סולטן מאמין בביומד: "יש חברות שהן כרטיס הגרלה גדול"

אחד האנשים שיצרו את המהלך הכי משמעותי של החודשים האחרונים בחברת ביומד הוא כלל אינו איש ביומד במקור. צחי סולטן, מבעלי חברת כלל חיתום ושותפות הנפט מודיעין, רכש בתחילת השנה יחד עם שותפו ניר פלג כשליש מחברת פרוקוגניה מקרנות הון הסיכון שהחזיקו בחברה. פרוקוגניה, שסבלה מהערת עסק חי, נוסף להיותה חברה שהציבור התקשה להבין את פעילותה, נסחרה אז לפי שווי של כ-11 מיליון שקל בלבד.

מיד עם ההודעה על המהלך עלתה המניה ב-34%, ועם התקדמות המו"מ השלימה עליות של יותר מ-120%. בהמשך הגיעה הנפקת זכויות שבה גויסו 13.4 מיליון שקל. היום נסחרת החברה ב-40 מיליון שקל, כ-260% מעל המחיר המקורי לפני כניסתם של סולטן והכסף הנוסף.

אחת הסיבות לעליות הייתה ההשערה כי סולטן יביא לתוך החברה פעילות נוספת, אולי אפילו בתחום הנפט. היום מסביר סולטן ל"גלובס", כי השיקולים שלו היו אחרים. "הכרתי את החברה כי הנפקתי אותה. היא הייתה חברה בלי הורים, כי הקרנות שהביאו אותה לבורסה הן ותיקות מאוד. ידעתי שיש לה הסכם תמלוגים עם טבע שיכול להניב לה הכנסות נאות, כלומר ניתן לומר שיש רצפה. המחיר היה כמעט כמו של שלד".

לאחר שנכנס לפרוקוגניה והכיר אותה טוב יותר, התפעל גם מהפעילות שלה. "מתברר שיש עוד פיתוחים מרתקים בצנרת של החברה. אנחנו בדיוק בימים אלה נערכים ובודקים מה יהיה הכיוון האסטרטגי שלנו".

"העניין הוא אסטרטגי"

סולטן כבר מרוויח יפה על הסיבוב הזה. "לא נכנסתי לחברה כדי להעלות את המחיר מ-0.5 שקל למניה ל-3.1 שקלים", הוא אומר, "אלא בשביל העניין האסטרטגי. לחברה יש בורד חזק, הכולל למשל את פרופ' רות ארנון, מפתחת הקופקסון, את רון לונג, בעבר בכיר בחברת אמרשם, ואת פרופ' שמואל פנחס, לשעבר מנכ"ל ההסתדרות הרפואית הדסה. החברה לא התפתחה, כי הקרנות הפסיקו להשקיע, והיא חיה מן היד לפה והתמקדה רק במוצרים שיביאו לה הכנסות במהירות. כעת תהיה אפשרות להתפתח בתחומים נוספים".

* מה המדיניות שלך לגבי השקעותיך האישיות בתחום הביומד?

"מלבד פרוקוגניה שאליה נכנסתי כבעל מניות עיקרי, ישנן כמה חברות שבהן אני מחזיק פחות מ-5%. אני יושב שם ומחכה שהשמש תזרח. הנה למשל ביונדווקס, קניתי נמוך, היא עלתה עם הבהלה סביב שפעת החזירים, ויצאתי ברווח נאה מאוד".

* הביומד הוא תחביב קטן שלך לצד ההשקעות בנפט.

"ביומד ונפט הם די דומים, והמשקיעים בשני סוגי החברות בבורסה בתל אביב הם לעיתים קרובות אותם משקיעים. בשני המקרים מדובר בכרטיס הגרלה גדול, לחברות שצורכות הרבה מאוד כסף בשלב הפיתוח, ובסופו של דבר מספקות תוצאה בינארית - כן או לא. בשני המקרים ניתן ללמוד את התחום ולהבין ולקבל החלטות מושכלות, ובכל זאת הסיכונים נותרים גדולים".

