בני זוג במערכות יחסים רומנטיות מתמשכות מסבים אחד לשני גם כאב, וזהו בוודאי הדין לגבי מערכות יחסים שהסתיימו. בדרך-כלל אנשים מעדיפים להתפייס או פשוט להמשיך הלאה.
במקרים כאלה, נקמה נחשבת כמיותרת, קטנונית וילדותית. ובכל זאת, אנשים חשים בצורך לנקום בבני זוג נוכחיים וקודמים, ואף מודים בזה בפה מלא - כך עולה ממחקר שערכה לאחרונה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קלגרי בקנדה.
החוקרים, בראשון פרופ' סוזן ד. בון, יצאו לבדוק אם נקמה פוגעת בהכרח במערכות יחסים או שמא לעיתים היא יכולה אולי אפילו להועיל להן.
מעט מחקרים בחנו עד כה נקמה בזירה הרומנטית. בתחומים אחרים, נמצא כי היא עלולה להשפיע באופן שלילי ובלתי הפיך על יחסים, אפילו אם האקט הנקמני עצמו לא היה חמור. כמו-כן, נקמה עלולה להוביל לפעולת תגמול שמביאה לסחרור של פעולות נקם.
עם זאת, אותם מחקרים טוענים כי לנקמה לעיתים יש גם ערך חיובי. בין היתר, היא עשויה להעביר מסרים חשובים לגבי התנהגות שאיננה נסבלת ולשמש כגורם הרתעה מפני עבירות נוספות בקשר, באופן שבסופו של דבר משמש לשמר את מערכת היחסים.
יש הטוענים כי נקמה אפילו מגבירה את האמפתיה בין אנשים, בכך שהיא מעניקה לאחד הצדדים טעימה מן הכאב ואי-הנוחות שהשית על השני, באופן שמקל עליו להבין את השפעתם. כמו-כן, טוענים חוקרי התחום, כי לעיתים נקמה מאפשרת ליצור שוויון ביחסים שהשוויון בהם הופר.
מחקרי נקמה בסביבה העסקית מצאו כי יש לה גם השפעה חיובית כללית מפתיעה על מקום העבודה כולו. היא משיבה תחושה של צדק ומעודדת עובדים שמרגישים חלשים לעמוד יותר על שלהם.
בתחום הרומנטי כל זה מסתבך, משום שבני הזוג אמורים להיות מושקעים בתחושת הרווחה האחד של השני, ולכן אמורים תיאורטית להימנע מלפגוע אחד בשני במתכוון. זאת, בעיקר בקטע נקמני, מה שנקרא פגיעה לשם פגיעה, אפילו כשאין תועלת גשמית לפוגע. צעד כזה מעיד יותר על שנאה מאשר על חיבה, ועלול לערער את כל הבסיס לקשר.
במחקר הנוכחי רואיינו 100 סטודנטים - חצי מהקבוצה התבקשה לספר סיפור על "נקמה טובה" ולהסביר אח"כ אם היא הייתה גם רעה באיזשהו מובן והחצי השני קיבל את ההנחיה ההפוכה. הממצאים הראו על תחושה אמביוולנטית כלפי נקמה: 98 מהנבדקים חשבו שנקמתם הייתה שלילית, אך 85 מתוך אלה מצאו בה גם תכונות חיוביות. שניים חשבו שאינה שלילית בכלל.
הסטודנטים ציינו מספר סיבות טובות לנקמה שלהם ("הוא למד לקח", "הוא הבין שכשהוא עושה משהו אז גם אני יכולה לעשות", "הפסקתי לכעוס") לצד סיבות שליליות ("זה פשוט לא שווה את זה", "הרגשתי לא טוב עם עצמי, זה לא בוגר", "זה הרס את מערכת היחסים").
למרות זיהוי נקודות חיוביות, רוב הנבדקים טענו כי נקמתם הייתה פעולה לא מוסרית וחסרת טעם. לכן, ההמלצה למטפלים זוגיים נותרה בעינה - לנסות להסית את הזוגות למסלולי פתרון בעיות שאין בהם נקמנות.
הנוקמים מתעודדים
רגשות נקמה זכו החודש לפופולריות בארה"ב עם מותו של אוסמה בן לאדן. אזרחי המדינה חגגו מול הרמות גבה של אחדים, שטענו כי עם כל הכבוד לרגשות השליליים כלפי בן לאדן, שמחה לאיד היא רגש בעייתי.
במחקר שערכה לפני כמה שנים פרופ' טניה סינגר מאוניברסיטת לונדון, נמצא כי בעת חוויה שבה אדם שנתפס כרע עובר סבל, במוחם של גברים (ולא של נשים) יש התעוררות באזור במוח האחראי על חיזוק חיובי. כך שהחגיגות האמריקניות הן אנושיות.
מחקרים נוספים הראו כי התחושות החיוביות הנוצרות מהענשה של אדם שנתפס כרע, מאפשרות לחברות להתקיים במובן שהן מעודדות "הענשה אלטרואיסטית", כלומר הירתמות של כל החברה למהלך של ענישה גם כתגובה לפגיעה בחלשים של החברה. זה לא רק צודק - זה פשוט גורם למענישים להרגיש טוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.