"משפחת גרינשפן איבדה לגמרי את האמון במערכת המשפט"

פרשת פציעתה האנושה של שחר גרינשפן ועסקת הטיעון המקלה של הנהג הדורס מסעירה את הציבור ■ בראיון ל"גלובס" מטיחה פרקליטת המשפחה, עו"ד ענת קאופמן, האשמות בגופים רפואיים שסירבו לקלוט את שחר לטיפולם וכן במערכת המשפט שחסה על הנהג הדורס

בתחילת דצמבר 2009 אמורה הייתה שחר גרינשפן, ילדה מנתניה, לחגוג את מסיבת בת-המצווה שלה. ההזמנות למאות מוזמנים כבר נשלחו, השמלה החגיגית חיכתה בארון, ובגן האירועים "פולגיה" בנתניה כבר הכינו את סידורי פרחים לאירוע.

אבל שחר לא זכתה לחגוג את היום המיוחל. שבוע לפני חגיגת בת-המצווה, בדרך מבית-הספר לבית הוריה, ובזמן שחיכתה לאור ירוק על אי-תנועה, פגע בשחר רכב של נהג שיכור, מרק פטריק, ופצע אותה באורח אנוש.

אלא שהמערכת המשפטית לא מיצתה את הדין עם הנהג הפוגע - וגזרה על פטריק קנס כספי של 1,000 שקל (ב-4 תשלומים), עבודות שירות של 600 שעות ושלילת רישיון ל-6 שנים.

בעקבות גזר הדין המקל, זעקה יעל גרינשפן, אחותה של שחר, את מחאתה בעמוד הפייסבוק שלה. "נהג שנתפס מדבר בסלולרי מקבל קנס של 1,000 שקל. אדם שזרק נעל על שופטת קיבל 3 שנות מאסר בפועל. האדם שלקח מאחותי את החיים, שהרס משפחה שלמה, הולך לחיות את חייו כאילו דבר לא קרה", כתבה האחות ועוררה סערה ציבורית.

יום למחרת התאונה התקשרה בת-דודתה של שחר גרינשפן, נועה גביש, שעובדת כמאפרת בנתניה, ללקוחה שלה, עו"ד ענת קאופמן, וביקשה כי תיחלץ לעזרת המשפחה.

"נועה הייתה נסערת כשסיפרה לי על הטרגדיה שנפלה על משפחתה, אבל אני כבר ידעתי על התאונה", אומרת עו"ד קאופמן בראיון ל"גלובס".

"נתניה זו עיר 'קטנה-גדולה', וכשהיא התקשרה כבר שמעתי שקרתה תאונה באותו מקום שבו לפני שנים מספר נהרגה הילדה שני איצקוביץ, שהייתה בת כיתה של בני. בת-הדודה סיפרה לי שנהג שיכור פגע בשחר ובילדה נוספת שעמדה לצדה על אי-התנועה, וביקשה ממני להדריך את המשפחה כיצד להתנהג מעתה".

עוד באותו ערב נסעה קאופמן לבית-חולים בילינסון כדי לפגוש את משפחת גרינשפן ואת שחר. המראה שנגלה לעיניה היה קשה מאוד. "שחר הייתה ב'קומה' וכאם לילדים וכאדם זה היה ממש מזעזע. ניסיתי לעודד את המשפחה, אבל באותו שלב לא היה הרבה מה להגיד".

הצורך המיידי של משפחת גרינשפן בייעוץ משפטי, שבעטיו פנתה לעו"ד קאופמן כדי שתייצגם בהליכים האזרחיים הקשורים בתאונה, נגע בשלב הראשוני בעיקר לשאלה היכן תאושפז שחר, שברור היה מיד כי היא במצב אנוש ותזדקק לשיקום ארוך.

לדברי קאופמן, כבר אז, סמוך לתאונה, עלו שאלות ובעיות בנוגע למקום שבו תוכל הילדה לשהות בשיקום.

"בבית לוינשטיין סירבו לקבל את שחר. פניתי לשם בשם המשפחה וניסיתי לסייע כדי לאפשר את אשפוזה במוסד המוכר. בהתחלה לא הבנו מהיכן נובע הסירוב, והכעיס אותנו שלא הסכימו לקבל אותה בבית לוינשטיין, כי היה ברור ששיקומה יהיה קשה ובעייתי.

"לאחר בירורים הבנתי שהסיבה לאי-קבלתה הייתה ששחר 'לא הייתה טובה לסטטיסטיקה של בית לוינשטיין', כי היא מקרה מאוד קשה לשיקום, והם מחפשים מקרים יותר קלים. לבסוף, הילדה נלקחה לבית-החולים השיקומי 'רעות' בתל-אביב, ושם שהתה עד שחרורה הביתה".

