"ערעור קצב כמעט חסר סיכוי - אך ייתכן שיקלו מעט בעונשו"

"שואלים אותי כל הזמן איך את, כאישה, יכולה לייצג את חלאות המין האנושי? איך את יכולה לייצג בתיקי אינוס, לייצג רוצחים, להיות סנגורית של עברייני מין? זה התחיל בתיקים הראשונים שלי ונמשך עד היום. התשובה שלי היא שהחוק הפלילי נותן כל-כך הרבה כלים למשטרה, לתביעה ולפרקליטות, יש להם יתרון עצום על פני הנאשם, הם יכולים לדרוס אותו, וזה חשוב שלבני אדם תהיה אפשרות להתגונן, שיהיה להם משקל שכנגד לכוחות ולפריבילגיות של הגופים שעומדים מולו. הסנגור הוא משקל הנגד, וזה לא רלבנטי אם הוא אישה או גבר".

לעו"ד סוזי שלו, אחת הסנגוריות המובילות בדרום הארץ, נמאס ששואלים אותה איך היא יכולה לייצג חשוד או נאשם כזה או אחר. "למה לא שואלים סנגורים גברים את השאלה הזו?", היא תוהה.

לשלו יש רקורד עשיר בליווי ובייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מין ואלימות. בין השאר, היא ליוותה את ליאור קצב, אחיו של הנשיא לשעבר משה קצב, בחקירותיו במשטרה בעבירות תקיפה מינית, שנסגרו כולן, ואף נתנה ייעוץ לנשיא לשעבר בנוגע להסדר הטיעון שהוצע לו, ואשר אותו דחה לבסוף.

ליאור קצב הגיע אליה בעקבות חקירותיו במשטרה בגין טענתה של עובדת זרה שהתלוננה כי הוא התקיף אותה מינית בפונדק "כושי רימון" בערבה, וכן תלונה ישנה, שהוגשה לפני כ-10 שנים, שבה טענה אישה כי הוא ניסה לגעת בחזה. תלונה זו נסגרה לאחר שהוגשה, אך לפתע התעוררה שוב לחיים לפני כשנתיים. לאחר ששלו נכנסה לתמונה, שתי החקירות נסגרו.

- למה החיו את התיק הישן?

"זה היה קשור בקשר דם לפרסום המקרה של אחיו, משה קצב. חיפשו כותרות. מבחינה זו, מזל שסגרו את התיק ולא התבזו".

לא כל חשוד הוא מפלצת

בהמשך "שידך" ליאור קצב את עורכת דינו גם לאחיו משה. "ליאור היה מאוד מרוצה מהייצוג שלי וביקש שאתן ייעוץ לנשיא לשעבר, משה קצב. נפגשתי אתו, והוא שאל אותי אם לקחת את הסדר הטיעון שהציעו לו. אמרתי לו שכן ובכל מחיר, משום שהאפשרויות לקבל היום זיכוי בתיק מין בבית המשפט אפסי, וצריך לקרות נס כמעט בשביל זה. הוא שמע אותי בתשומת-לב, אמר לי תודה, אך לא אמר את דעתו. בהמשך שמעתי שהוא החליט שלא לחתום על ההסדר".

התוצאות ידועות. בראשית החודש הגיש קצב ערעור לבית המשפט העליון על הרשעתו בשתי עבירות אונס ובעבירות מין נוספות, ועל העונש של 7 שנות המאסר בפועל שהוטל עליו בגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בשבוע שעבר נעתר שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר לבקשתו של קצב לעכב את תחילת ריצוי עונשו עד לדיון בערעור.

- יש לדעתך סיכוי לערעור?

"מבחינת הקביעות העובדתיות, אין לו סיכוי. הערעור חסר סיכוי כמעט לחלוטין, כי בית המשפט העליון לא מתערב בקביעות של אמינות. ברגע שהאמינו למתלוננות, ולא לקצב, בדרך-כלל ב-99% זה סוף פסוק. לגבי הקלה בעונש, אין לדעת. ייתכן שיקלו בעונשו מעט".

- זה לא הפריע לך לתת ייעוץ לנשיא לשעבר שמואשם בעבירות מין?

"יש תפיסה שגויה שאישה לא אמורה לייצג עבריין מין. אני מייצגת הרבה בתיקי אינוס והטרדות מיניות, ואני ממש לא אתנצל על זה, כי אני עושה את עבודתי. לאישה יש אפילו יתרון בייצוג עבריין מין. אני מאוד מזדהה עם כל תיקי האינוס שלקחתי, כי הייתי בטוחה שלא מדובר בעבירת אינוס, כפי שהמחוקק התכוון. לו הייתי צריכה לייצג איזה מפלצת אנוש, אז אולי לא הייתי מסכימה לכך, אבל לא כל חשוד ולא כל נאשם הוא מפלצת אנוש".

3 זיכויים בתיקי רצח ב-3 שנים

שלו, 58, נשואה לדוד ואם ל-3 בנים (שניים מהם עורכי דין), נולדה בצ'כוסלובקיה, לאם עקרת-בית ולאב רופא, שנפטר כאשר הייתה בת 5. בגיל 14 עלתה לישראל עם אמה ואחותה, כשהן חסרות כול כמעט, ונשלחה על-ידי עליית הנוער לפנימיית "הדסים".

ההשתלבות לא הייתה קלה עבור הנערה הצ'כית שלא ידעה מילה עברית או אנגלית, אך תוך פחות מ-3 חודשים היא השתלטה על שתי השפות, ואף סיימה את התיכון בהצטיינות יתרה.

שלו: "יש פתגם שאומר שההכרח הוא אבי ההמצאות. כשאין לך ברירה, וכשאת שורפת את הגשר ללכת אחורה, את חייבת להתקדם".

כשסיימה תיכון חלמה שלו להיות מגישת טלוויזיה, אך אמה הציבה בפניה אולטימטום שניפץ את חלומותיה. "או שאת לומדת, ואז אני אתמוך בך - או שתקחי מזוודה, תמלאי את הבגדים שלך והנה הדלת", אמרה אמה.

וכך, עם דחיפה "קלה" מאימא למדה שלו משפטים, ובהמשך פתחה פרקטיקה משגשגת בדרום הארץ, שגם לשם הגיעה במקרה, לאחר שנטרקו בפניה כמה דלתות במרכז.

שלו: "כשקיבלתי את רישיון עריכת הדין חיפשתי עבודה וניגשתי לפרקליטות מחוז מרכז. לעולם לא אשכח איך ויקטוריה אוסטרובסקי-כהן, שהייתה אז פרקליטת מחוז מרכז ובהמשך שופטת מחוזית, לכאורה הפמיניסטית הדגולה, שאלה אותי 'כמה שנים את במקצוע? חמש?', וכשעניתי 'לא, אני רק מתחילה', היא אמרה: 'אם אני כבר צריכה לקחת אישה, אז שיהיו לה לפחות 5 שנות ניסיון, אחרת אני אקח גבר'. הייתי בשוק".

לאחר שהתברר כי הפמיניזם עוד לא היכה שורש במרכז, עזבה שלו עם בעלה את עיר מגוריהם, נתניה, ועברה לבאר-שבע כדי לעבוד בפרקליטות מחוז הדרום בתחום הפלילי. לאחר מספר שנים כתובעת, בגיל 29, עם ילד בן 6 ועוד אחד בדרך, יצאה מהפרקליטות לעצמאות.

מהר מאוד התברר כי עריקתה לצד הסנגוריה הייתה נכונה, בעיקר עבור החשודים והנאשמים בבאר-שבע: בתוך 3 שנים השיגה שלו 3 זיכויים עוקבים בתיקי רצח. מי שמכיר את סטטיסטיקת ההרשעות בארץ - קרוב ל-99% מהתיקים מסתיימים בהרשעה - מבין את גודל ההישג.

בעקבות ההצלחה הפך משרדה של שלו למוקד לעלייה לרגל של עבריינים, אנשי משפחות הפשע ו"מאפיות" בבאר-שבע והסביבה, בהם גם משפחת אלפרון, והיא ביססה את שמה ומעמדה באזור הדרום.

ולא חסרה לה עבודה. בין לקוחותיה היו החקלאי שי דרומי, שירה למוות בפורץ לחוותו וזוכה מכל האישומים נגדו; אחד החוקרים בפרשת השופטת אסנת אלון-לאופר (שהואשמה כי שכרה חוקרים פרטיים במטרה להוציא פלטי שיחות של בן-זוגה), שנידון לשירות מבחן ללא הרשעה; וכן ליאור קצב, "האח של"; וגם האח המפורסם יותר משה קצב, אם כי לזמן קצר בלבד.

