פישר מחכה לסימן מארה"ב

"הזדמנות בלתי חוזרת", כך נימק סטנלי פישר את החלטתו להציג מועמדות לתפקיד מנהל קרן המטבע הבינלאומית. כך, בדקה ה-90, הצטרף הנגיד הישראלי לשני מועמדים אחרים, שרת האוצר של צרפת כריסטין לגארד והנגיד המקסיקני אגוסטין קרסטנס.

אמנם פישר עשה זאת בברכתו של שר האוצר יובל שטייניץ, אך יש לא מעט ישראלים אשר מקווים שפישר דווקא יישאר בישראל, וימשיך בתפקידו.

לאמיתו של דבר, גם לאחר הודעתו של פישר, לגארד עדיין נחשבת מועמדת מובילה לתפקיד. אירופה, בעלת שליש מהקולות הדרושים, תומכת בה, והתפקיד נמסר באופן מסורתי למועמד אירופי. השנה יש לכך חשיבות גדולה הרבה יותר, בשל המשבר הכלכלי ביבשת, והרצון של האיחוד האירופי לראות אדם משלו בתפקיד.

קרסטנס אמור היה להיות החלופה של המשקים המתעוררים, אך עד עתה לא הצליח לזכות בתמיכה של מדינות מרכזיות, כמו ברזיל, אשר יכולה הייתה לתמוך במועמד מאמריקה הלטינית.

אך ספק אם פישר היה מציג מועמדות אילו היה יודע שאין לו כל סיכוי להיבחר. ארה"ב, למשל, לא הצהירה על תמיכתה באיש, והדבר יותר מרומז שהיא המתינה לפישר. זה עדיין לא נותן לפישר סיכוי רב.

פרשנים רבים, בייחוד בבריטניה, ציינו אתמול כי אין לפישר תומכים רבים. הם מיהרו להזכיר שבתור מספר 2 בקרן עד שנת 2000 הוא קידם קו מדיניות כלכלית לא אהוד על משקים מתעוררים. נוסף על כך, מדינות ערב לא ירצו לראות בתפקיד מועמד ישראלי, ובסופו של דבר ארה"ב לא תרצה לריב עם אירופה, ותשאף להמשיך במסורת שלפיה ראשות הקרן היא "אירופית" ואילו הבנק העולמי שמור להובלה אמריקנית.

כל השיקולים האלה הם נכונים וברורים. אלא שהם היו ברורים גם לפישר, ועדיין הוא החליט שיש פה "הזדמנות בלתי חוזרת" מבחינתו.

הפרשנות המקובלת, לפחות עד לפני כמה ימים, הייתה כי הסיכוי של פישר תלוי, במידה רבה, בחוסר יכולתם של שני המועמדים האחרים לגייס רוב. במקרה זה, הנגיד הישראלי היה מופיע כמועמד של פשרה, אשר בחירתו תמנע משבר מנהיגות בקרן. היוקרה המקצועית והתמיכה מצד התקשורת הכלכלית העולמית הן הגורמים שיעמדו לצידו.

אך יתכן שפישר בונה לא רק על מבוי סתום בבחירות לראשות הקרן. נוכח חוסר היכולת של קרסטנס לגייס תמיכה של מדינות, הוא יוכל להופיע כחלופה הראשית ללגארד. אפשר לשער כי באמתחתו הבטחות לא פומביות לתמיכה, בראש ובראשונה מצד ארה"ב. פישר בן 67, ותקנון הקרן מגביל את גיל המועמדים ל-65. אם ארה"ב תירתם להעביר שינוי בתקנון בסעיף זה, יהיה זה יותר מרמז לכך שפישר הוא מועמדה. כאשר זה יקרה, יוכלו מדינות מחוץ לאירופה לצדד בו.

יש לזכור כי פישר דווקא צידד בעמדות המשקים המתעוררים במהלך מלחמת המטבעות בשנת 2010, תוך אימוץ של מהלכים לא-אורתודוקסיים בתחום המדיניות המוניטרית ומדיניות שער החליפין.

זהו, אם כן, המסלול של פישר לראשות הקרן. לצורך כך הוא חייב שכמה מדינות יתחילו להצהיר על תמיכתן בו, וכך ליצור מעין מומנטום אשר יימשך עד הרגע שבו ייספרו הקולות בסוף החודש. אם הוא יזכה, הוא יבלה את חמש השנים הבאות בעיקר בוושינגטון, עיר אהובה עליו על פי עדותו.