ד"ר דוד האן: "בעלי שליטה הם לא מפלצות חורשי רעה"

האן, מומחי לדיני חברות: "בעלי השליטה סברו שתיקון 16 לחוק החברות מטלטל את הסירה שלהם, שהם לא יוכלו לבצע עסקאות, שזה מסרס את הפעילות בשוק ההון, אך זה לא מדויק"

"להוריי היה ברור שאחרי השירות הצבאי אני הולך ללמוד פיזיקה, הנדסה או משהו כזה, וגם נטיתי לכיוון הזה. אז איך הגעתי ללמוד משפטים? עד היום אני לא יודע. אולי נרשמתי למשפטים בהשפעה של החבר'ה ביחידה, כיוון שאלה שעסקו בתפקיד המודיעיני, למרות כישורינו הריאליים, פתאום נהיה זרם שהולכים ללמוד משפטים. זה היה בשנים שעוד לא היו מכללות, ומשפטים היה מקצוע מבוקש שקשה להתקבל אליו, ואהבנו את האתגר".

כך מספר בראיון ל"גלובס" ד"ר דוד האן, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן לדיני תאגידים ולדיני חדלות פירעון.

לדבריו, "בשנה א' היה ברור לי שאהיה פליליסט, כי התאהבתי בפרופ' אהרון אנקר ובקורס בדיני עונשין. אבל בשנה ב', כשלמדנו דיני חברות, משהו קרה לי. נתפסתי למקצוע. התחברתי לדיני חברות.

"קודם לא התעניינתי בכלכלה או בעולם העסקי. המדור היחיד כמעט שהכרתי בעיתון היה הספורט, וזה הולך אתי עד היום, ואולי קצת פוליטיקה. בכל זאת אבי היה שם. אבל כלכלה, מה זה? מגזין עסקים? לא דיבר אליי. אבל כשלמדתי דיני חברות אצל פרופ' ציפורה כהן, הבנתי שזה העתיד שלי. בהמשך, הייתי עוזר הוראה שלה, ולאחר מכן קולגה".

"תיקון 16 - לא כצעקתה"

"חייבים לומר שתיקון 16 לחוק החברות שעבר לאחרונה (מגביר את עצמאות ואחריות הדירקטוריון וועדת הביקורת ואת כוחו של המיעוט באישור פעולות בניגוד עניינים, ומגדיר את גבולות השליטה בחברות, א' ל"ו) הוא 'ממש לא כצעקתה'", אומר האן.

לדבריו, "יש כמה דברים שנכנסו בתיקון ובפרקטיקה. גם בעלי השליטה וגם עורכי הדין שמורגלים בייצוג שלהם סברו שזה מטלטל את הסירה שלהם, שהם לא יוכלו לבצע עסקאות, שזה מסרס את הפעילות בשוק ההון, סיסמאות כאלה, אבל זה לא מדויק.

"חלק ממה שהיה בחקיקה עד עכשיו נולד מהניסיון להסדיר את תפקוד נושאי המשרה בחברה ואיזון מול בעלי השליטה, אבל הושג לבסוף רק דרך פשרות פוליטיות ופשרות חקיקתיות.

"דוגמה שכולם צועקים עליה היא איך העלו את הרוב לאישור עסקאות עם בעלי עניין משליש, מקרב אלה שאין להם עניין אישי, לרוב. מראש, שליש זה יצור מוזר, שאינו מתקבל מבחינה לוגית ואנאליטית. זה אומר שבסדר שהרוב לא מאשר. זו הייתה פשרה פוליטית בזמנה. אין לי ביקורת על זה. חקיקה נולדת גם כתוצאה מפשרות, ומוטב משהו מאשר לא כלום, אבל עם הזמן יש מקום לתקן.

"אותו היגיון נכון בנוגע לחיזוק עבודת ועדת הביקורת ומעמדה. מסננים החוצה את הנוכחות בישיבות ועדת הביקורת של מי שאיננו חבר בוועדה. הייתה תחושה, ובצדק, שיותר מדי בעלי עניין מצאו דרך קלה להשתחל פנימה לישיבות הוועדה, וצריך היה להציב גבולות".

"בעלי השליטה הם לא מפלצות"

"בעלי השליטה הם לא מפלצות חורשי רעה נגד החברות, וזה נכון שהם רוצים לקדם עסקים. אבל אני אומר לסטודנטים שלי שהבעיה היא טבע המין האנושי", אומר האן. "אם הייתי בעל שליטה, פוליטיקאי או חבר ועד הסגל האקדמי באוניברסיטה, אני מודה שהייתי משוכנע שכל מה שאני עושה הוא לטובת העניין; שאני מייצג בצורה אפקטיבית ביותר את החברה או הציבור שבחר בי. גם כשיהיו דברים שאולי ייטיבו אתי אישית, עדיין אשכנע את עצמי, כי בעיני עצמי אני אדם ישר.