עבודת הסנגור היא הקשה ביותר

עבירות מין הן ה-bread and butter של שלו, שמייצגת לקוחות רבים העומדים בפני אישומי אונס, חשדות בגין הטרדות מיניות ועוד. מהפוזיציה הזו מובילה שלו בשנים האחרונות מאבק להסרת אות הקלון המרחף על גברים המואשמים בעבירות מין, עוד טרם הרשעתם.

"קלות-הראש שבה המערכת המשפטית פועלת כלפי נאשמים בעבירות מין כיום מותירה להם סיכוי אפסי לזיכוי. מבחינה סטטיסטית לא ייתכן שאין האשמות-שווא, אבל בפועל אין לשופטים אומץ לזכות", היא אומרת.

המקור לנחיתותו של החשוד והנאשם בעבירות מין נובע, לדבריה, מבעיה חברתית-ציבורית. "יש תפיסה של רוב הציבור, בעיקר של נשים, נגד מי שמואשם בעבירות מין או שנחשד בעבירות מין - כולל מי שמייצג את האנשים שמואשמים בכך ונחשדים - שהוא כבר אשם. יש עוינות שלילית, ומלכתחילה רואים חשודים כמי ש'מגיע לו', ושואלים 'מה זה הגברים האלה, ואיך הם מרשים לעצמם לפגוע בשלמות גופן נשים?', וצריך להוקיע ולסקול אותם בכיכר העיר. כל מי שנחקר ומוגש נגדו כתב אישום כבר מורשע בעיני הציבור".

אך שלו מזכירה לכל "המוקיעים" פרט חשוב: "שוכחים שזה לא 'אנחנו הנשים' מול 'אתם הגברים', כי הגברים שמדובר בהם יכולים להיות הבעלים שלנו, האחיינים שלנו, אחינו, ילדינו. מה זה 'הם ואתם'?

"זה צריך להדאיג כל אזרח בישראל שקיימת היום בעיה קשה שאדם נחשד בעבירת מין, או מואשם בעבירת מין, עובר את המסע הנורא הזה - וכבר נמצא באיזה מינוס לרעתו ובעמדת נחיתות, שהוא צריך באמת חצי נס כדי להוכיח את צדקתו.

"כל-כך קל להעליל בתחום הזה, ומניסיוני יש הרבה נשים שמגישות תלונות-סרק, ואנשים מורשעים. לפעמים אני מרגישה שזה ממש ללכת נגד הרוח ולשחות נגד הזרם כל הזמן. את עומדת בבית משפט והולכת נגד הזרם ממש בכוח".

- היו לך לקוחות שהורשעו שלא בצדק? שאת משוכנעת שהם חפים מפשע?

"כן. ואני אומרת את זה באחריות מלאה. היה מקרה של סטודנט שהואשם באינוס סטודנטית לאחר מסיבה במעונות, והיו אפילו ראיות שמנקות אותו - מומחית DNA שאמרה שאם הוא היה מקיים יחסים עם הבחורה היא הייתה מצפה למצוא ממצאים מסוימים שלא היו - ובכל זאת הוא הורשע ונשפט ל-20 חודשים בכלא, שהוא מרצה אותם עכשיו בכלא מעשיהו. זה אדם שאני מאמינה לו שהוא לא קיים יחסים עם המתלוננת".

- איך אפשר להמשיך לעבוד מול מערכת שאת מאמינה שהכניסה אדם חף מפשע לכלא?

"עבודה של סנגור היא העבודה הקשה ביותר שיש, כי זה להילחם נגד כל הסיכויים כל הזמן. לכל סנגור יש לקוח חף מפשע שיושב בכלא. הגיע הזמן שאיזה 'ילד קטן' יצעק שהמלך הוא ערום, שמשהו לא בסדר במערכת. לא ייתכן שתהיה כמות כזאת קטנה של זיכויים בארץ. לא ייתכן ש-100% נאשמים משקרים בבית משפט. אבל גם אי-אפשר להרים ידיים".

- איפה לב הבעיה? בפרקליטויות או בבתי המשפט?

"גם וגם. במקרים רבים, כשיש דברים רגישים, שהם בניגוד לקונספציה הרווחת וקשה לפרקליטות איתם, הם מגלגלים את התפוח אדמה הלוהט לפתחו של בית המשפט. לא פעם ולא פעמיים אמרו לי פרקליטים 'השופטים מקבלים משכורת, שהם ישברו את הראש', או 'למה אני צריך ביקורת ציבורית?'

