הנקראות ביותר

מודיעין עסקי: האם מסתובבת אצלי בעסק חפרפרת?

למרות שמדובר בעבירה פלילית, אנו שומעים יותר ויותר על חפרפרות שמושתלות לצורך ריגול עסקי ■ איך מזהים אותן ומה עושים איתן

בשנים האחרונות אנו שומעים שנעשה שימוש תכוף ב"חפרפרות" לצורך ריגול עסקי. אמנם מדובר בעבירה פלילת שאסורה על-פי חוק, אבל ללא פעולות אפקטיביות למניעתה כל ארגון יכול למצוא עצמו חשוף לאיומים עסקיים משמעותיים.

כך למשל קרה ליצרנית הרכב האמריקנית "פורד". מהנדס שעבד אצלה במשך עשור, הודה בעסקת טיעון כי גנב ממנה מסמכים והעבירם לידיים סיניות. גנבה זו התאפשרה לאחר שהתקבל במקביל לעבודה בחברת פוקסקון PCE הסינית. המהנדס לא עדכן את מעסיקיו בעבודתו הנוספת, וניצל את זמן החפיפה להעתקת 4,000 מסמכים ממחשבי החברה. עונשו צפוי לעמוד על חמש עד שבע שנות מאסר. הוא גם גורש לסין וצפוי לשלם קנס בסך 150 אלף דולר.

איך מזהים?

מה גורם לאדם להיות חפרפרת? בדרך-כלל מדובר בסיבות אישיות פונקציונליות, שכן מי שמוכן לסכן את עצמו מבקש להיות מתוגמל כספית. ולהיפך, כדי לפתות אדם לבצע עבירה פלילית יש להבטיח לו סכומי כסף גדולים. אך הניסיון מלמד, שלא רק בבצע כסף עסקינן. לעתים קרובות פשוט מדובר ברגשות נקם הנובעים מחוסר יחס או מחוסר הערכה במקום העבודה, כמו עובד שלא קודם או שהסתכסך עם מנהלו.

כמובן שהסיבה יכולה להיות גם אידיאולוגית, ודי אם נזכרי בהקשר זה את פרשיית ענת קם. במקרם כאלה האמצעים הטכנולוגיים אינם יעילים, שכן ההתמודדות עם גורם אנושי שיש לו גישה חופשית למידע לא תמיד מעלה את החשד הנדרש. אז איך בכל זאת ניתן לזהות חפרפרת?

ראשית, צריך להיות קשובים להלכי הרוח בחברה. חפרפרות שמדברות בחוץ נוטות לדבר גם בפנים, שנית, יש לשים לב האם קיימת בשוק תופעה שחוזרת על עצמה, למשל, סממנים המצביעים על כך שהמתחרה קורא אותך כספר פתוח. ולבסוף, כדאי לשים לב אם עובד שינה לפתע את התנהגותו, למרות שדווקא כאן הזיהוי קשה מתמיד כי ניסיון העבר מלמד שרוב האנשים שהופכים להיות חפרפרות ממשיכים להתנהג באופן נורמטיבי לחלוטין.

מה עושים?

במצבים שבהם עולה חשד בעובד מסוים, אימוץ כלי המודיעין המסכל הופך להיות קריטי מתמיד, ולא רק מפני שבאמצעותו ניתן לדעת מה המתחרה יודע עליך, אלא בעיקר בגלל שאפשר להגיע למקור.

דוגמה טובה לכך היא מקרה שארע לפני מספר חודשים, כשהנהלת יצרנית הרכב "רנו" הודיעה על פיטוריהם של שלושה מנהלים בכירים שהואשמו בריגול תעשייתי. הטענה הייתה שהם מכרו מידע סודי על תהליך הייצור והטענת הסוללה של המכונית החשמלית החדשה, זאת שעומדת במרכז הפרויקט של חברת "בטר פלייס" בבעלות שי אגסי והאחים עופר.

לאחר שהפרשה התפרסמה בעולם, החליטה ממשלת צרפת, המחזיקה 15% ממניות החברה, לפתוח בחקירה, שבמהלכה קרסו בזו אחר זו ההאשמות נגד שלושת המנהלים הבכירים. או אז התברר, כי המקור היה מודיע אלמוני מסתורי שהופעל באמצעות בכיר במחלקת האבטחה של רנו. למעשה, נפלה רנו קורבן למניפולציה של מנהל מתוסכל שרצה לפגוע בשלושת המנהלים שפוטרו, ובדרך גם לשלשל לכיסו מאות אלפי אירו. המנהל נתפס רגע לפני שהצליח לברוח לגינאה ושלושת המנהלים הבכירים המודחים הוחזרו לתפקידם.

אז מה נכון ומה לא נכון לעשות ברגע שעולה חשד בעובד מסוים? ראשית מומלץ שלא לפטר אותו. לא רק כדי להגיע לזיהוי חד-משמעי, אלא בעיקר כדי לנסות לעשות בו שימוש ליצירת "עוקץ" על-ידי הזנת המתחרה בדיסאינפורמציה. מצב כזה ייצר ריאקציה מידית אצל אותו עובד, מה שיאפשר להתחקות אחריו בוודאות על-ידי השגת ראיות ממשיות. רק בשלב בו הגילוי ודאי ומוכח, יש לחשוף את החפרפרת ולעדכן את רשויות החוק.

-הכותב הוא מומחה למודיעין עסקי, המייסד והבעלים של קבוצת CGI

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות