סקר: יועצים משפטיים פנימיים מרוויחים 25-40 אלף שקל בחודש

בזמן שעורכי דין רבים מקטרים על המקצוע, היועצים המשפטיים הפנימיים של הגופים העסקיים מביעים שביעות-רצון רבה מהתפקיד שלהם - לא מעט כנראה בגלל השכר שלהם

אתמול (ד') הוסמכו בטקס חגיגי בבנייני האומה בירושלים עוד 1,714 עורכי ועורכות דין חדשים, שעברו את בחינות לשכת עורכי הדין שנערכו בחודש שעבר. בכך יעלה שוב מספרם של עורכי הדין בישראל לשיא חדש - כ-50 אלף עורכי דין.

בתנאי שוק כאלה מלאכת חיפוש העבודה הופכת למשימה קשה במיוחד. התחרות עזה, היצע עורכי הדין גדול מהביקוש, וחלק מעורכי הדין הצעירים-נלהבים-עדיין יגלו כי מסע חיפוש העבודה אינו דומה ל"דרך האבנים הצהובות", אלא דרך חתחתים משובשת.

גם לאחר שעורכי דין עולים על מסלול הקריירה-משפטים הנכון - ובתרגום חופשי: מוצאים עבודה כשכירים או פותחים משרד עצמאי - לא מדובר תמיד בהגשמת חלום מבחינתם. הטרוניות שלהם על התחרות הגוברת בשוק ועל קשיי פרנסה לא חדשות; וגם תופעות כמו "עורכי דין של בתי-קפה" (שבשל אי-יכולתם לשכור משרד הם עובדים בבתי-קפה) ומלחמות על לקוחות באמצעות הורדת שכר-טרחה, כבר לא חדשות במחוזותינו.

מה הפלא, אם כן, שמהסקרים שנערכים בקרב עורכי הדין עולה כי חלקם אינם מרוצים מהמקצוע ואינם רוצים שילדיהם יהיו גם הם עורכי דין. כך בסקר שערכה לשכת עורכי הדין והתפרסם ב"גלובס" לאחרונה, כמחצית מהנשאלים השיבו שאינם רוצים שילדם יילך בדרכם המקצועית, ויותר מ-80% סברו כי רמת המקצוע התדרדרה.

עם זאת, ישנה קבוצה קטנה של כמה מאות עורכי דין, שלא מתחברים לקיטורים של הקולגות למקצוע והם שבעי-רצון מהמקצוע, מתנאיהם ומשכרם. מדובר ביועצים המשפטיים הפנימיים המועסקים במחלקות המשפטיות של גופים עסקיים ומסחריים, חברות ציבוריות ופרטיות ועוד.

שומרי הסף בחברות

עורכי הדין בפוזיציות הללו נמצאים בדרך-כלל מאחורי הקלעים של העסק או החברה שבהם הם מועסקים. הם מכשירים את צעדי החברות בהכשר משפטי, משמשים שומרי סף, מגינים על העסקים מפני תביעות ומייצגים אותם בבתי המשפט. אך בקדמת הבמה מככבים המנכ"לים, הדירקטורים, הדוברים ועוד נושאי משרה רבים.

חרף זאת, מתברר שרוב היועצים הפנימיים בגופים השונים ממש מרוצים מהפוזיציה שלהם - כך עולה ממשאל שערך ארגון היועצים המשפטיים ACC Israel בקרב חבריו, לקראת הכנס השנתי של הארגון שנערך היום (ד') במלון דן אכדיה בהרצליה.

מהמשאל עולה נתון כמעט בלתי נתפס: 100% מהיועצים המשפטיים הפנימיים שהשיבו למשאל מביעים שביעות-רצון מתפקידם, ואינם שוקלים מעבר למשרד עורכי דין.

ואם לא די בכך כדי להמחיש כי היועצים המשפטיים הפנימיים מאופיינים בצורה שונה מקהל עורכי הדין הכללי, גם תשובותיהם הבאות למשאל מחזקות את המסקנה.

