ה-IT הישראלי: הצמיחה והמיזוגים ב-2010 היו רק הפרומו

אחרי עשור שבו הורכבה תעשיית ה-IT המקומי מאותם שחקנים, 2011 עשויה לשנות את מבנה השוק ■ הארגונים בעולם עתידים להוציא השנה כ-820 מיליארד דולר על שירותי מחשוב

כ-820 מיליארד דולר עתידים הארגונים בעולם להוציא השנה על שירותי מחשוב. המספר הזה ישקף לפי חברת המחקר גרטנר צמיחה של 5% לעומת 2010, כשסך ההוצאה על מחשוב ב-2011 תעמוד על 3.4 טריליון דולר.

אבל למרות השוק הענק הזה, ובניגוד חריף להיי-טק הקלאסי, החלק הישראלי בשוק שירותי המחשוב העולמי מעולם לא היה בולט במיוחד, בוודאי לא מבחינת סדר הגודל שלו. עם זאת, מהדוחות של החברות הציבוריות הפועלות בשוק ה-IT בולטת חזרה ברורה לצמיחה, כשסיכום נתוני החברות לשנת 2010 מראה כי הן צמחו בשיעור גבוה בהרבה מזה שבו צמח שוק השירותים העולמי אשתקד, שהסתפק בגידול של 2.9% בפעילות בו.

לאחר עשור בו רואים בשוק הישראלי פחות או יותר את אותה התמונה עם אותם המשתתפים, 2011 עשויה להיות השנה בה השוק ינוע לעבר שינוי משמעותי. בשנה החולפת ראינו אומנם גאות של מיזוגים ורכישות, אבל כולם היו בהיקפים קטנים, לא כאלו שמזיזים את המחט של התעשייה המקומית. מהבחינה הזאת 2011 עשויה להיות שנה מעניינת בהרבה. אחרי שהשוק כולו כבר נוגע בתקרת הזכוכית מבחינת היקפי הפעילות, השינוי הגדול יהיה שינוי מבני בשוק. כלומר, תזוזה של אחת החברות.

המועמדת הבולטת לכך היא נס טכנולוגיות שככל הנראה עומדת להירכש בחודשים הקרובים (הרחבה בעניין ראו בהמשך). מדובר באחת החברות הגדולות שפועלות בשוק, ומכירתה יכולה לא רק לספק מנוע צמיחה לחברה ספציפית שתרכוש את פעילותה, אלא לדחוף לשינויים רבים ונוספים בתחום: הוצאת פעילות החומרה של חלק מהחברות, הגברת החשיפה לסגמנטים מסוימים בחלק מהחברות (ולחילופין, התרחקות מסגמנטים בחברות אחרות), ובכלל, הגדלת הנטייה לקונסולידציה בין הפעילות הגדולות בשוק.

התזרים של נס - 2.4 מיליון דולר

2.4 מיליון דולר - זהו תזרים המזומנים מפעילות של נס טכנולוגיות. ללא ספק כסף קטן, על כל המשתמע מכך. לנס טכנולוגיות יש בעיה מסורתית בתזרים המזומנים שהיא מקבלת, בעיה שכבר נראה היה שהגיעה לפתרון בעידן שכי גרליץ ועופר שגב, המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים, בהתאמה.

אבל הנתון הזה חזר להיות בעייתי ב-2010, כאשר מביאים בחשבון מכירות של 571 מיליון דולר. באופן אירוני, ערב התפתחויות שיובילו כנראה למכירת החברה בקרוב, חוותה נס רגרסיה שאפיינה את ימיה הראשונים.

נס תהיה חברה מסקרנת ביותר בחודשים הקרובים. מאז הקיץ שעבר בוחנת החברה את מכירת הפעילות שלה, כאשר רוב ההתעניינות הגיעה מקרנות פרייבט אקוויטי, ישראליות וזרות, שמתמחרות את החברה סביב ה-300 מיליון דולר. למרות שמדובר במחיר שמספק למשקיעים פרמיה מסוימת, זה עדיין כסף קטן לעומת הפוטנציאל.

