עופר הירשזון: "סכום התמיכה באבי - יותר ממיליון שקל"

"במשך שנים רבות אני מממן את רוב ההוצאות המשפחתיות, ביניהם משכנתא, כרטיסי אשראי והוצאות היומיום; אני מעריך כי הסכום הכולל לתמיכה באבי עומד על למעלה ממיליון שקל" - כך העיד היום (א') עופר הירשזון, בנו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת תביעת הענק שמנהלת קרן הפנסיה הע"ל (הסתדרות העובדים הלאומית) נגד שורה של בכירים לשעבר בקרן, וביניהם גם מיקי צולר.

במסגרת תביעת הקרן הוטלו עיקולים על נכסים שונים של הירשזון, המרצה מאסר של 5.5 שנים לאחר שהורשע במעשי מירמה.

הירשזון הבן טוען, באמצעות עו"ד רמי דקל, כי בית המשפט הטיל בטעות עיקולים על נכסים הרשומים על שם אביו. לטענתו, אביו העביר לו ולאחיו את הזכויות במקרקעין ללא תמורה, ורק משיקולים של היטל השבחה לא נרשמו הזכויות על שם הילדים.

עוד טען הירשזון כי חלקים מהזכויות שייכים ממילא לילדי השר לשעבר - חלקים שהורישה להם אמם המנוחה בצוואתה.

לשאלתו של עו"ד ארנון שגב, המייצג את קרן הפנסיה, מדוע לא נרשמו הקרקעות שעוקלו על שם אמו, השיב הירשזון: "המגרשים נקנו ב-1991 וב-1992. באותה תקופה אמי הייתה בין החיים, היא נפטרה בשנת 1994. הסיבה שזה לא היה רשום על שם אמי היא מהסיבה ששנים רבות לפני כן היא הייתה מוגדרת צמח, ואבא בתקופה שרכש את המגרשים, הוא כנראה לא רשם אותם על שמה עקב מצבה".

הירשזון הבן גם נשאל מדוע לא שילם את תשלום מס הרכישה משנת 2009. לדבריו, הוא העדיף לדחות את התשלומים מאחר שהיו לו הוצאות רבות בכל הנושא המשפטי של אביו.

כמו כן, הירשזון הבן אמר כי עו"ד ברוך אדלר, שעבד באותה תקופה עם אביו, הסביר לו כי גם אם ישלם, לא יוכל להעביר את הרישום בנכסים על שמו ועל שם אחיו: "זאת הייתה תקופה לא פשוטה, היו לי סדרי עדיפויות אחרים. עד היום, גם בגלל העיקולים, לא היה טעם".

תביעה של 190 מיליון שקל

בשנת 2009 הגישה קרן הע"ל תביעה בסכום של 190 מיליון שקל נגד הירשזון וצולר, לשעבר יו"ר קופת-חולים לאומית. התביעה מתייחסת להתנהלויות בקרן בין השנים 1998 ל-2005, ביחס ל-3 פרשות: פרשת שיפוץ המלון הוד המדבר השייך לקרן, פרשת פושקין והבונוס לצולר בעקבות השלמת ההשתלטות על דש איפקס.

בפרשת שיפוץ המלון נטען כי בין 1998 ל-2002 יזמו בין השאר הירשזון וצולר את שיפוץ המלון בסכום של יותר מ-100 מיליון שקל, שמומנו על-ידי עמיתי הקרן.

פרשת פושקין מתייחסת לכך שצולר גזל, בשנים 2003-2006, את מלוא דמי הניהול ששילמו העמיתים ואת רווחי הקרן, וזאת באמצעות חברת פושקין שבבעלותו ובבעלות חברה-בת של הקרן.

פרשת הבונוס מתייחסת לכך שבשנת 2004 העניקו הנתבעים בדיעבד לצולר בונוס של 5% ממניות דש איפקס, שנרכשו באמצעות כספי הקרן.