להלבין את שכר טרחת העורך הדין

במקרה שנדון בעניין יעקובס-ברק (ו"ע 1093/07) חתמה גב' יעקובס על הסכם עם קבלן לרכישת דירת מגורים. לפי ההסכם, הרוכשת הסמיכה את בא כוחו של הקבלן לפעול בשמה לצורך רישום הדירה על שמה בטאבו. בתמורה לכך, נקבע בנספח להסכם, כי במועד החתימה, תשלם הרוכשת למוכר סך השווה ל-1.5% ממחיר הדירה עבור השתתפות בהוצאותיו המשפטיות. כמו כן נקבע, כי "המחיר הכולל" של הדירה יהיה מורכב ממחיר הדירה ומההוצאות המשפטיות המוטלות על הרוכשת.

לפי עמדת מנהל מיסוי מקרקעין, התשלום ששילמה הרוכשת עבור ההוצאות המשפטיות הוא חלק מהתמורה ששילמה עבור רכישת הדירה ולכן יחול מס רכישה גם על מרכיב זה. ועדת הערר דחתה את עמדת המנהל וקבעה, כי התשלום עבור ההוצאות המשפטיות אינו חלק ממחיר הדירה משום שלא שולם עבור רכישת הדירה אלא עבור פעולת רישום הדירה על שם הרוכשת. לעמדת הוועדה אין לייחס נפקות לעובדה שהתשלום בוצע ישירות למוכר ולא לבא כוחו משום שמבחינה מהותית הוא מהווה תשלום עבור שירותים משפטיים לצורך רישום הדירה על שם הרוכשת.

מנהל מיסוי מקרקעין לא השלים עם תוצאת החלטת הוועדה והגיש ערעור לבית המשפט העליון. לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון (ע"א 4532/09) ובו נקבע כי בהמלצת בית המשפט מתקבל ערעור המנהל ומבוטלת החלטת הוועדה.

אכן, ניתן לפרש את פסק הדין של בית המשפט העליון כך, שבנסיבות בהן שוכר הרוכש את שרותיו המשפטיים של ב"כ המוכר ומשלם לו שכר טרחה, יהווה שכר הטרחה חלק משווי המכירה" לצורך חיובו של הרוכש במס רכישה. יחד עם זאת, פרשנות זו אינה נקייה מספקות שכן פסק הדין של בית המשפט העליון אינו מנומק ולא ניתן להבין ממנו על מה ולמה בוטלה החלטתה של וועדת הערר. בנסיבות אלו, ספק בעינינו אם ניתן לראות בפסק הדין משום תקדים מחייב.

כך למשל, עולה השאלה, האם החלטת הוועדה בוטלה רק משום ששכר הטרחה שולם ישירות למוכר כאשר המוכר הוא זה שהעבירו לבא כוחו? האם תוצאת פסק הדין הייתה משתנה אם הרוכש היה משלם את שכר הטרחה ישירות לבא כוח המוכר? בנוסף, לא ברור מה היה הדין אם הקונה היה משלם את שכר הטרחה לבא כוח מטעמו. האם גם במקרה זה עשוי היה התשלום להיחשב כחלק מהתמורה? בהנחה שהתשובה על השאלה האחרונה היא שלילית, לא ברור כיצד אופן התשלום יכול לשנות את תוצאת החיוב במס וזאת במיוחד לאור עיקרון התוכן הכלכלי המנחה את מיסוי העסקה?

שאלות אלו, אשר נותרו ללא מענה, מותירות בספק את תקדימיותו של פסק הדין בכל הנוגע לשאלת הכללת ההוצאות המשפטיות במחיר העסקה.