51% מעורכי הדין: לא רוצים שילדינו יהיו עורכי דין

לקראת כנס אילת ערכה הלשכה משאל בקרב עורכי הדין ■ הממצאים חושפים כי רוב העוסקים בתחום חשים רתיעה ממקצוע עריכת הדין, אך לפחות מהמצב הכלכלי שלהם הם מרוצים

בדיחה מוכרת מספרת על לקוח חדש שמגיע למשרד עורכי דין ושואל את עורך הדין: "אפשר לדעת מה התעריף שלך?" "כן", עונה הפרקליט, "100 שקל ל-3 שאלות". "זה לא יקר במקצת?", שואל הלקוח. "כן", מאשר עורך הדין, "ומהי שאלתך השלישית?".

בדיחה אחרת, על שכר-טרחה, מספרת על לקוח שאומר לחברו: "אני חושד שעורך הדין שלי הוא תאב-בצע במידה מוגזמת", וכשהחבר שואל: "מה גורם לך לחשוב כך?", הלקוח קורא לחברו שורה מהחשבון שקיבל מעורך דינו: "התעוררות בלילה וחשיבה על המקרה שלך - 100 שקל".

בדיחה נוספת מספרת על עורך דין ששואל את לקוחו: "אם אתה רוצה לדעת את דעתי הכנה...", והלקוח עוצר אותו ואומר: "לא, רק את דעתך המקצועית".

ובכן, לא חסרות בדיחות על עורכי דין, שהשורה התחתונה שלהן היא: עורכי דין, בכובע המקצועי שלהם, לא ינצחו בתחרות פופולריות. רבים מכירים גם את האמרה ש-99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל השאר. הבעיה מתחילה כשגם בקרב העוסקים המקצוע, עורכי דין ממש לא פופולריים.

לפי סקר עורכי הדין הגדול, שערכה לשכת עורכי הדין, מתברר כי רוב עורכי דין לא אוהבים את המקצוע ולא אוהבים את עצמם. כששאלו אותם אם הם היו רוצים שגם ילדיהם יהיו עורכי דין, מחציתם (51%) השיבו "לא".

באופן מעט מפתיע, בולטים באכזבתם מהמקצוע דווקא עורכי הדין הוותיקים, בעלי ותק של יותר מ-20 שנה, אשר 59% מהם השיבו כי אינם רוצים שילדם יילך בדרכם המקצועית.

גם עורכי דין צעירים, בעלי ותק של עד 5 שנים, כבר הספיקו לפתח רתיעה מהמקצוע, וכ-46% מהם לא מעוניינים בילד עורך דין. בדור הביניים - ותק של 5 עד 10 שנים - כ-53% סולדים מהרעיון. גם עורכי הדין עובדי המדינה בולטים בחוסר הרצון שילדם יהיה עורך דין, עם 58% מתנגדים, ואחריהם 56% מהשכירים במחלקות המשפטיות.

בהקשר זה נמצא גם הבדל בין עורכי דין גברים, ש-25% מהם רוצים לראות את ילדם עובד בעריכת דין - לעומת הקולגות, נשים עורכות דין, שרק 19% מהן מעוניינות בכך.

המסקנה: בן עורך דין כבר אינו חלומה של כל אמא יהודייה.

מצב המקצוע הולך ומחמיר

לסקר עורכי הדין הגדול השיבו 2,235 עורכי דין, מתוכם 1,310 גברים ו-925 נשים. השאלות פורסמו באתר לשכת עורכי הדין לקראת הכנס השנתי ה-11 של הלשכה באילת, שנפתח אתמול (א'), בהשתתפות יותר מ-4,000 משפטנים ובני משפחותיהם.

הסקר ביקש לבחון גם את מידת שביעות-רצונם של עורכי הדין מהכנסותיהם, מה הם חושבים על מצב המקצוע, מה טעון שיפור דחוף במערכת המשפט, מה רמת השחיתות במדינה, ומה דעתם על עוד כמה עניינים אקטואליים ברומו של מקצוע. האמת העצובה, ולעיתים הכואבת - לפניכם.

מהמשאל עולה כי 84% מעורכי הדין סבורים כי רמת עריכת הדין הידרדרה בעשור האחרון. רק 2% מהם סבורים כי הרמה השתפרה. ושוב עורכי הדין הוותיקים, בעלי יותר מ-20 שנות ותק, נחרצים יותר: 92% מהם בטוחים כי רמת עריכת הדין הידרדרה בעשור האחרון, לעומת 44% מקרב בעלי הוותק של בין 5 ל-10 שנים; ו-39% מקרב בעלי הוותק של עד 5 שנים.

לדברי יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, "הנשאלים מסכימים עם הלשכה שרמת המקצוע הידרדרה מאוד. הלשכה הגתה תוכנית למניעת הידרדרות המקצוע, אשר אומצה בעיקרה במסגרת תזכיר חוק שפרסם שר המשפטים, אולם חרף הצהרות התמיכה של השר, לא קודם התזכיר בהליכי חקיקה זה כשנתיים".

