מזונות לאישה - גם אחרי הגט

משיקולי שוויון וצדק, ביהמ"ש פסק מזונות זמניים לאישה - אף שהתגרשה בביה"ד הרבני

‎‎בפסק דין מהפכני שניתן השבוע, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק לאישה מזונות זמניים עד לחלוקת הרכוש, למרות שהצדדים כבר התגרשו בבית הדין הרבני. זאת, בהסתמך על הלכות הכלליות של שיקולי השוויון והצדק, המבססות את זכויותיהן של ידועות בציבור או נשים שאינן יהודיות למזונות מבעליהן.

‏תשלום מזונות לאישה מחויב, לפי הדין העברי, רק עד לקבלת הגט, ורק בתנאי שהאישה לא הוכרזה כ"מורדת". כתוצאה מכך נשים רבות נאלצות לעמוד בבית הדין הרבני ולסנן תחת שיניים חורקות, "כמובן שאני מוכנה שהוא יחזור הביתה", רק כדי שהבעל ימשיך לשאת במימון ההוצאות עד לחלוקת הרכוש בפועל.

‏יש לא מעט גברים מתגרשים, שמבינים שלאישה מגיע חלק מהרכוש שנצבר על שמם, שמסכימים להענקת משמורת הילדים לאישה, ויש אף לא מעט גברים שרואים את הצורך בפסיקת מזונות לילדים, גם אם אינם מסכימים בהכרח עם הסכום. עם זאת, קשה למצוא אף גבר בודד שמקבל בהבנה את הנושא של פסיקת מזונות לאישה.

‏ניתן להבין מדוע חיובו של הבעל בתשלום מזונות לאישה מקומם את הגברים. ראשית, בדרך-כלל גבר מחויב בתשלום מזונות לאישה כשהאישה אינה עובדת, וכך נוצר מצב מעט אירוני שבו דווקא אישה שאינה עובדת ומשתכרת לכאורה נהנית מזכויות עודפות.

כמו כן, מטבע הדברים חיוב המזונות מתחיל כשיש משבר בין בני-הזוג, כלומר דווקא כשהגבר חש שהוא כבר לא מקבל את ה"תמורה" מצד האישה לחובתו לזון איתה, אזי זהו הרגע שבו הוא מתחיל לשלם את מזונותיה בצורה מוחשית ביותר, כסכום חודשי העובר ישירות לידיה.

‏חיוב המזונות, על-פי הדין העברי, גורם לאבסורד גדול לא פחות גם מצד האישה, שכן זכותה למזונות תלויה בנכונותה להמשיך לספק את "שירותי האישה" לבעל דווקא בתקופת המשבר החמורה ביניהם.

‏השיטה הקיימת יוצרת עוול חמור לשני הצדדים, שכן להיגיון העומד כיום מאחורי פסיקת מזונות האישה אין כל קשר לנכונותה או חוסר נכונותה להציג המשך חיי נישואים תקינים בעת משבר, והוא מונחה על-ידי שיקולים כלכליים בלבד.

אישה שנמצאה מחוץ לשוק העבודה במשך שנים רבות, תצטרך כנראה לממן את חייה לאחר הגירושים מזכויותיה במחצית או יותר מהרכוש שצברו הצדדים. כאשר הרכוש רשום על שם הבעל, אין לה מקורות זמינים מהם היא יכולה להתקיים עד שתקבל את הרכוש לידיה באמצעות פסק הדין, והליכי חלוקת הרכוש עלולים להימשך שנים.

‏‎‎שוויון וצדק

‏‎‎כאשר שני הצדדים מסכימים כי חיי הנישואים תמו ואין עוד סיכוי לשיקומם, האמנם יש צורך שבמשך השנים עד לקבלת פסק הדין בחלוקת הרכוש, האישה תסרב לקבל גט ותיאלץ להעמיד פנים כאילו היא מעוניינת בשלום-בית?

בפסק דין מהפכני שניתן השבוע, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ענה לראשונה בשלילה על שאלה זאת - ופסק לאישה מזונות זמניים עד לחלוקת הרכוש, למרות שהצדדים כבר התגרשו בבית הדין הרבני.

‏בית המשפט לא יכול לבסס את חיוב הבעל להמשיך לשלם מזונות גם לאחר הגט לפי הדין העברי, שכן בית הדין הרבני קבע מפורשות כי לפי ההלכה היהודית מרגע שהצדדים התגרשו, הבעל פטור ממזונות האישה.

לכן פנה בית המשפט להלכות הכלליות של שיקולי השוויון והצדק, אותן הלכות המבססות את זכויותיהן של ידועות בציבור או נשים שאינן יהודיות למזונות מבעליהן.

‏הבעל התנגד להחלטה בטענה כי על שם האישה רשומים נכסי מקרקעין רבים במשותף עימו, ואם היא תסכים לממשם באופן מיידי - היא תוכל לחיות בינתיים מחלקה בתמורתם.

ואולם, בית המשפט דחה את הטענה, ולא מצא לנכון לחייב את האישה למכור נכסי מקרקעין בהליך המקדמי, ובטרם נוהל הליך ההוכחות, שרק במסגרתו ייבדק מהו היקף זכויותיה של האישה, והאם תוכל לשמור על נכסי המקרקעין בידיה בשלמותם.

‏מכאן עולה כי אילו היה הבעל מעביר לאישה את חלקה בכספים נזילים מהם יכלה להתקיים בזמן הממושך עד לסיום ההליך הרכושי, יש להניח כי בית המשפט היה מורה לאישה להתקיים מחלקה זה ברכוש לאחר הגט, ולא הולך על צעד מרחיק לכת כמו חיוב הבעל במזונות לאחר הגט. ‏‎‎‏

‏‎‎הכותבת היא מומחית לדיני משפחה וירושה.