בג"ץ: ארגון עובדים רשאי לשבות גם למען הגמלאים

מדובר בפסיקה עקרונית בעל משמעות מרחיקת לכת: אם ועד העובדים ידרוש, למשל, תוספת לגמלה החודשית של מגמלאי החברה - הוא יוכל להכריז על סכסוך עבודה ואף לפתוח בשביתה

הרכב מורחב של שופטי בג"ץ קבע היום (ה') כי ארגון עובדים רשאי להכריז על סכסוך עבודה ואף לפתוח בשביתה למען ציבור הגמלאים במקום העבודה.

הפסיקה העקרונית הזאת ניתנה בניגוד לעמדת התאחדות התעשיינים ואף בניגוד לעמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

משמעות הפסיקה: אם ועד העובדים של שטראוס, לצורך העניין, ידרוש מחר תוספת של 15% לגמלה החודשית שמקבלים כל אחד מגמלאי החברה - הוא יוכל עקרונית להכריז על סכסוך עבודה בעניין ואף לפתוח בשביתה.

"במציאות החברתית של ימים אלה, מקומו של ציבור הגמלאים במערך יחסי העבודה הוא בבחינת תופעה קיימת", כתבה השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה. "על אף שזכויותיו הבסיסיות של הגמלאי מתקבעות מבחינה משפטית עם פרישתו, הצורך להגן על זכויות אלה מפני שחיקה ולהתאימן לכלכלה המשתנה למשך השנים שלאחר הפרישה, מחייב מתן כוח מאורגן לציבור הגמלאים להגן על זכויותיו", היא הוסיפה.

היועמ"ש ויינשטיין טען מנגד כי ארגון עובדים לא רשאי לייצג גמלאים, "למעט בתחומי רווחה". לדבריו, אם רשאי ארגון עובדים לפעול מבחינה קיבוצית למען הגמלאים כדי להיטיב עימם, הרי שבאותה מידה הוא יכול לגרוע מזכויותיהם.

כך למשל, ויינשטין סבר כי ההסתדרות הכללית אינה רשאית לחתום על הסכם שינתק את גמלאי שירות המדינה מהסכמי השכר של העובדים הפעילים ויצמיד את קצבתם למדד, כפי שעשתה זאת בשנת 2008 וכפי שביקשה לעשות זאת לאחרונה עם גמלאי חברת החשמל.

בג"ץ נדרש לנושא העקרוני בעקבות עתירה של הנהלת אוניברסיטת בר-אילן, שערערה על עמדת בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטה רשאי להכריז על סכסוך ואף לשבות כחלק מדרישתו להיטיב עם הגמלאים.

תחילת הפרשה בשנת 1999, אז דרש הארגון כי הגמלאים יקבלו תוספת של 14% לפנסיה החודשית כפי שקיבלו העובדים הפעילים, זאת על אף שבשנת 1988 נחתם הסכם שמנתק את הגמלאים מהסכמי השכר של העובדים.

את הנהלת אוניברסיטת בר-אילן ייצגו עורכי הדין חיים ואסף ברנזון, את הסגל האקדמי הבכיר ייצגה עו"ד ארנה לין, ואת ההסתדרות הכללית ייצגה עורכות הדין דורית טנא-פרצ'יק ואיריס ורדי.

צרו איתנו קשר *5988