"רוב העולם רוצה להעריך את עצמו כישר. אז בעל שליטה אומר לעצמו 'בסדר, גם אני נהנה מזה, אבל סך-הכול אני משרת מטרה יותר גדולה, לא רק אותי'. אבל ברגע שיש את העניין האישי שלך, אתה לא באמת יכול לחשוב נקי . האמנם זה משרת את העניין כולו? יש לנו מנגנון שכנוע עצמי, אפילו בתת-מודע, שכללית זה טוב, אבל אני לא בטוח שזה ככה, כי הנגיעה האישית של בעל שליטה או כל אדם בסיטואציה דומה מעכירה לי את החשיבה הנקייה.

"גם שופט, אם יש לו נגיעה למתדיין בפניו, חבר שלו, קרוב, אחיין של חבר - אין מה לעשות, הטבע האנושי מתגבר עלינו גם כשאנחנו לא חושבים על זה, והוא יושפע מכך. אני לא חושב שבעלי השליטה הם אנשים שליליים, חלילה, הם באמת חושבים שזה טוב, אבל לא בטוח שזו חשיבה נקייה ברגע שהאינטרסים שלהם שם. לכן, התיקון לחוק חשוב ונכון".

"שכר הבכירים לא פרופורציונלי"

"אני נקרע כל הזמן בין כללים משפטיים לבין התרשמות חיצונית, בלי להיות שבוי בעולם המשפטי", אומר האן. "ההתרשמות החיצונית היא שזה כבר הפליג למקומות מעל ומעבר, ששכר הבכירים לא פרופורציונלי לביצועים של המנהלים בחברות. זה צורם לעין, גם במובן החברתי.

"עובדתית, הפערים בין שכר הבכירים ביותר למה שנקרא פרולטריון, גדולים מדי. בהשוואה לארצות אחרות אנחנו בקבוצת הפערים העליונה. יש מקום לחשוב האמנם זה ראוי.

"כשאני עובר לכובע שלי כמשפטן, אני לא בטוח שאני רוצה התערבות חקיקתית בעניין. הייתי רוצה לשאוף, ואני לא רואה שזה קורה, שההגבלות הללו יהיו במובן יותר תרבותי. שנחיה בחברה שבה נדע בעצמנו לא להגזים ולשים גבולות לעצמנו, כמו שהבריטים אומרים 'It is not done'. זו אולי שאיפה קצת נאיבית שלי לחברה שאנחנו חיים בה כרגע. הייתי מעדיף את זה על פני התערבות משפטית".

"סקפטי ביחס לאסיפה הכללית"

"במקרים רבים החוק וגם ועדות שונות, בדומה לוועדת נאמן בנוגע לשכר הבכירים, מגלגלים את הכדור לאסיפה הכללית וסומכים עליה. אני סקפטי או זהיר ביחס ליכולות האסיפה הכללית", טוען האן.

לדבריו, "אני לא מרגיש שהאסיפות בחברות הציבוריות, כולל אסיפות כלליות שבהן בעל שליטה ומי שיש לו עניין אישי זז הצידה, יכולות לעמוד במה שמצופה מהן. אני לא מרגיש שהמנגנונים האלה אפקטיביים דיים לבצע את המשימה שאנחנו מצפים מהם. אמנם כולם אומרים ש'המשקיעים המוסדיים ירימו את הכפפה ויבצעו את תפקידם כמו שצריך, כי הם מסוגלים לבצע את המשימה'.

"נכון, יש לקוות, כמו שאני מקווה לתפיסה תרבותית מסוימת, אבל זה לא קורה כל-כך. לא מספיק. יש תחושה שבסופו של דבר, בשלב אישור חבילה שמובאת אליך, כשהיא כבר אפויה ומבושלת ומוכנה, זה כבר Take it or leave it. אתה לא יכול עכשיו לפתוח ולהגיד 'לא, תעשו את זה ככה'. המקסימום שאתה יכול זה לפסול את זה, וזה לא קורה הרבה. לפעמים אתה אומר, אנחנו כן רוצים לקדם, לא לשתק, או-קיי, אז נלך עם זה, כבר הגענו עד הלום, וכבר חודשיים-שלושה מתבחבשים בזה, אז מה, נפתח את הכול מחדש?"

הראיון המלא עם ד"ר דוד האן - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".

צרו איתנו קשר *5988