לעודד עוד הנפקות

"אני נמצא בשוק של הנפקות הביוטק ממש מההתחלה, ולאחרונה יש בשוק הזה בעיה", אומר סולטן. "ברוב החברות שהנפיקו בשנה האחרונה, חלו ירידות חדות במניה אחרי ההנפקה".

כדי להסביר מדוע זה קורה מחלק סולטן את השוק לחברות קטנות וגדולות. הגדולות הן בדרך כלל גם פחות מסוכנות, ומתאימות למשקיעים מוסדיים, אלא שהמשקיעים הללו לא מכירים את שוק הביומד, ולא מרגישים בו בטוחים. הבעיה הזו אמורה להיפתר עם ההתמקצעות הגופים המוסדיים בתחום, ובינתיים חתמים כמו סולטן עובדים קשה כדי לשכנע את המוסדיים להיכנס.

"ההנפקות הקטנות מלהיבות יותר את הדמיון", אומר סולטן. "לחברות הללו ישנה בעיה אחרת. הן יכולות לגייס סכום קטן, 8-10 מיליון שקל, אך הבורסה קבעה רף תחתון עבורן, של 16 מיליון שקל. מה שהורג את המניה פוסט הנפקה זה אותם 3-4 מיליון שקל חסרים", אומר סולטן. "החתמים רוכשים אותם, ואז הם מגיעים לשוק".

איתן עקיבא, האחראי על תחום הביומד בכלל חיתום, מוסיף: "כך השוק למד לקח, והיום אנחנו מבינים שהכי חשוב להנפיק 100% מההנפקה למשקיעים שמאמינים בנייר באמת, שיש להם עמוד שדרה ושיכולים להחזיק בנייר גם מול ירידות. אם אפילו 10% מהמשקיעים בהנפקה הם כאלה שיזרקו את הנייר בירידות או מול פיתויים, עדיף כבר לא להנפיק".

מנגד, בעוד שוק ההנפקות הראשוני מתאמץ, שוק ההנפקות המשניות חוגג. סולטן: "מדובר בחברות נחמדות, שנסחרות ומגייסות מעת לעת, במחיר שאולי פוגע זמנית במניה אבל לפחות החברה מגייסת כשהיא צריכה, ומי שנכנס בהנפקה מרוויח". הצלחתן של ההנפקות המשניות מול הבעייתיות בראשוניות היא גם הדלק מאחורי המיזוגים ההפוכים לשלדים.

הפתרון של סולטן, שאותו הציע גם לבורסה, הוא "הנפקה בתשלומים", כאשר בתחילת הדרך מחויבת החברה לגייס 10 מיליון שקל - אותו סכום שלדברי סולטן היא ממילא מעוניינת לגייס, ולאחר מכן עליה לגייס את יתרת הסכום תוך חצי שנה, בהנפקות נוספות. ולא - תיכנס לרשימת השימור.

"להערכתי, תחת גישה כזו הדילול הראשוני יהיה פחות כאוב לחברות, והלחץ על המניה מיד אחרי ההנפקה יפחת. החברות הללו הן נרקומניות של מזומנים, ותוך זמן קצר יעלה הצורך שיצדיק את הגיוס, ומול צורך ברור, הגיוס יהיה כואב פחות".

* האם אין כאן סכנה לכניסה של חברות ראשוניות מאוד, לא בשלות, וגיוס של סכומים שכלל לא יספיקו להן כדי להתקדם?

"הבורסה צריכה לקבוע כללים שיבטיחו כי ייכנסו רק חברות טובות, נניח בתחום הביו-פארמה רק חברות שכבר נמצאות בניסויים קליניים ובתחום המכשור הרפואי רק חברות שכבר יש להן אישור FDA".

"הבעיה היא לא האיכות של החברות, גם לא המחירים - כי הן מוכנות לרדת", מסכם סולטן. "הבעיה היא שמשקיעים שכבר למדו שהמחירים יורדים אחרי ההנפקה אומרים 'נחכה ונקנה כבר בשוק', וזה מחריף את הבעיה עוד יותר".