קצב יבקש לעכב את ביצוע המאסר לצורך ערעור לעליון

‎‎סנגוריו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, מתכוונים לבקש מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לעכב את ביצוע המאסר שעתיד להיגזר על קצב, לצורך היערכות להגשת ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.

מחרתיים (ג') בבוקר יפרסמו השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח את גזר דינו של קצב, כחודשיים לאחר שקצב הורשע בשני מעשי אונס ובשורת עבירות מין נוספות וכן בשיבוש מהלכי משפט.

סנגוריו של הנשיא לשעבר, עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, מתכוונים לערער בתוך חודש וחצי ממועד גזר הדין לבית המשפט העליון, הן על הרשעתו של קצב והן על העונש שייגזר עליו, שייוודע מחרתיים.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נערכים לנוכחות תקשורתית מוגברת, נוכח העניין הציבורי העצום בסיום משפטו של קצב.

‏לפי ההערכות, השופטים יגזרו על קצב מספר חד-ספרתי של שנות מאסר, תוך שהם יאזנו בין שיקולים מחמירים לבין שיקולים המביאים להקלה בגזר הדין.

במקביל הם עשויים לפסוק פיצויים מכיסו של קצב לטובת הנפגעות שהופיעו בכתב האישום, אף שפיצוי זה אינו חוסם את דרכן של הנפגעות להגיש בעצמן תביעת פיצויים אזרחית בעקבות ההרשעה.

‏בניגוד להערכות שלפיהן קצב ייכנס לכלא בזמן הקרוב, אין לתביעה כוונה לעמוד על ביצוע מיידי של עונש המאסר. אם אכן יגזרו השופטים על קצב שנות מאסר בפועל, כפי שצפוי - יבקשו הסנגורים מבית המשפט בתום הקראת תקציר גזר הדין לעכב את ביצוע העונש. התביעה תסכים לכך ככל הנראה, תוך הטלת תנאים מגבילים מסוימים.

מאסרו של קצב יתחיל, אם לא יחול שינוי, רק לאחר מתן פסק הדין בערעור בבית המשפט העליון - עניין הצפוי בתוך כחצי שנה עד שנה.

‏‎‎דפוס סדרתי

‏בין השיקולים לחומרה - מעמדו הרם של קצב בעת ביצוע העבירות; העובדה שמדובר בעבירות חוזרות ונשנות, המבססות דפוס פעולה סדרתי; העובדה שנקבע כי קצב ביצע עבירות מין גם במתלוננות נוספות, אלא שעל עבירות אלה חלה התיישנות; העובדה שלא הודה ולא קיבל אחריות על מעשיו; וכן העובדה שהעבירות נעשו תוך שימוש במרותו של קצב על הקורבנות, שהיו כפופות לו בעבודתן.

‏מאידך, במקרה של קצב יש גם שיקולים להקלה בעונש, ובהם: הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות החמורות ביותר שבכתב האישום; תרומתו הציבורית של קצב כפוליטיקאי לאורך עשרות שנים - אף ששיקול זה הוא שנוי במחלוקת; וכן "ההרשעה הציבורית" של קצב על-ידי התקשורת, תוך סיוע פעיל של ראשי מערכת אכיפת החוק לאורך שנות החקירה וההליכים המשפטיים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז. גם שיקול זה ראוי לביקורת ציבורית, ואולם השופטים רמזו כי יתחשבו ב"הרשעה התקשורתית" בשלב גזר הדין. ‏‎‎‏