כך למשל, לשאלה - מהי הסיבה המרכזית להחלטתם להיות יועצים משפטיים פנימיים ולרצונם להישאר בתפקיד, השיבו יותר מ-85% מהנשאלים כי הסיבה המרכזית לכך היא הגיוון והעניין הרב שבעבודתו של יועץ משפטי פנימי; כ-53% ציינו את האווירה הנעימה בעבודתם; ופחות מ-52% ציינו את תנאי השכר או שעות העבודה הנוחות כסיבה להישארותם בתפקיד.

גם אם זו לא הסיבה המרכזית להישארותם בתפקיד, נראה כי שכרם של היועצים המשפטיים לא רע בכלל, בלשון המעטה. יותר ממחצית היועצים המשפטיים שהשיבו למשאל, משתכרים בין 25 ל-40 אלף שקל ברוטו בחודש. מתוכם, כ-25% משתכרים עד 30 אלף שקל בחודש, וכ-13% עד 40 אלף שקל. ויש גם מי שמשתכרים יותר - 17% מהנשאלים השיבו כי שכרם עולה על 40 אלף שקל לחודש.

בני 30 ומעלה, מהמרכז

ומהי דמותו של אותו יועץ משפטי-פנימי-מסתורי? מהמשאל עולה, כי רובם המכריע של היועצים המשפטיים הפנימיים - 75% - הם בני 36 ומעלה, רובם מתגוררים באזור המרכז (כ-84%), עובדים בין 9 ל-12 שעות ביום (כ-57%), בדומה למשרדים המסחריים הגדולים, ומקבלים בונוס שנתי (73%). כמחצית מהמשיבים קיבלו גם אופציות או מניות מהחברה שבה הועסקו.

עוד נתון מעניין - כמעט קיים בקרבם שוויון בייצוג של שני המינים, עם יתרון קל בלבד לגברים: כ-53% לעומת כ-47%.

מהמשאל עולה עוד, כי רוב היועצים המשפטיים הם עורכי דין בעלי ניסיון. כ-75% מהנשאלים ציינו כי הועסקו עד 5 שנים במשרד חיצוני לפני שעברו לתפקיד של יועץ משפטי פנימי. כמחציתם השיבו כי מונו לתפקידם כשבאמתחתם ניסיון של עד 3 שנים במקצוע, כ-35% היו בעלי ניסיון של יותר מ-3 שנים. מיעוט קטן יחסית מהנשאלים, 14.5%, מונו לתפקיד מיד לאחר ההתמחות וקבלת רישיון עריכת הדין.

עורכי הדין הללו מגיעים לתפקיד היועץ המשפטי משני מסלולים אפשריים: לאחר ותק של מספר שנים במשרדי עורכי דין מסחריים, שם צברו ניסיון מקצועי בתחומים מסחריים, או מקרב אלה שגדלו וצמחו בתוך המחלקות המשפטיות של החברות והעסקים, כיועצים משפטיים פנימיים, עד שהתברגו לראש המחלקה, לתפקיד של היועץ המשפטי המוביל.

לא בונים על קידום

לדברי עו"ד גדעון רוזנברג, היועץ המשפטי של חברת Mellanox Technologies, ונשיא ACC Israel, ממצאי המשאל מאששים את העובדה כי היועץ המשפטי הפנימי הוא סוג של one man show, הנדרש להיות בעל ידיעות נרחבות ויכולות מגוונות כדי למלא את תפקידו נאמנה.

"יועצים משפטיים פנימיים נדרשים להבנה משפטית רוחבית מעמיקה, הן בתחום עיסוקה המרכזי של החברה, והן בתחומי עניין רבים נוספים.

"אמנם, כפי שעולה מהסקר, היועצים המשפטיים הפנימיים (50% מהם) מעבירים חלקים מהייעוץ המשפטי למשרדי עורכי דין חיצוניים; אולם מצופה מיועץ משפטי לתת חוות-דעת ולקחת על עצמו אחריות כשומר סף, החל מנושאי שוק ההון, המשך בהגנה על הקניין הרוחני ומגעים עם גופי רגולציה שונים, וכלה בהסכמי העסקה עם העובדים".