"ואז בית-המשפט אומר: 'אם הפרקליטות הגישה כתב אישום, אז בטח יש לזה סיבות רציניות ביותר. הנאשם בטח אשם'. האבסורד הוא שמצטטים לפעמים את הכללים האנגליים, שאומרים שעדיף 9 אנשים אשמים שיטיילו בחוץ מאשר אחד זכאי שמורשע על לא עוול בכפו. בארץ זה אולי הפוך. כאן אומרים לנאשם: 'אתה אשם עד שתוכיח לנו למה לא'. וזו משימה מאוד-מאוד קשה לשבור את הסטטיסטיקה".

אבל זה קורה. מעת לעת מגיע זיכוי שממלא את שלו מחדש, כמו הזיכוי של שי דרומי או זיכויו של לקוח בדווי שהואשם ברצח והתמודד עם עד ראייה שאמר שהוא ביצע את המעשה, אך ראיות שמצאה שלו הטילו ספק במקום שבו עמד העד ועוד. אך אם שואלים אותה מה היה התיק שהכי ריגש אותה, היא לא בוחרת דווקא בכזה שהסתיים בזיכוי.

"אחד התיקים שילוו אותי תמיד הוא התיק של שי חדד, שהואשם ברצח אביו שנהג להתעלל באמו ובאחיו (פרשת "תואם שוקי בסו", החייל שירה למוות באביו והורשע בהריגה, א' ל"ו). הוא נשפט על הריגה, והוטלו עליו רק 6 שנות מאסר, שמתוכן ישב 4 שנים ושוחרר".

תגובות: "האמירות נעדרות אחיזה במציאות"

מהפרקליטות נמסר: "הפרקליטות מגישה כתבי אישום או גונזת תיקים אך ורק על-פי מבחנים ענייניים של דיות ראיות ועניין לציבור, בהתאם לדרישות החוק. האמירות המצוטטות על-ידי עו"ד שלו נעדרות אחיזה במציאות".

מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר: "השפיטה נועדה לשופטים, ואינה מסורה לתביעה או לסנגוריה, וראוי שכך יהיה".

תיק קצב: "כנראה שיקלו בעונש"

עו"ד סוזי שלו לא הופתעה מהרשעתו של הנשיא לשעבר משה קצב (הסיכוי לזיכוי במדינה קטן מאוד), אך גם לא מכך שריצוי עונשו נדחה עד לדיון בערעור.

לדבריה, "היה ברור שבית המשפט העליון יעכב את ריצוי העונש. במקרה כזה, שהוא כל-כך ציבורי ושבאמת קשה לענות על הטענה של הסנגורים לגבי מה יקרה אם בית המשפט יחליט שצריך לזכות אותו באופן שהוא לא ייכנס לכלא - זו לא הפתעה".

בימים האחרונים עלו השערות שלפיהן שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, אשר דחה את תחילת ריצוי עונשו של קצב, רמז בעצם כי יש לקצב סיכוי לצאת זכאי בערעור. הטענה מבוססת על מספר מסקנות מהחלטת דנציגר המתייחסות לקביעותיו המרשיעות של המחוזי.

בין השאר, הקביעה כי על בית המשפט לבחון טענת הגנה חלופית, האפשרות שבין קצב לבין א' ממשרד התיירות התקיים רומן בהסכמה ולא תקיפות מיניות, גם אם קצב לא טען זאת; וכן החלטותיו כי טענות האליבי של קצב ביחס לאירועי האונס אינן משוללות יסוד.

- יש כאן רמז לבאות? יש לקצב סיכוי לזיכוי על בסיס קביעות אלה?

"בית המשפט במסגרת עיכוב ביצוע לא נכנס לראיות, והבדיקה של הדברים לא יכולה להיות מלאה משום שלא שומעים את הטענות לגופו של תיק. קרה כבר שבית משפט העיר שאין סיכוי לערעור, והערעור התקבל; וגם שבית משפט העיר שיש נקודות תמוהות, והערעור נדחה. ההגיגים של דנציגר לא ישפיעו בכלל בערעור".

- איך את מעריכה את סיכויי הערעור שלו?

"כפי שאמרתי, מבחינת הקביעות העובדתיות כמעט אין לקצב סיכוי. לגבי העונש, כנראה, יקלו בו במידת-מה בשל דעת המיעוט שהייתה מקילה יותר, אבל שום דבר לא ודאי. קשה לי לראות איך הם יכולים לרדת מ-5 שנות מאסר. ההקלות בעונש בדרך-כלל מאוד מתונות. מאוד-מאוד נדיר שהם מקילים בצורה דרסטית, זה כמעט לא קיים. נורא קמצנים בהורדות".