את האטרקטיביות של נס עבור קרן חיצונית, אפשר להבין היטב מדוח של האנליסט משה קטרי, מבית ההשקעות Cowen. על פי החישוב שלו, חלוקת הפעילות של נס לשלושה סגמנטים - ישראל, הנדסת תוכנה בהודו, ומיקור חוץ במזרח אירופה - ותמחור כל פעילות בנפרד על פי המכפילים הרלוונטיים בשוק (בנטרול המזומן והחוב), מספקת לחברה שווי של 400 עד 450 מיליון דולר, כלומר כזה שגבוה ב-60%-80% משוויה כעת. כך שבעל בית חדש ואגרסיבי יוכל, לפחות בתיאוריה, לעשות סיבוב מהיר ומוצלח.

המשמעות תהיה העמדתה של נס ישראל למכירה כמעט בוודאות, בין אם כיחידה מלאה, ובין אם בחתיכות. מבחינה מספרית מדובר על כ-2,600 עובדים, שהכניסו כ-212 מיליון דולר ב-2010. כך שאם המכירה תתבצע בחבילה אחת זה יכול לשנות לחלוטין את התמונה בשוק ה-IT הישראלי.

עתידה של נס יהווה את שיחת השנה בשוק ה-IT המקומי, ולא מעט ספקולציות לגבי המחירים, הקונים, ותנאי הרכישה כבר הופרחו לאוויר. את עור הדוב במקרה זה, לא יהיה קשה לחלק.

75% דיבידנדים במטריקס

75% זהו שיעור הדיבידנדים שחילקה מטריקס מכלל הרווח הנקי שלה ב-2010. מדיניות דיבידנד אגרסיבית לא מעידה בהכרח על טוב לב של בעלת השליטה כלפי בעלי מניות המיעוט. היא יכולה גם לרמז על ניסיון להופך את המניה לאטרקטיביות. מטריקס, שסגרה את 2010 עם רווח של 88 מיליון שקל, חילקה כ-280 מיליון שקל לבעלי מניותיה בחמש השנים האחרונות, ובהיעדר קפיצה משמעותית בהכנסות נעזרת החברה ביתרות המזומן שלה כדי למשוך משקיעים.

ברבעון הרביעי של 2010 חזרה סוף-סוף החברה לצמוח ומכירותיה עלו ב-12% לעומת הרבעון השלישי והרבעון המקביל ב-2009. נכון שלא רק מטריקס נהנתה מהמגמה, אבל עבורה זה משמעותי במיוחד. בעוד החברה מצליחה להציג ביצועים תפעוליים מעוררי קנאה בשנים האחרונות, הנתון היחיד שאינו תלוי רק בה הוא הביקושים בשוק, ואלו חזרו סוף-סוף לגדול כך שהדבר בא לידי ביטוי בשורה העליונה.

ללא כל קשר להזדמנויות שבוודאי ישנן ויהיו עבור מטריקס להתרחבות לא אורגנית בשוק הישראלי, השנה הקרובה יכולה להוות נקודת מפנה עבורה בשוק הבינלאומי. בעלת הבית החדשה - Asseco הפולנית, שרכשה בספטמבר את השליטה בפורמולה - תנסה להכניס את מטריקס יותר ויותר לאירופה.

Asseco היא אומנם ספקית מוצרים, ולא שירותים, אך לפי תדירות הנסיעות של בכירי מטריקס לפולין נראה שהחברה האם תמצא לא מעט שימושים לנכס החדש. מעבר לכך, בקופת החברה יש עדיין 258 מיליון שקל, ותזרים שיתמוך ברכישות גם בסכום גבוה יותר.

הפסד של 2.3 מיליון שקל למלם-תים

2.3 מיליון שקל זהו ההפסד שרשמה מלם-תים ברבעון הרביעי של 2010. השורה התחתונה של החברה חזרה לצבע האדום אחרי תקופה ארוכה בה נרשמה בה רווחיות נקיה חיובית, והיא גם החברה היחידה בין ספקיות ה-IT הגדולות שרשמה הפסד ברבעון.

יחד עם זאת, ההפסד הוא טכני מעיקרו, מכיוון שמכירת חברת הבת מטרופולינט, שיצאה לפועל בדצמבר תמורת כ-32 מיליון שקל ותיכנס רק לדוח של הרבעון הנוכחי, הייתה מעבירה את החברה לרווח.

