אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות פרופ' עודד שריג, מעוניין לשנות את מבנה התשלום הבעייתי מבחינתו, שקיים בפוליסות הביטוח הסיעודי אשר מוכרות חברות הביטוח. אגף שוק ההון פירסם היום בצעד יוצא דופן נייר לדיון שמציע חלופות של האוצר וקורא לפעילים בענף הביטוח - חברות הביטוח, סוכנים, יועצים ועוד, להציע חלופות משלהם למצב הקיים כיום.
מדובר בנייר רעיוני שנועד לייצר מהלך לקביעת מודל תשלום חדש וראוי יותר המתייחס לביטוחים הסיעודיים לשוק הפרט ולשוק הביטוחים הקבוצתיים, ולא מתייחס לביטוח הסיעודי של קופות החולים. מדובר בנייר עמדה וקריאה לרעיונות מההיבט הצרכני ללא התייחסות לסוגיית היציבות הנלווית לתחום הביטוח הסיעודי. הציבור נדרש להעביר התייחסותו לנושא עד ל-16 במאי.
חשש מנטישת ביטוח מוקדמת
תחום הביטוח הסיעודי נחשב לבעייתי מבחינת הצרכן, מכמה היבטים חשובים. חברות הביטוח מספקות ביטוח סיעודי בפוליסות פרט ובפוליסות קולקטיביות. הפוליסות הקולקטיביות מתאפיינות בכך שהאופק שלהן הוא 3-5 שנים - עד לנקודת חידוש הביטוח - שאז ניתן לייקרן ו/או להפחית את הכיסוי. זוהי בעיה גדולה במיוחד מבחינת קבוצות קטנות והומוגניות יחסית שמאפייני הסיכון שלהן גדלים עם השנים. במקרה שכזה, תנאי הביטוח שלהן מורעים והביטוח מתייקר עד לרמה שלא מתאפשר להן לשלם את הפרמיה הנדרשת והם נשארים ללא כיסוי דווקא בשנים שבהן הסיכון להפוך לסיעודי קופץ במידה משמעותית.
באוצר מגדירים את הבעיה ביחס לביטוח הסיעודי הקבוצתי שלא דרך קופות החולים בכך שיש "חשש להיעדר זמינות הביטוח בטווח הארוך". לצד סוגיה זו מדגישים באוצר בעיה נוספת שמקבלת משנה תוקף בתחום זה, והיא ה"סבסוד הצולב", כשהצעירים משלמים בביטוחים קבוצתיים פרמיה גבוהה יחסית ביחס לסיכון שמאפיין אותם, בעוד שהמבוגרים משלמים פחות מהסיכון שמאפיין אותם.
פוליסות הפרט מתאפיינות בשני מודלים: פוליסה עם פרמיה משתנה ומתעדכנת, שזולה יותר בחלק הראשון של תקופת הביטוח ומתייקרת מאוד עם השנים בהתאם לסיכון הרלוונטי בזמן נתון, עד שהיא מתקבעת על סכום קבוע (וגבוה מאוד) בגיל 65; ופוליסה עם פרמיה קבועה שבה התשלום עבור הסיכון הרב-שנתי מחולק בצורה מאוזנת יותר על ציר הזמן.
מבחינת האוצר, הבעייתיות בכך מתמקדת בכך ש"הקפיצה החדה בפרמיה בעת קיבועה (בגיל 65) עלולה להוביל לשיעור נטישה גבוה במועד הקיבוע, בשל חוסר יכולת לעמוד בתשלומי הפרמיה, ניגוד לצורכי מבוטחים וליכולותיהם".
הפתרונות האפשריים
לאור זאת, החלופות שמציע האוצר לפי שעה על מנת לפתור את הבעיות שהוא מוצא בתחום הביטוח לפרט הן: 1. שמירת המצב הקיים - פרמיה משתנה המתקבעת בגיל 65; 2. חיוב בשיווק פוליסות סיעוד פרט בפרמיה קבועה בלבד; 3. הגבלה של קצב עליית הפרמיה; או 4. שיווק פוליסות בשני רכיבים ובמבני פרמיות שונים - באמצעות פוליסה לגיל צעיר שתתומחר בהתאם לסיכון המתאים לגיל המבוטח ופוליסה לגיל מבוגר שתחל ממועד סיום הפוליסה לגיל הצעיר ותתומחר בפרמיה קבועה מיום ההצטרפות ותצבור ערכי סילוק.
לגבי הפוליסות הקבוצתיות, באוצר מציעים את החלופות הבאות: 1. שמירת המצב הקיים - פוליסות סיעוד קבוצתיות מתומחרות לטווח קצר; 2. שיווק רק של פוליסות "פרט בניהול קבוצתי"; או 3. שיווק של פוליסות קבוצתיות בתמחור ארוך טווח בלבד, עם סבסוד צולב מבוקר.
החיים מתארכים והסיכון לסיעוד גדל
סוגיית הביטוח הסיעודי הולכת וגדלה, וזאת כתוצאה מכמה מגמות שמאפיינות את תחום הבריאות באופן כללי, ולא רק בארץ, ואשר מובילות לעלייה ניכרת בסיכון להפוך לחולה סיעודי. ניתן להגדיר את המגמות האמורות באריכות חיים גדלה והולכת, לצד הארכת חיים גם של חולים, מבלי יכולת לעתים לשמור על איכות חיים בהתאמה. כלומר, ככל שאנשים שורדים יותר שנים ומחלימים ממחלות קשות, כמו מחלות לב או אף סרטן, הם מוצאים עצמם חשופים במספרים גדולים מבעבר למחלות סיעודיות, ובראשן אלצהיימר. בנוסף, הרפואה המתקדמת גם מסייעת בהארכת חיי החולה הסיעודי, כשלרוב היא לא יכולה לשנות ולשפר את מצבו הרפואי. בהקשר זה נציין כי הרוב המכריע של המקרים הסיעודיים מתרחש לאחר גיל 75.
אגב, הביטוח הסיעודי, ובמיוחד בתחום הפרט, מרכז דיון ער וחשוב גם בהיבט היציבות של חברות הביטוח, כשבעולם קיימת מגמה של חברות ביטוח גדולות ומוכרות היוצאות מפעילות בתחום זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
