אביב הגיע, השינוי כבר כאן

"אלף לילה.קום" מספק מבט מעניין על השינויים שמבעבעים בחברה הערבית

טיימינג הוא כמובן דבר חשוב ומבחינה זו ספרו של ג'קי חוגי, "אלף לילה.קום", הגיע ממש בזמן הנכון, בפרוס אביב העמים הערבי על המזרח התיכון.

יש אמנם משהו מעט לא נוח בכל מבנה הספר, מהבחינה שהוא רצף ארוך של סיפורים קצרים, משל היה מדובר באוסף של ידיעות עיתונות בנושא המדובר. אבל כשמניחים את עניין זה בצד, כמו גם את היות חלק מאותם סיפורים מוכרים ממה שכבר קראנו בעיתון או באינטרנט, אנו נשארים עם הרבה מידע מעניין ומלא צבע על שמתרחש באזור בו אנו חיים.

מתוך ריכוז האנקדוטות הללו, גם ניתן לקבל תמונה של מרחב דינמי, בו נפגשים לעימותים תכופים כוחות המסורת האסלאמית והממסד עם קולות ליברליים והשינויים שמגיעים בעטיו של הגידול בפעילות הטלוויזיה בכבלים וחדירת האינטרנט, ובראשו עידן השיתופיות, הווב 2.0. באופן מעניין, יש לציין, העימותים הללו לא תחומים תמיד באופן חד ונוקשה.

עימות כזה למשל היה סביב נושא זכותן של נשים בסודאן ללבוש מכנסיים. החוק השמרני מגדיר את לבישת המכנסיים על-ידי נשים כ"התנהגות שערורייתית במקום ציבורי, המחללת ברבים את כללי הנימוס הציבוריים".

לובנא חוסין, בעלת טור באחד העיתונים בחרטום הבירה ועובדת באו"ם, ויתרה על האפשרות לצאת מאותה "התנהגות שערורייתית" בקנס ובחרה לעמוד לדין, כשהתביעה דרשה עונש של 40 מלקות. לאחר שהפרשה עוררה רעש במדינה ובעולם, הנושא נפתר כשיו"ר אגודת העיתונאים המקומית שילם במקומה את הקנס. צעד לשינוי במאבק שעוד לא תם.

בת 9 לחופה

זכויות הנשים הן אחד הנושאים המעניינים שעומדים על סדר היום אצל שכנותיה של ישראל. אף שאת הנביא מוחמד היה אפשר להגדיר כפמיניסט, מאחר שעודד את נשותיו לעסוק במסחר וסייע להן במלאכת הכביסה, הדת שהתפתחה בעקבותיו לימינו רחוקה מלהיות כזו.

בסעודיה אסור לאשה לנהוג ובחבל הכורדי בעיראק נואפות נענשות בסקילה, כאשר אפשר לשער שגברים שחוטאים בכך לא זוכים לגורל דומה.

אחד הנושאים המזעזעים בהקשר הזה הוא המנהג לנישואי קטינות, תחום שבו דווקא מוחמד לא היה אות ומופת. הרי את אחת מנשותיו, עאישה, הוא נשא והיא בעשור הראשון לחייה. כך למשל מובא סיפורה של "הגרושה הצעירה בתבל", ילדה מתימן בת 9, שאביה השיאה בניגוד לרצונה לגבר בן 28. בסופו של דבר היא יצאה מביתה, לקחה מונית לבית המשפט וביקשה להתגרש. אב בית הדין נעתר, אבל קשה לומר שעמדה זו מקובלת על הכל. כך למשל סיפר חכם הדת המרוקני מוחמד בן עבד אל-רחמן כי "כבר ראינו בנות 9 שמסוגלות לקיים יחסי מין כמו בנות בשנות העשרים לחייהן ואף יותר".

המאבק בין פלורליזם מחשבתי לשמרנות דתית וממסדית בא לידי ביטוי גם בתחומים אחרים. לעתים גם השלטונות מוכנים לקדם שינוי, אבל מתוך חשש להשלכותיו הם מפריחים בלוני ניסוי. מקרה כזה היה בסעודיה, בה לאחר ארבעה עשורים של איסור להפעיל בתי קולנוע, בשנה שעברה הותרה הקרנתו של סרט סעודי בשם מנאחי ("כיוונים").

למרות ההצלחה לה זכה, הוא נגנז לאחר שבוע, בנימוק רשמי של דוחק רב באולמות. בתחום אחר, של מתן עונש מוות, ניתן לזהות מגמה שבמסגרתה אמנם עונש זה לא מבוטל רשמית, אבל בשקט בשקט הוא כבר לא מתקיים ברוב המדינות. גם מצד מנהיגי דת האסלאם לא נושבות רק רוחות השמרנות והאטימות. כך למשל, פוסקים שיעים וסונים התאחדו בקריאה למאבק באלימות נגד נשים, כשהם גם ממליצים לבנות המין השני ללמוד הגנה עצמית.

המסר של כותב הספר, גם אם הדבר לא נאמר במפורש, הוא שהשינויים בעולם הערבי הם בעיקר לטובה, אך הם נעשים באופן הדרגתי, לאורך זמן. אלא שהמציאות מעט שונה. היו שם כבר תקופות ליברליות שאחריהן בא עידן שמרני והיו גם משטרים שהפכו לרודניים או קיצוניים יותר. למעשה, ממש כמו אביב העולם הערבי, קשה להתווכח על עצם קיומו של שינוי, אבל טיבו של העתיד שיבוא לאחריו נותר לעת עתה מעורפל.

אלף לילה. קום, מאת ג'קי חוגי, הוצאת מעריב, 352 עמ'