אלא שמבחינה תפעולית הדוח של מלם-תים אינו סימפטי. שני הסגמנטים שבהם נשחקה הרווחיות באופן מהותי הם מיקור החוץ - כלומר ניהול הפרויקטים ואספקת שירותי המחשוב, התחום שמסורתית רשם את הרווחיות התפעולית הגבוהה ביותר - ותחום החומרה. תחום זה עבר להפסד תפעולי בעקבות הפסד משמעותי של חברת נטקום, שפועלת בתחום ציוד התקשורת.

"התברר לנו כי שני האתרים מדממים וניקינו שולחן ברבעון", אומר על כך שלמה אייזנברג, בעל השליטה ומנהל העסקים הראשי של החברה, שהסתפקה ברווחיות של 3.8% בתחום מיקור החוץ. כפי שהוכח בשנים האחרונות, כניסה לפרויקטים שאינם רווחיים היא תקלה שפשוט מחכה להתרחש בחברה, ובמלם-תים כנראה עדיין לא הפנימו זאת.

על הסגמנט הבעייתי השני, תחום החומרה, אומר אייזנברג כי ההפסדים בו הגיעו מהקשיים בהם נתקלה נטקום במגזר האזרחי, בעיקר מול המתחרים. בצד החיובי, אומניטק עברה לרווח.

גם ב-2010 המשיכה מלם-תים לספק שירותי אשראי ללקוחות, כשאת הפעילות היא מימנה בהגדלת החוב לטווח קצר למוסדות הפיננסיים ל-336 מיליון שקל, במקביל לתזרים מזומנים שלילי מפעילות של כ-8 מיליון שקל בלבד בשנה. מבחינת מזומנים, השנתיים הקרובות יהיו קריטיות עבורה, מאחר שהיא תידרש להחזיר חובות של מעל ל-400 מיליון שקל. אולי זו הסיבה לתשקיף המדף שהיא פרסמה במהלך 2010.

מגזר המערכות בטלדור שווה 194 מיליון שקל

194 מיליון שקל זהו השווי שקבעה חברת BDO לפעילות מגזר המערכות בטלדור, שמספקת שירותי פיתוח ואספקת תוכנה, מחשוב ופרויקטים. הערכת השווי נועדה אומנם לקבוע ירידת ערך של המוניטין בפעילות, אך התוצאה שהתקבלה גבוהה בהרבה לא רק למול השווי שכתוב בספרים אלא גם למול שווי החברה כולה, שעומד היום על 166 מיליון שקל. מצד שני, זה ממש לא סימן שצפויה עלייה בשווי החברה.

פעילות מגזר המערכות בטלדור הוא הסגמנט שאחראי על רוב מכירות החברה, עם 64% מתוכן ב-2010, וגידול של 4% בשנה כולה. ההסבר של טלדור לגידול אינו מספר הרבה: "הגידול בהכנסות במגזר הושפע בין היתר משינוי אופן ההתקשרות עם לקוחות, ודיווח על הכנסות שדווחו בעבר בנטו על בסיס ברוטו", נכתב בדוחות החברה. וזה נראה יותר כשינוי טכני חשבונאי, ולא כצמיחה בהיקפי הפעילות.

טלדור מפרטת כי ההתמודדות עם מכרז החשב הכללי בתחום שירותי המחשוב תכלול שינוי ארגוני והתייעלות, שיתרחשו ברבעון הראשון. לא בטוח שיהיו פיטורים, אבל מול החברה עומדות כבר תביעות עובדים בסכום של כ-1.7 מיליון שקל. תביעות אלו, לצד הבוררות מול מפלגת העבודה ומע"צ, פגעו ברווחיות התפעולית של החברה בשנה שעברה.

טלדור בחרה לבצע את המהלך האסטרטגי הגדול שלה בנובמבר האחרון, עם רכישת החזקותיה של מוטורולה (49%) בפעילות ציוד התקשורת המשותפת לשתי החברות תמורת כ-7 מיליון דולר. הדוחות מציגים את הסיבה. מכירות סמגנט ציוד התקשורת והתשתיות קפצו ברבעון הרביעי בשיעור של 32%, ועלייה נרשמה בהזמנות שיש לחברה לשנה הקרובה בתחום.

