הנקראות ביותר

להיטי הנדל"ן של צבא הגנה לישראל

שדה-דוב, תל-השומר, מחנה 80, צריפין וגלילות נשארים במקומם, כי לצה"ל פשוט לא אכפת

הפקרות - זה כל הסיפור. כספי ציבור שווים לזבל. מחירי דירות לא באמת מעניינים את מקבלי ההחלטות. זו תמצית דוח מבקר המדינה על מערכת הביטחון. הצבא, המוסד ומשרד הביטחון בדיוק כמו יתר הגורמים האזרחיים האמורים לפקח ולבקר: מינהל מקרקעי ישראל, מועצת מקרקעי ישראל, משרד השיכון, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.

אין ספק שביטחון קודם לכסף, אבל כשהממונים על הביטחון נוהגים בזלזול מופגן ויהיר בכספי הציבור ובקרקעותיו, כאשר אלה האמורים לפקח ולבקר את הוצאותיו הכספיות הכבדות של הביטחון לא עושים את מה שמשלמים להם לעשות - זה נראה בדיוק כמו תמצית דוח הביקורת הזה. הפקרות. והכול במודע. שום הפתעה. הכול ידוע והכול "מטופל" לכאורה. כבר שנים רבות.

הדוח הנוקב הזה נוגע במהות סדרי השלטון. כאשר צה"ל תופס שטחים נרחבים שלא הוקצו לו, כאשר הוא חורג בחופשיות משטחים שכן הוקצו לו, כאשר צה"ל לא מנצל כלל את השטחים שכן הוקצו לו והוא כן משלם עליהם מסי ארנונה, כאשר הוא נוטש מחנות ומשאיר אותם כנזק וכסכנה לציבור, ומינהל מקרקעי ישראל לא שואל, לא יודע, וגם לא אכפת לו - מדובר במצב שבו יש לשקול חקירה פלילית וגם ועדת חקירה ממלכתית.

לא רק על הקרקעות, לא רק על המיליארדים המבוזבזים בכספי הביטחון, אלא גם על האדישות בזינוק מחירי הדירות. כי יש קשר הדוק וברור בין הדברים.

מערכת הביטחון לא מתעניינת בכסף

הצבא שולט ב-84% משטחי הקרקע בישראל. 8.7 מיליון דונם, המהווים 39% מקרקעות המדינה (לא כולל יהודה ושומרון) הם בבעלות הצבא. על 8.8 מיליון דונם נוספים, כלומר עוד 40% משטחי הקרקע, מטיל צה"ל מגבלות. רוב הקרקעות בנגב.

עם זאת, 16% מכלל שטחי השליטה של הצבא מצויים באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין, בעיקר במרכז הארץ. כלומר באזורי הביקוש. כלומר במקומות שבם זינקו מחירי הדירות בעשרות אחוזים בשנים האחרונות והרימו את רמות המחירים בכל הארץ. כמה דוגמאות למחנות, מתקנים ושטחי אש המצויים בשטחי ביקוש: שדה דוב, תל השומר, צריפין, קסטינה, גלילות, טירה, מחנה 80.

בשנת 1993 התקבלה החלטת ממשלה, בהסכמת כל השרים, לפנות מחנות צבא ושטחי אש באזורי הביקוש, להעביר את הקרקע למינהל שיעביר אותם הליכי תכנון לשיווק, כמו כן נקבע שהצבא יקבל לעצמו את התמורה הכספית המלאה בגין החזר המקרקעין. הקימו "צוות בין-משרדי" - בכירי הביטחון, המינהל, האוצר, השיכון והפנים - לגיבוש הקריטריונים.

מאז עברו 19 שנים. רוב רובן של הקרקעות טרם פונו, בכלל זה גם קרקעות שמשרד הביטחון והצבא הודיע, לפני 15 שנים, שהם כבר בהליכי פינוי. כפי שאמרנו: זה לא מעניין אף אחד. למערכת הביטחון לא אכפת מהכסף, כי לא חסר לה, המינהל ומשרדי הממשלה לא מתעניינים בשיווק מתחמי קרקע למגורים ולא בהפסקת ההמראות במחירים, כי זה בין כה לא יקרה בקדנציה שלהם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתבואו נכאיב למקבלי השכר גבוה בכיס