הביורוקרטיה הישראלית

כחצי שנה לאחר התאונה, כששחר עוד הייתה בהליכי שיקום ראשוניים, נתקלו הוריה, ישראל ונחמה גרינשפן, במכשול נוסף, באדיבות הביורוקרטיה הישראלית - הודעה מפתיעה מבית-החולים, שלפיה קופת-חולים כללית החליטה לשחרר את שחר מהאשפוז השיקומי לאלתר. והנימוק: "אין סיבה להמשך שיקום".

קאופמן יצאה למאבק נוסף כדי לאפשר את המשך שיקומה של שחר. "נאבקנו בקופת-החולים, ונאלצנו לפנות לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה כדי שיוציא צו שיחייב אותה להמשיך לממן את הטיפול של שחר. רק כך התאפשר לה להישאר בשיקום עוד חודשים נוספים.

- כיצד יכולה קופת-החולים להודיע על הפסקת מימון השיקום של ילדה שנמצאת במצב כה קשה?

"לצערי, המצב החוקי מאפשר זאת. לפני כשנה עבר תיקון בחוק ההסדרים שהעביר את מימון הטיפול הרפואי בנפגעי תאונות דרכים מחברות הביטוח לקופות-החולים.

"כבר אז, לפני שקרה המקרה של שחר, אני, כחברת פורום הנזיקין של לשכת עורכי הדין, התרעתי עם יתר חברי הפורום על כך שהשינוי בחוק עלול לגרום למקרים כמו זה של שחר, שבהם השיקול הכספי של קופות-החולים, שמבקשות לצמצם הוצאות ולקצר אשפוזים, גובר על השיקול הרפואי שבהמשך השיקום והטיפול. והנה הגיע המקרה של שחר - ואשר יגורתי, בא לי".

רק בדצמבר האחרון, כשנה אחרי התאונה ובעקבות שיפור מסוים במצב של שחר, החליטו הוריה לקחת אותה לביתם. אולם לאכזבתם ולתדהמתם, גם הפעם הם נתקלו בחסם ביורוקרטי, מצד חברת הביטוח שירביט, שביטחה את הנהג הפוגע בביטוח חובה, ושסירבה להעביר כספים לצורך העברת הילדה לביתה. פעם נוספת נחלצה עו"ד קאופמן לסייע למשפחה.

לדברי עו"ד קאופמן, "עם ההחלטה על העברתה של שחר לביתה, פנינו לשירביט שביטחה את פטריק בביטוח חובה, וביקשנו שיעבירו תשלומים של מיליוני שקלים למימון השהייה של שחר בבית. העברת הילדה לביתה הצריכה התארגנות מורכבת, שכוללת מערך טיפול רפואי יקר, אביזרי שיקום, סיעוד, הכנת יחידת דיור והתקנת מעלית. שירביט סירבה להעביר את התשלומים, וגם הפעם הצלחנו לכפות את העברתם רק באמצעות בית המשפט. כנראה זו הדרך היחידה להשיג דברים במדינה".

באחרונה העבירה שירביט תשלום נוסף וכעת מחכות משפחת גרינשפן ובאת-כוחם להמשך הדיון, כדי שיתאפשר לשחר לקבל את מלוא המגיע לה.

יעל גרינשפן שחר גרינשפן / צלם: יחצ
 יעל גרינשפן שחר גרינשפן / צלם: יחצ

"התאונה חיסלה להורים את החיים"

- האם הנהג הפוגע לא אמור, על-פי חוק, לשאת במימון הטיפול בילדה שבה פגע?

"גם הנהג הפוגע נתבע בתיק האזרחי, אך מאחר שבוטח בביטוח חובה - לא יוצא שקל מכיסו עבור השיקום של שחר, פרט ל-1,000 שקל 'עלובים' - הקנס שפסק בית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה כי עליו לשלם, זאת לאחר שגרם לה פגיעה אנושה. הורי הילדה נאלצים להוציא עשרות אלפי שקלים מכיסם, בעוד הנהג הפוגע בקושי נענש - זה מצב פשוט מגוחך".

הביקורת של עו"ד קאופמן נגד הרשויות בנוגע לפרשה לא מסתיימת בדבריה החריפים על הביורוקרטיה של מערכת הבריאות ועל גזר הדין המקל, שפסקה שופטת בית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה, טל אוסטפלד, לנהג הדורס.

סוגיה נוספת שמדירה שינה מעיניה, נוגעת ליחס המערכת המשפטית אל משפחת גרינשפן וחוסר הנכונות לשתף אותה בהליך הפלילי נגד הנהג שפגע בבתם.

