הסדרי הטיעון יצאו משליטה

התביעה עושה בכלי הזה שימוש רב מדי, והשופטים מאשרים זאת בצורה אוטומטית מדי

קשה לדעת מה מקומם יותר - פסק הדין המקל להכעיס, או התגובה של הנהלת בתי המשפט לביקורת הציבורית עליו. המדובר בפרשת שחר גרינשפן, שנדרסה על-ידי מרק פטריק שנהג במצב של שכרות. עם הנאשם נחתמה עסקת טיעון, במסגרתה נגזרו עליו 600 שעות עבודות שירות ו-1,000 שקל קנס. שחר גרינשפן, יצוין ויודגש, משותקת במרבית גופה כתוצאה מהפגיעה בה.

איפה הראיות?

בקבלה את הסדר הטיעון, נימקה שופטת התעבורה טל אוסטפלד כי "בתיק קיימות בעיות בראיות, עדויות סותרות, לא בוצע שחזור של התאונה, וקיימים מחדלים של המשטרה". משפחת גרינשפן, שיצאה למאבק נגד פסק הדין, ביקשה לראות את הראיות.

בתשובת הנהלת בתי המשפט לבקשה נאמר כי כאשר הצדדים מציגים בפני בית המשפט הסדר טיעון, "בית המשפט לא נחשף לחומר הראיות ואינו בוחן אותו". עוד נאמר כי "הסדר הטיעון מקנה לצדדים את הפריבילגיה שלא כל חומר הראיות ייחשף".

לא יודעים על מה חותמים

האם הנהלת בתי המשפט מבינה את משמעות הדברים? זה אומר שהשופט היושב בדין כלל אינו שופט. זה אומר שבית המשפט מורכב מהתביעה ומהסנגוריה, המחליטים ביניהם על התוצאה. זה אומר שהשופטים חותמים מבלי לדעת על מה הם חותמים.

אתם מבינים? זו לא רק חותמת גומי, זו חותמת ללא ידיעה. וכל זה אומר שיש כאן שיבוש חמור בעיקרון הפרדת הרשויות, כי הרשות המבצעת (הפרקליטות והמשטרה) היא למעשה גם הרשות השופטת במקרים כאלה.

עוד הסתבר כי בית המשפט לא איפשר למשפחת גרינשפן להשמיע את דברה לגבי הסדר הטיעון. מה אומרת על כך הנהלת בתי המשפט? "לפי החוק, בית המשפט אינו רשאי לפנות מיוזמתו אל משפחת הקורבן". אולי כך, אבל אני מניח שהחוק אינו שולל מבית המשפט את האפשרות לעודד את התביעה לבקש שבית המשפט ישמע את משפחת הקורבן.

ובוודאי שבית המשפט רשאי להביע את הדעה שמדובר בחוק לא רגיש עד כדי חוסר אנושיות? מתייחסים לעניין כאילו זה עניין פנימי שבין רשויות החוק והמשפט, בעוד שמשפחת הקורבן המשותקת אינה שייכת לסיפור. מה זה, לכל הרוחות?

הסדר טיעון אינו הסדר כובל

הטענה העיקרית של השופטים היא כי הסדר הטיעון כובל את ידיהם, ואין להם ברירה אלא לפסוק על-פיו. זהו תירוץ, לא הסבר, וגם תירוץ לא נכון. אין שום דבר בחוק או בפסיקה התקדימית הנותן להסדר טיעון מעמד של הסדר כובל. ההפך הוא הנכון.

המקרה של שחר גרינשפן אינו הראשון. מדי פעם, ודי לעתים קרובות, אנחנו מקבלים פסקי דין בלתי נסבלים בקלותם בגלל הסדרי טיעון. ברור לגמרי כי ההליך יצא מכלל שליטה, וכי התביעה עושה בו שימוש רב מדי - והשופטים נותנים את אישורם בצורה אוטומטית מדי.

אז או שהפרקליטות תתעשת ותנהיג כללים יותר מחמירים, או שהמחוקק יעשה זאת. מה שבטוח הוא שהמצב הנוכחי אסור שיימשך, כי הוא לא צודק, לא אנושי ולא חוקי, והוא אף מהווה עידוד למעשים עברייניים.