וואן: 20% רווחיות גולמית

20% זהו שיעור הרווחיות הגולמית של חברת וואן תוכנה מכלל מכירותיה בשנת 2010. וואן הציגה שורה תחתונה ותזרים מרשים למדי, שמסביר אולי את הטיפוס שנרשם בשווי החברה בשנה האחרונה ל-311 מיליון שקל. הרווחיות הגולמית היא חלק מהסיפור, בעוד חברות מתחרות עם פרופיל פעילות מקביל - שילוב של שירותי תוכנה ומכירת חומרה - עמדו על רווחיות של 16% ו-17% (ראו ביצועי מלם-תים וטלדור), בוואן הצליחו להתגבר על הרווחיות הנמוכה של פעילות החומרה, ולהגיע לרווחיות של כ-37% מהמחזור.

סדרה של רכישות ומהלכים טכניים-חשבונאיים שהושלמו ב-2010, סיפקה לוואן את המנוע העיקרי בקפיצה של המכירות והרווחיות. העסקה הבולטת ביותר היא רכישת השליטה בכלנית כרמון (55%), אותה ביצעה החברה בשלבים. בתחילת 2011 רכשה וואן גם את חברת הראל, בתמורה ל-10 מיליון שקל. סביר שהשפעת הראל, שמוכרת בעיקר מוצרי חומרה, תתבטא בירידה ברווחיות בדוחות הכספיים של 2011.

וואן העמיסה על עצמה חוב של 57 מיליון שקל בתחילת 2010, מה שאפשר לה לבצע את הרכישות בקלות יחסית. אלא שלכסף יש גם מחיר. במהלך השנה הדבר בא לידי ביטוי בגידול של 50% בעלויות המימון השנתיות.

מכירת של 260 מיליון שקל לחילן-טק

260 מיליון שקל זהו מחזור המכירות של חילן-טק לשנת 2010. עבור חילן-טק זו הייתה שנה של שינויים, ארגוניים ואסטרטגיים, שהעמידו אותה בעמדת זינוק טובה. אבי באום, המנכ"ל, הפך לבעל השליטה בחברה עם החזקה של 53%. מהצד האסטרטגי, ביצעה חילן-טק שני מהלכים בתחילת 2011, ומכרה את החזקותיה בפעילות חברת חשבים, כך שלא תעסוק באופן ישיר בפעילות המידע העסקי, ומיד לאחר מכן רכשה את חברת אנקור, שתאפשר לה לספק מוצרים ושירותים בתחום האחסון.

חילן-טק נסחרת לפי שווי של 460 מיליון שקל, אחרי עלייה של 66% במשך שנה. החברה עדיין מקבלת את רוב הכנסותיה (57%) מפתרונות לתחום השכר וניהול משאבי אנוש, המבוססים על תוכנה שהיא פיתחה. רכישת אנקור, אמורה להפוך את תחום תשתיות המחשוב למשמעותי בהרבה בחילן-טק, וגם לפגוע קצת בשיעורי הרווחיות.

מצד שני, עמוק בתוך דוחות מלם-תים ישנה הזדמנות מעניינת לקפיצה בסדר הגודל של הפעילות. המדובר בבקשה לקבלת מידע טרום יציאה למכרז (RFI) שפרסם משרד האוצר לצורך הפקת תלושי שכר במגזר הממשלתי. זו פעילות של לקוח מרכזי של מלם, ולקוח נחשק מאוד עבור חילן-טק. על פי הערכות, המדובר בפוטנציאל הכנסות שנתי של 50-60 מיליון שקל בשנה, ובחילן-טק הרווחיות התפעולית בתחום היא מעל ל-30%. זאת, כמובן, אם יצא מכרז כזה, ובתנאי שתזכה.

צמיחה של 19% באמן

19% זו הצמיחה שהפגינה חברת שירותי המחשוב אמן, שאינה ציבורית, לסך פעילות כולל של כ-330 מיליון שקל. השנה הבאה יכולה לספק לאמן הזדמנות נוספת לקפיצה קדימה.

המנכ"ל, בן פסטרנק, מקווה שב-2011 תוכל החברה לצמוח באופן משמעותי, ולא בצורה אורגנית. לדבריו, החברה הפגינה צמיחה של 50% בחו"ל, כאשר כ-15% מכלל פעילות החברה היא במזרח אירופה. רמת הרווחיות התפעולית נעה לטענתו בסביבות ה-25% באירופה, לעומת כ-10% בשוק הישראלי.

55
 55

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988