פלימוס: בת 11 שלא מפחדת לחלום על שווי של מאות מיליוני דולרים

החברה, שסיימה את 2010 עם מכירות של 200 מ' ד' ורווח של 20 מ' ד', מאפשרת לכל חברה או אדם למכור מוצרים דיגטליים ברשת ■ אלדד בן-תורה: "אנו מסייעים לסטארט-אפים להגדיל הכנסות"

ניהול התשלומים באינטרנט הוא ענף צומח, כאשר יותר ויותר משתמשים רוכשים מוצרים ושירותים ברשת ומדלגים על הפגישה האישית עם המוכרים.

אחת החברות המצליחות שמשקפת את הפוטנציאל הגלום בשוק זה היא ענקית התשלומים המקוונים PayPal שבבעלות eBay, אולם גם לישראל יש נוכחות בענף עם מספר חברות סטארט-אפ, שהבולטת שבהן היא Plimus.

פלימוס היא חברה ותיקה. היא הוקמה ב-2001 על-ידי תומר הרצוג ודני קליינברג שכבר אינם פעילים בחברה, והיא מציעה פלטפורמת מסחר וסליקה המיועדת לעסקים המוכרים מוצרים דיגיטליים ברשת - כגון תוכנות, משחקים, תכנים דיגיטליים או שירותים. חגי טל מנהל את החברה ובראש הפעילות שלה בישראל עומד אלדד בן-תורה.

הדבר המרשים הוא נתוניה הכספיים של פלימוס, שצומחת במהירות. אין הרבה חברות סטארט-אפ ישראליות בוגרות, אפילו כאלה שהן בנות יותר מעשור, שהצליחו להגיע למכירות שנתיות ב-2010 של יותר מ-200 מיליון דולר ולרווח נקי של כ-20 מיליון דולר. החברה צמחה בארבע השנים האחרונות בשיעור שנתי ממוצע של 40% לשנה, כך שאם תצליח לשמור עליו הרי שב-2011 המכירות שלה כבר יתקרבו ל-280 מיליון דולר.

"אנחנו מספקים לסטארט-אפים את השער לעולם הגדול", אומר בראיון ל"גלובס" בן-תורה, "שכן אנחנו מסייעים להם לתמחר את עצמם באופן נכון. המוצר שלנו יכול להגדיל את ההכנסות של חברות הסטארט-אפ ב-20% ואף יותר בתוך שבועות ספורים.

כיצד? הפתרון שמציעה פלימוס מאפשר לכל חברה או אדם שרוצה למכור שירות או מוצר דיגיטלי ברשת, להקים עמוד מכירה ומערכת סליקה שתאפשר לכל רוכש פוטנציאלי בעולם לרכוש את המוצר במהירות. כך, אם מפתח של אפליקציית גיימינג רוצה להציע את המשחק האינטרנטי שלו תמורת דמי מנוי, המערכת של פלימוס מאפשרת לו להקים עמוד מכירה שיתמוך ב-64 סוגים של מטבעות וב-22 שפות. המערכת כוללת גבייה וסליקה (באמצעות כרטיסי אשראי, המחאה בנקאית או פיי-פל), ואף איתור הונאות בזמן אמת.

לדברי בן-תורה, חברות שעובדות עם פלימוס יכולות באופן מיידי לקבל כסף מכל לקוח בעולם, מבלי לדאוג לתרגום מערכת הגבייה ומבלי ליצור שיתופי פעולה עם חברות אשראי מקומיות במדינות השונות.

פלימוס גייסה עד כה 18 מיליון דולר, מקרן ההון סיכון האמריקנית SGE. את ההכנסות שלה היא מייצרת מעמלות הנגזרות מעסקאות המכירה, כשמדי יום נמכרים במערכת שלה 20 אלף מוצרים ושירותים דיגיטליים.

לחברה יש יותר מ-6,000 לקוחות, בהם גם Autodesk ו-Namco, וגם סטארט-אפים ישראליים כמו Wix, MediaMind ו-Wibiya שנקנתה על-ידי קונדואיט החודש ב-40 מיליון דולר. חברות אלו נעזרות בשירות של פלימוס במטרה לנהל את מנגנון הרישום של משתמשים משלמים.

"רוב הסטארט-אפים לא רוצים לפתח מנגנונים כאלה בעצמם, שכן אין לכך קשר ישיר למוצר שלהם, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה", אומר בן-תורה. "אנחנו מעין חממה עבור חברות ישראליות שרוצות לצאת לשוק הגלובלי, שכן אנחנו מסייעים להן לתמחר את המוצר שלהן באופן הנכון".

ומה הלאה? "אנחנו שואפים שיקרו אירועים פיננסיים משמעותיים בחברה", אומר בן-תורה, "אבל הפוקוס הוא פחות על אקזיט ויותר על השקעה אסטרטגית שתאפשר לנו להגדיל את השוק שלנו, לגייס עוד עובדים ואולי אף לרכוש חברות קטנות. אני מאמין שבעוד שלוש-ארבע שנים פלימוס יכולה להגיע גם לשווי של מאות מיליוני דולרים".

למנהלי פלימוס חשוב להדגיש: הם לא מתחרים בפיי-פל. "פיי-פל מאפשרת רק להעביר כספים מאחד לשני, בעוד שאנחנו מציעים פלטפורמה מסחרית מלאה, הכוללת גם ניהול קטלוג, מנויים, דיוור, הנחות ורשת שותפים", אומר בן-תורה. "אנחנו ממליצים ללקוחותינו לאפשר קבלת תשלום באמצעות פיי-פל, אבל לא לעבוד מולה ישירות. גם פיי-פל שולחת אלינו לקוחות שכן זה לא גורם לה לאבד אותם".

לדבריו, יתרון נוסף טמון בכך שפלימוס משרתת את המוכרים ובתי העסק בעצמם, בעוד שפיי-פל מקדשת את הצרכן. "כאשר מתעורר קונפליקט בין הצרכן למוכר, פלימוס משתדלת לשרת דווקא את המוכר", הוא מוסיף.

כיצד אתם נלחמים עם תופעת ההונאות ברשת?

"כשליש מכוח העבודה של החברה מתמקד בסוגיה זו, ועובדים רבים שהיו בעבר חלק מ-Fraud Sciences הישראלית שנרכשה על-ידי פיי-פל ועסקה בתחום, עובדים היום אצלנו. קשה לאתר חברה שמוכרת מוצר לא טוב, ולכן הדרך היחידה היא לנטר תלונות של לקוחות באופן עקבי".

יש לקוחות שאיתם אינכם עובדים?

"אנחנו לא עובדים עם חברות שפועלות בתחום הפורנו, ההימורים או תוספי המזון. זה משפיע עלינו מבחינה מסחרית, אבל אנחנו חברה שרוצה לבנות את עצמה להערכת שווי גבוהה ולכן מעדיפים כך".

צרו איתנו קשר *5988