחירות בעל השליטה בכל הנוגע למגוון המגדרי של הדירקטוריון.

בדומה לגישה בה נקט המחוקק האירופי, על המחוקק בישראל להצהיר כי במקרה שלא יסתמן שינוי וולונטרי בנושא, הוא יטופל בחקיקה.

הכותבת הינה שותפה בכירה במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין ושות'.