בעקבות הרווח האבוד של אפריקה

על המצב הזה, שאינו נדיר, שבו הפסדים של חברה-בת מפסיקים לעניין את החברה-האם,

בשבועות האחרונים דיווחה אפריקה ישראל על כוונתה לממש מספר נכסים בארה"ב. אחד מהמימושים המתוכננים נוגע למספר קומות (5 עד 16) בבניין הטיימס סקוור בניו-יורק.

"חברה זרה בארה"ב, בה החברה מחזיקה (בעקיפין) בכמחצית מהזכויות", נכתב בהודעת אפריקה מסוף אפריל, "התקשרה בהסכם למכירת חלק מהשטחים בבניין הטיימס סקוור, שהינו בבעלות המוכרת, לצד שלישי שאינו קשור לקבוצת אפריקה, וזאת בתמורה לסך של כ-160 מיליון דולר ארה"ב".

עד כאן, עוד הודעה טריוויאלית על מימוש נכס.

אבל הסיפא של הדיווח הוא שעל פניו מפתיע: "אם וככל שתושלם העסקה, צפויה המוכרת (החברה המוחזקת הזרה, בעלת הנכס, א.ע.) לרשום בגינה בדוחותיה הכספיים רווח לפני מס של כ-11 מיליון דולר ארה"ב. רווח זה לא צפוי להירשם בדוחות הכספיים המאוחדים של החברה, וזאת לאור העובדה כי למוכרת גירעון בהון הגבוה משווי ההתחייבויות והערבויות של חברת האם של המוכרת בארה"ב כלפי המוכרת".

כלומר, יש רווח לחברה המוכרת, אבל הרווח הזה לא מגיע לאפריקה עצמה. איך זה יכול להיות? איך זה שהרווח של החברה המוחזקת למטה לא יצוף למעלה ויירשם בדוח המאוחד? ובכן, זה נובע מכך שאפריקה מלכתחילה הגבילה את חשיפתה להחזקה הזו, וכאשר זו הפסידה בשנים הקודמות מעבר לחשיפה שאפריקה הגדירה (חשיפה בהשקעה בהון, הלוואות וערבויות למוחזקת), החברה-האם אכן לא הכירה בהפסד הזה; הוא כבר לא באחריותה, היא כבר הפסידה את המקסימום האפשרי מההשקעה הזו, וכל הפסד נוסף "נופל" על הנושים האחרים של המוחזקת, במקרה הזה הלווים - בעיקר בנקים ומוסדות פיננסיים זרים.

בלי דאונסייד, עם אופציה לאפסייד

למעשה, מרגע שההפסד הגיע לחשיפה המקסימלית, אין יותר דאונסייד והפסדים של המוחזקת לא משפיעים על הדוחות הכספיים של המחזיקה. אך מנגד, ייתכן אפסייד בדוחות המחזיקה, במידה שאיכשהו ההחזקה הזו תבריא ותממש את הנכסים ברווחים. אבל, זה תלוי בגובה הרווחים, וזה בדיוק המקרה של המימוש הנוכחי באפריקה.

הרווח ממכירת הנכס - 11 מיליון דולר, הוא בהיקף שעדיין לא מכסה את ההפסדים שהם מעבר לחשיפה של אפריקה. הסיבה: אפריקה בזמנו הכירה בהפסדים מההחזקה, אבל הגבילה את החשיפה שלה; המוחזקת המשיכה להפסיד ועכשיו מרוויחה, אבל עדיין זה לא מכסה את ההפסדים שנוצרו לאחר שאפריקה הגיעה לתקרת החשיפה.

במילים אחרות, למימוש הזה של הקומות בבניין טיימס סקוור אין משמעות גדולה - הוא לא מזיז את השורה התחתונה בדוח הרווח-והפסד. אבל, הוא כן מקטין את הגירעון בהון העצמי של החברה המממשת (החברה המוחזקת), ואם יהיו מימושים רווחיים נוספים זה עשוי להעביר את החברה המוחזקת להון חיובי. במקרה כזה, הרווח עשוי להתבטא בדוחות של אפריקה ישראל.

