מחיה נפשות: הצגה חדשה פרי עטו של המשורר אברהם סוצקובר

השחקנית הדס קלדרון, נכדתו של המשורר היידי הידוע, מעלה במסגרת פסטיבל ישראל מחזה פרי עטו ■ בראיון ל"גלובס" אומרת קלדרון: "לדור שלי, השלישי לשואה, יש אחריות כלפי הניצולים ששרדו, והגיע הזמן שהם יתעוררו"

בגיל 35, עם מעמד מבוסס כאחת השחקניות המובילות בתיאטרון הרפרטוארי המקומי בשנים האחרונות, נדמה שהנצחת זכרו של סבה המשורר אברהם סוצקבר הפכה למרכז חייה של הדס קלדרון. בימים אלה היא משלימה חזרות להצגת יחיד חדשה בשם "התאומות" המוגדרת כ"קונצרט תיאטרלי", שמועלית במסגרת אירועי פסטיבל ישראל ומבוססת על סיפור קצר פרי עטו של סוצקבר מתוך הקובץ "אקווריום ירוק" שתורגם מיידיש בידי ק.א ברתיני.

זהו סיפורן האמיתי של האחיות התאומות גרוניה והדסל, שהאחת שרדה את זוועות מלחמת העולם השנייה ועלתה לארץ והשנייה, כנרת מחוננת, נספתה במחנות. את סיפור חייה ומותה מגוללת גרוניה בבית קפה קטן ביפו, באוזני סוצקבר שהיה אהוב נעוריה של הדסל. זו תהיה העלאה ראשונה ליצירה פרי עטו של סוצקבר בפורמט תיאטרלי, וישולבו בה אלמנטים של מולטי מדיה בליווי מוזיקלי שהלחין דניאל גלאי בביצוע אנסמבל אילסיום בניהולו המוזיקלי של גיל שוחט.

"בשלושים למותו של סבא ארגנתי אירוע לזכרו במועדון צוותא", משחזרת קלדרון, "היה מפוצץ, אפילו שמעון פרס הגיע. ארגנתי הכול בתוך שבועיים, שזה בלתי אפשרי על פניו אבל עשיתי את זה. מבין המשפחה והחברים שראו אילו כמויות אנרגיה זה לוקח ממני היו שאמרו: 'צריך להשקיע בחיים ולא במתים', אבל אם אני לא אעשה את זה, מי יעשה? יש בי כעס גדול על הממסד התרבותי במדינה, שלא נקף אצבע לסייע בשימור מורשתו של אחד מגדולי המשוררים במאה ה-20. על פניו אין סיבה שאשקיע חודשים בניסיונות לגייס תקציבים וליזום אירועים כי המדינה אמורה לעשות את זה מיוזמתה, אבל הם לא עושים כלום והבנתי שזה בידיים שלי אחרת כל המורשת התרבותית האדירה שהותיר תיעלם בתוך כמה שנים.

"לדור שלי, השלישי לשואה, יש אחריות כלפי הניצולים ששרדו והגיע הזמן שהם יתעוררו. אנחנו האחרונים שזכו להביט להם בעיניים. הדור הבא ישמע עליהם רק מסיפורים. ההצגה בפסטיבל ישראל היא רק עוד שלב בהליך ההנצחה. אני מתכננת גם הפקת סרט תיעודי על סוצקבר ודיסק של מיטב האמנים שיבצעו משיריו, וברור לי שהמפעל הזה יהיה חלק משמעותי בחיי עוד שנים רבות".

- את מקפידה לקרוא לו "סוצקבר" ולא "סבא". אילו יחסים היו ביניכם בחייו?

"הוא לא הסכים להיות 'סבא', רק 'סוצקבר' או 'אברשה', ואני מכבדת את רצונו גם כיום. הוא היה איש מדהים, חד, עמוק. לא יכולת לזייף במילימטר לידו. שיחה איתו הייתה חייבת לבוא ממקום של כנות טוטאלית. כשהציעו לי בזמנו לנסוע לגרמניה, להשתתף בפרויקט תיאטרלי תיעודי בשם 'קוראים לי ייקה', התניתי את הנסיעה באישור שלו כי בעבר אף אחד מהמשפחה שלי לא הגיע לשם. סוצקבר גם לא הרשה שיקנו לו מכשירים מתוצרת גרמנית, וכמובן סירב בזמנו לקבל שילומים. בערב הפרמיירה בגרמניה הודיעו לי שהוא נפטר, והגעתי לבית העלמין ישר משדה התעופה ובדקה התשעים. אני באמת מאמינה שהוא הרשה לעצמו ללכת ברגע שידע שהסיפור שלו בידיים טובות ואני נר הזיכרון שיבטיח שהוא ימשיך להתקיים".

"התאומות" יועלה בראשון הקרוב (ה-5 ביוני), באולם האולפן במתחם תיאטרון ירושלים