עוד עולה מן הסקר כי למרות שהיועצים אינם חושבים לעבור לעבוד ב"שוק הפרטי", רוב היועצים המשפטיים הפנימיים אינם בונים על קידום לתפקיד סמנכ"ל או מנכ"ל החברה.

71% מהיועצים המשפטיים הפנימיים אמרו, כי הסיכוי שהם יעברו לכיסא המנכ"ל או אחד מהסמנכ"לים, נמוך. למרות השאיפה לעלות לשם, מדובר, כך נראה, ב'תקרת זכוכית' שבה נתקלים יועצים משפטיים פנימיים, ורק חלק קטן מהם מצליח לעבור אותה ולהתקדם הלאה בחברה.

עם זאת, חלק ניכר מהם שומרים על אופטימיות בעניין קידומם: 39% מהם, מאמינים כי יש אופק קידומי במקום עבודתם, גם אם לא לכיסאות הראשיים בארגון.

אבי ליכט: "מעוניין במעורבותכם בחקיקה"

במהלך כנס ארגון היועצים המשפטיים הבוקר דיבר גם עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על תפקידם של היועצים הפנימיים. "תפיסת העולם שלי היא שאני באופן אישי לא מנהל מופע יחיד. הרעיון הוא לעבוד בשיתוף-פעולה עם רגולטורים אחרים ואני גם רואה בכם, בייחוד ביועצים המשפטיים של החברות - שותפים, ומעוניין שתהיו יותר מעורבים בהליכי חקיקה בעתיד".

ליכט התמקד בדבריו בהליך חקיקת חוק "האכיפה המנהלית" של רשות ניירות ערך, שספג ביקורת רבה מצד תאגידים בהם עובדים היועצים הפנימיים . ליכט: "כולם מבקרים היום את רשות ניירות ערך ואת מי שאחראי על החקיקה. כאילו מישהו קם בבוקר והחליט לקחת כוח לעצמו. למעשה אין שום קשר בין המצג שנוצר ובין המציאות. אף אחד לא נרדם בשמירה. הלכנו למהלך בצורה מודעת. החוק לא מבוסס על יוזמה עצמאית של רשות ניירות ערך, הוא עבר גם הליכים במשרד המשפטים. לכן, לבוא ולומר שהרשות לא פעלה בצורה ראויה - זה פשוט לא נכון".

יועצים מחברות מובילות במשק

ACC Israel הוא הסניף הישראלי של ארגון ה-ACC הבינלאומי (Association of Corporate Counsel) המאגד יותר מ-26 אלף יועצים משפטיים שעובדים ביותר מ-10,000 חברות וארגונים מסחריים מובילים העוסקים בתחומים שונים ומגוונים. לארגון ACC סניפים בארה"ב, אירופה, סין, אוסטרליה ועוד.

ארגון ACC Israel הוקם בשנת 2000 כפורום ראשון המאגד את היועצים המשפטיים של החברות והגופים המסחריים בישראל, ומייצג את העמדות, הצרכים והאינטרסים של קהיליית היועצים המשפטיים. הארגון פועל כמלכ"ר ומנהלים אותו יועצים משפטיים בהתנדבות.

בארגון הישראלי חברים יותר מ-160 יועצים משפטיים מחברות מובילות במשק בתחומן, ביניהן אלביט, רפא"ל, Ness, אורנג', ECI, טבע, המשביר לצרכן, Mellanox, Evergreen (השקעות), קבוצת משולם לוינשטין (נדל"ן), כיל, נוקיה, HP, כתר, מוטורולה, נטפים, אלווריון וטלדור.

האם אתה מקבל אופציות ו או מניות מהחברה
 האם אתה מקבל אופציות ו או מניות מהחברה
כמה אתה משתכר
 כמה אתה משתכר

צרו איתנו קשר *5988