והנה דוגמה - חברה השקיעה בהון של חברה בת (המוחזקת בשיעור של 100%) סך של 50 מיליון דולר; כעבור זמן החברה הבת מפסידה את כל הונה, והחברה האם רושמת את ההפסד במלואו בדוחותיה. בהמשך, החברה הבת מפסידה 20 מיליון דולר ועוברת לגירעון בהון העצמי בסך 20 מיליון דולר. ההפסד הנוסף כבר לא יתבטא בספרי האם, שכן היא כבר איפסה את ההשקעה בבת ובעצם הכירה בהפסד המקסימלי מבחינתה - 50 מיליון דולר.

נניח שבהמשך החברה הבת מרוויחה 10 מיליון דולר ומקטינה את הגירעון בהון העצמי ל-10 מיליון דולר - האם האמא תיהנה מהרווח הזה? התשובה היא לא. בדיוק כפי שלא הכירה בהפסד שהוא מעבר לחשיפה שלה (הפסד שהעביר את הבת לגירעון בהון), כך היא גם לא תיהנה מרווח כל עוד קיים גירעון בהון העצמי. זה יתחיל להשפיע על הדוח אם וכאשר החברה הבת תרוויח כך שתעבור להון עצמי חיובי. אם החברה הבת תרוויח 30 מיליון דולר ותעבור להון עצמי חיובי של 10 מיליון דולר (מגירעון של 20 מיליון), אזי החברה-האם תכיר ברווח שהוא מעל ההון העצמי - 10 מיליון דולר.

אופי התמיכה קובע את ההכרה

זה המצב כאשר החברה האם תומכת בבת רק בהשקעה ההונית, אבל בפועל יש גם מצבים אחרים. כאשר החברה האם תומכת באופן מלא בבת שלה על ידי השקעות בהון, הלוואות וערבויות, כך שהחשיפה שלה להפסדי הבת מלאה, אזי כמובן שהיא תכיר בהפסדים באופן מלא, גם אם הם מעבירים את החברה הבת לגירעון בהון.

בטווח בין שני המקרים המתוארים ייתכנו (ואלו גם המקרים הנפוצים) מצבים שבהם האם תומכת בבת מעבר להשקעה בהון, אבל התמיכה מוגבלת. נניח שמעבר להשקעה בהון של 50 מיליון דולר, החברה האם נתנה הלוואה בסך 20 מיליון דולר; החשיפה שלה להשקעה היא כעת 70 מיליון דולר, והמשמעות היא שהפסדים מצטברים עד 70 מיליון דולר יוכרו באופן מלא בדוחותיה. מעבר לסכום זה, לא יוכרו ההפסדים בדוחות האם.

בהפסד 70 מיליון דולר, הגירעון בהון של החברה הבת מגיע ל-20 מיליון דולר. זה בעצם מעין רף הכרה - מעל סכום זה מכירים בהפסד, ומתחת לו אין הכרה בהפסד. בגירעון כזה, החברה מבינה שהסיכויים להחזר ההלוואה נמוכים (בדרך כלל גם מדובר על חוב בדרגה נחותה לעומת חובות אחרים), ולכן היא מאפסת את ההלוואה כך שחשבון ההשקעה הכולל בחברה הבת מאופס לחלוטין.

נניח שבהמשך החברה הבת מפסידה 30 מיליון דולר נוספים (ומגיעה לגירעון של 50 מיליון דולר) - על החברה האם ההפסד לא משפיע, אבל מה יקרה כאשר הבת תחזור להרוויח? זה תלוי בגובה הרווח. אם הרווחים בהמשך יסתכמו ב-10 מיליון דולר (גירעון של 40 מיליון דולר) - עדיין נמוך מרף ההכרה - 20 מיליון דולר, דוחות האם לא יושפעו. אם הרווח יהיה 40 מיליון דולר (עם גירעון של 10 מיליון דולר), הרי שהסכום הוא מעל רף ההכרה והחברה-האם כבר יכולה להכיר ברווח.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות וניתוח דוחות כספיים. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988