לדברי עו"ד קאופמן, העובדה שהמשפחה כלל לא נחשבה בהליך הפלילי נגד הנהג "מאוד עצובה". "חוק נפגעי זכויות עבירה קובע כי משפחות נפגעי עבירה זכאיות להיות מעודכנות בהליכים המשפטיים שנוקטת המדינה, אך מוציא מכלל זה עבירות תעבורה שאינן גורמות למוות, וזה פשוט אבסורדי.

"עוד יותר אבסורדי זה, שאם שחר הייתה חס וחלילה נהרגת - המשפחה הייתה מיודעת על ההליך הפלילי, כי בעבירות של גרם מוות ברשלנות בתאונות דרכים יש חובת יידוע של המשפחה, וזאת כאשר מצבה של שחר היום הוא לא פחות ממוות".

"הנזק שנגרם לה הוא נורא", אומרת קאופמן בכעס. "ההורים, ישראל ונחמה, שהתאונה הזאת חיסלה להם את החיים, התעניינו כל הזמן, והיה חשוב להם לדעת מה מתרחש בהליך הפלילי נגד הנהג הפוגע.

"מאז התאונה פנינו בשמם מספר פעמים לאגף התביעות במשטרת פתח-תקווה ושאלנו מה קורה עם התיק. בחודש אוקטובר נמסר לנו השם של התובעת המשטרתית, ואמרו לנו שהמשפחה לא יכולה לקבל מידע בטלפון בקשר להליך הפלילי, ושנתאם פגישה במשטרה.

"תיאמנו פגישה ל-28.11.2010, שנה אחרי התאונה. ההורים נסעו לפגישה, וסיפרו כי כשהגיעו לשם נאמר להם שהם לא יכולים להיפגש עם התובעת, כיוון שעוד לא הייתה הקראה של כתב האישום בתיק ואין מה לחדש, ומסרו כי הדיון יתקיים ב-6 במארס 2011, בבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה".

גל של ביקורות

ב-6 במארס הגיעה משפחת גרינשפן לבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה, לאולם השופטת טל אוסטפלד. כאן התברר להם, לתדהמתם, כי הדיון כבר הסתיים וכי השופטת אישרה את עסקת הטיעון המקילה עם הנהג.

כשהבינה המשפחה כי פטריק, שהרס את חייהם, לא ישב בכלא ולו יום אחד, התקשרה נחמה גרינשפן לעו"ד קאופמן ואמרה לה שהיא 'פשוט בשוק ולא יודעת מה לעשות'.

לאחר מתן גזר הדין פרסמה יעל, אחותה של שחר, את 'מכתב הכאב' שלה בפייסבוק, שקיבל תפוצה ענקית, ושהביא לגל של ביקורות על גזר הדין.

בתחילת השבוע חשף "גלובס" כי הסנגור שייצג את הנהג הדורס והגיע להסדר טיעון בתיק, מונה במהלך המשפט לשופט בבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה, אשר אימץ את הסדר הטיעון המקל.

לדברי קאופמן, מדובר בהתנהלות "חמורה ושערורייתית, לא פחות. שופטים פוסלים את עצמם על דברים פחותים בהרבה, או לפחות מספרים על הקשרים לצדדים המופיעים בפניהם, וכשזה מתווסף להתנהלות הקודמת והכללית בתיק - זה פשוט נורא".

בעקבות חשיפת "גלובס" פנתה קאופמן ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וביקשה בדיקה חוזרת של התיק וביטול גזר הדין. "לא יעלה על הדעת שעורך דין שייצג את הנהג והגיע לעסקת הטיעון, מתמנה אחר-כך לשופט בבית המשפט שבו התיק נדון, והשופטת שדנה בתיק לא עושה דבר.

"השופטת אוסטפלד הייתה חייבת לפסול את עצמה, וצריך היה להעביר את התיק לבית משפט אחר, ולעשות את הדברים בצורה שתיראה צודקת. ההורים מרגישים שנעשה להם מחטף. אנחנו שוקלים להגיש בקשה גם לביטול גזר הדין.

"אחרי 20 שנה במקצוע, עצוב לי שנאלצנו להגיע לסיטואציות כמו אלה שקרו בסיפור של שחר. משפחת גרינשפן איבדה לגמרי את האמון במערכת בתי המשפט, אבל אני עוד לא איבדתי את האמון במערכת ומקווה שלא אתבדה".

* תגובת בית לוינשטיין:

"בית-החולים לוינשטיין מקבל חולים לאשפוז שיקומי כאשר מומחי בית-החולים מעריכים כי הטיפול שיינתן במסגרת האשפוז עשוי להביא לשיפור משמעותי במצבם. כל פנייה נבדקת לגופה, והשאיפה שלנו היא לתת למאושפזים שלנו את הטיפול והשירות המיטבי.

