בשבוע שעבר החליטה הממשלה על אימוץ הצעדים עליהם הכריז שר האוצר ובכללם ביטול הפטור ממס שבח לדירות להשקעה.
ראשית, ייאמר שצעד זה אינו דומה כלל ועיקר לשאר הצעדים שהוצגו עד כה לבלימת מחירי הנדל"ן, הוא מהווה מהפכה של ממש במיסוי נדל"ן בפרט, ובהכוונת אפיקי ההשקעה במשק הישראלי בכלל. ראוי היה שההחלטות בעלות השלכות כה עמוקות ורחבות ייעשו במתינות, תוך הקמת ועדה מקצועית שבה ישתתפו גם נציגי ציבור, ולא בחיפזון ובחטף, כדי לטפל בבעיה מקומית ובת-חלוף.
מהחלטת הממשלה עולה בעיה מהותית ביחס לנוסחה לחישוב השבח: עולה ממנה כי ביטול הפטור טומן בחובו מיסוי רטרואקטיבי: לפי הנוסחה המוצעת, החל משנת 2013 יוטל מס שבח בגין תקופת השבח שלאחר ביטול הפטור, אולם חישוב השבח ייעשה בהתאם לנוסחה ליניארית שרירותית המתייחסת ליחס התקופות, הפטורה והחייבת, ללא התחשבות במועד שבו השתבח הנכס בפועל. נוסחה זו מתעלמת מעיקרון יסוד בדיני המס לגבי הטלת מס אמת.
ביקורת על "הנוסחה הליניארית" נדונה כבר בפסק דין פוליטי ביחס לתיקון 50, אלא שבשונה מהעניין פוליטי שבו דובר על הורדת שיעורי המס, במקרה הנוכחי, מלבד מהפגיעה בעיקרון הטלת מס אמת, מדובר בהטלת מס רטרואקטיבית על שבח שקודם לכן היה יכול להיות פטור.
לא זו בלבד, דווקא ככל שתוגשם המטרה העומדת ביסוד ביטול הפטור - בלימת העלייה במחירי הנדל"ן, כן יגבר המיסוי הרטרואקטיבי. למשל, משקיע שהחזיק בדירה להשקעה שלאחר ביטול הפטור ירד ערכה, יאלץ לשלם מס שבח, חרף העובדה שכל הרווח שלו נוצר בתקופה שבה היה הרווח פטור ממס.
זאת ועוד, בהחלטת הממשלה לא נכתב מה הם שיעורי המס שיחולו מהמועד הקובע ואילך, כך שלכאורה משקיע שרכש את הדירה לפני תחילת תיקון 50 (7.11.2001) עלול ללקות בכפלים ומלבד איבוד הפטור, שיעור המס שיחול בעת המכירה עלול להיות שיעור מס משוקלל שיכלול את שיעורי המס הגבוהים שנהגו בטרם התיקון.
אפשר למנוע את המס הרטרואקטיבי בשתי דרכים: האפשרות הראשונה היא ביטול הפטור רק ביחס לזכויות במקרקעין שיירכשו לאחר חקיקת החוק. אפשרות נוספת היא ביצוע מכירה רעיונית במועד ביטול הפטור בדרך של הגדרת "מכירה רעיונית" כמו בתיקון 132 ו-147 לפקודת מס הכנסה, בהתאם לשווי השוק ביום הקובע.
לא מדובר בצעד קטן לבלימת עליית המחירים בשוק הנדל"ן, אלא במהפכה של ממש, ולכן כדאי לבחון היטב את מכלול ההשלכות של ביטול הפטור, ובפרט פגיעה אפשרית בזכות חוקתית של נישומים בדמות הטלת מס רטרואקטיבית, שכלל לא ברור אם תעמוד במבחן בית המשפט.
הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ואלתר עורכי דין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