"במקרה של שחר גרינשפן, בבדיקה הראשונה נמצא כי היא אינה מתאימה לאשפוז בבית-החולים לוינשטיין, ונמסר למשפחה כי אם יהיה שינוי משמעותי במצבה - נשמח לשקול מחדש את קבלתה. עד כה לא נתקבלה פנייה חוזרת אלינו".

* תגובת חברת שירביט:

"בהתאם להנחיות בית משפט, הועברו כל הסכומים הנדרשים עד כה, שמפאת צנעת הפרט לא נחשוף את היקפם. אנחנו מטפלים בתביעה זו, כבכל תביעות הגוף האחרות המתקבלות בחברתנו, במלוא הרגישות והאחריות המתחייבת מהיותנו חברת ביטוח והורים לילדים בעצמנו".

הנהלת בתי המשפט: "הפרסומים המרמזים לקשר פסול בין השופטים בפתח-תקווה חסרי שחר"

דוברות הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "הסדר הטיעון בתיק 'מדינת ישראל נגד פטריק' הוצג במלואו בדיון שנערך ביום 5.9.10, נרשם בפרוטוקול, והנאשם אף הפקיד רישיון נהיגתו.

"במועד זה טרם מונה עו"ד אלי אנושי לשופט. בתיק זה הובא בפני בית המשפט כי קיימות בעיות בראיות, עדויות סותרות, לא בוצע שחזור של התאונה, וקיימים מחדלים של המשטרה.

"מקום בו הצדדים מציגים בפני בית המשפט הסדר טיעון, אין בית המשפט נחשף לחומר הראיות שבתיק, ואין הוא בוחן אותו. מוסד הסדר הטיעון מקנה לצדדים את הפריבילגיה שלא כל חומר הראיות ייחשף.

"אין בית המשפט יכול לכפות על הצדדים קיום דיון בראיות לגופן, מקום שרצונם המפורש להימנע מכך. בהיעדר טעם מיוחד, נוהגים בתי המשפט לאמץ הסדרי טיעון אליהם מגיעה התביעה באמצעות הגורמים המייצגים אותה.

"בבית המשפט בפתח-תקווה מכהנים היום 8 שופטים, כל אחד דן בתיקים המנותבים אליו על-ידי סגנית הנשיאה הממונה על בית המשפט, והסברה כי קיים הסדר בין שופטים המעבירים תיקים זה אל זה היא מופרכת.

"הפרסומים האחרונים המרמזים לקשר פסול כביכול בין השופטים בבית משפט לתעבורה בפתח-תקווה חסרי שחר.

"באשר לשמיעת משפחת הקורבן - תחולתו של חוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א 2001, הוחרגה באופן שלא תחול על תאונות דרכים, להוציא תאונות קטלניות. בית המשפט אינו רשאי לפנות מיוזמתו למשפחת הקורבן. חבל שהפרסומים בכלי התקשורת לא נתנו ביטוי מספיק לפרטים הנ"ל".

'מכתב הכאב' בפייסבוק היכה גלים

ב-29 בנובמבר 2009 פגע מרק פטריק, 57, שנהג שיכור, בילדה שחר גרינשפן בזמן שחיכתה לרמזור ירוק, ופצע אותה קשה בראשה.

במארס 2010 גזרה עליו שופטת בית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה, טל אוסטפלד, עונש קל יחסית: קנס כספי של 1,000 שקל (ב-4 תשלומים), עבודות שירות של 600 שעות ושלילת רישיון ל-6 שנים.

בעקבות גזר הדין המקל, פרסמה יעל גרנישפן, אחותה של שחר, בעמוד הפייסבוק שלה, את מכתב המחאה שהיכה גלים ועורר סערה ציבורית.

בתחילת השבוע חשף "גלובס" כי שופט בית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה, אלי אנושי, ייצג לפני מינויו לשופט את הנהג הדורס פטריק, וכי עורך הדין שייצג את פטריק בפני אוסטפלד הוא עו"ד דניאל אנושי, אביו של השופט אלי אנושי.

בעקבות החשיפה גברה הביקורת הציבורית על השופטת שהמשיכה לנהל את התיק הרגיש, אף שעמיתה בבית המשפט לתעבורה ייצג את הנהג הפוגע.

בעקבות הגילוי מסרה אמה של שחר גרינשפן כי המשפחה "מזועזעת מהמידע החדש. הרגשנו כל הזמן שמשהו מתנהל לא בסדר".

עו"ד קאופמן פנתה בשם משפחת גרינשפן ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, כדי שישקול את ביטול גזר הדין. עכשיו, הכדור נמצא אצל וינשטיין ואצל פרקליט המדינה, משה לדור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988