גיא-רון מתייחס, בין היתר, להצעת החוק שהניחה הלשכה בפני שר המשפטים להארכת תקופת ההתמחות משנה לשנתיים ולשינוי מתכונת בחינות ההסמכה שבסוף ההתמחות.

ההצעה עוררה התלהבות במשרד המשפטים - ובמקביל ביקורת מצד סטודנטים למשפטים. שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, הודיע כי ייאמץ את המלצות הלשכה, אך שום דבר לא זז מאז.

עוד משהו שלא זז בשנים האחרונות (ואולי זז ברברס) הוא המצב העגום של מערכת המשפט. המערכת המשפטית סובלת מכל-כך הרבה בעיות ומחלות - עומס, הצפה, ריבוי הידיינויות מיותרות, סחבת, גרפומניה של חלק מהשופטים ועוד ועוד - עד שקשה לדעת ממה כדאי להתחיל במסע הריפוי.

יחס בעייתי של השופטים

אלא שלעורכי הדין יש מושג טוב לגבי העניין שטעון את השיפור הדחוף ביותר: רוב משמעותי מהם (57%) רואים בהתארכות ההליכים כנושא המטריד ביותר במערכת בתי המשפט. נושאים מרכזיים נוספים שמטרידים את עורכי הדין הם היחס של השופטים לעורכי הדין (18%) ומערכת נט המשפט (12%).

בענייני מערכת המשפט נראה כי דור הביניים ועורכי הדין הצעירים סובלים יותר מאשר זקני השבט. 22% מעורכי הדין בעלי ותק של 5 עד 10 שנים סבורים כי היחס של השופטים לעורכי הדין הוא הבעייתי ביותר; ונושא התארכות ההליכים מטריד מאוד את עורכי הדין הצעירים, בעלי ותק של עד 5 שנים - 60% מהם ציינו את הנושא כבעייתי ביותר, יחד עם 61% מעורכי הדין עובדי המדינה.

גם הממצאים הללו לא מפתיעים. לדברי גיא-רון, "יותר ממחצית מהנשאלים השיבו כי הנושא הטעון שיפור ביותר במערכת הוא התארכות ההליכים, שהיא תוצאה של העומס העצום בבתי המשפט. דרך המלך לפתרון עומס התיקים הרובץ על השופטים היא מינוי כ-300 שופטים נוספים. כפתרון ביניים, עד להשלמת תקני שפיטה, הלשכה תומכת במינוי עורכי דין, שיעמדו בקריטריונים שייקבעו, כשופטים לשעה בתביעות מסוג מסוים, לתקופה קצובה ובקיום בוררות חובה, באשר לנושאים ספציפיים לתקופה מוגבלת בהוראת חוק לשעה".

אך עכשיו מגיעה הפתעה: למרות העלייה המתמדת במספר עורכי הדין, רק 21% מעורכי הדין מביעים חוסר שביעות-רצון ממצבם הכלכלי. מעניין, לא? אבל כשמפרקים את הנתונים לגורמים הם קצת יותר ברורים - 30% מקרב עורכי הדין הצעירים (עד 5 שנות ותק) ו-31% מהעובדים השכירים במשרדים פרטיים מביעים אי-שביעות-רצון ממצבם הכלכלי.

השותפים במשרדים הפרטיים ועובדי המדינה הכי מרוצים: רק 8% מהשותפים ו-10% מעובדי המדינה מביעים חוסר שביעות-רצון ממצבם הכלכלי.

גם בנקודה זו נמצאו הבדלים בין המינים לטובת המין הגברי, כשיותר עורכי דין גברים העידו כי מידת שביעות-רצונם ממצבם הכלכלי היא רבה (46%), לעומת עורכות דין נשים (38%).

התקשורת משפיעה על המשפט

בשנים האחרונות הפך עולם התקשורת לחלק בלתי נפרד כמעט מעולם המשפט. ובכל זאת, אם ייערך משאל בקרב השופטים שבמסגרתו יישאלו אם הם מושפעים מהפרסומים בתקשורת במהלך שמיעת תיק בעל פרופיל ציבורי גבוה - רובם הגדול ישיבו על כך בשלילה. חלקם אף יאמרו כי הם נמנעים מקריאת עיתונים כדי להפריד את המשפט המתקיים ממשפט הציבור.

את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע בעבירות מין חמורות ונשלח ל-7 שנות מאסר, זה לא שכנע. אחת מטענות ההגנה שלו הייתה כי הוא לא היה יכול לקבל משפט צדק על רקע הפרסומים המכפישים שליוו את חקירתו ומשפטו. בבית המשפט איש לא לקח את הטענה הזו ברצינות.

אך לא רק מורשע בדין פלילי חושב שהשופטים מושפעים מהתקשורת. גם את עורכי הדין לא הצליחו השופטים לשכנע: למרות ההצהרות החוזרות ונשנות של השופטים בעניין, רוב מכריע של 82% מקרב עורכי הדין משוכנעים כי התקשורת משפיעה על החלטות בתי המשפט. רק 11% מהם סבורים כי השופטים אינם מושפעים מהתקשורת. השאר נמנעים.

הנשיא לשעבר, שנידון למאסר בגין עבירות מין, לא לבד בזירה הפלילית; יש לנו שר אוצר לשעבר, שמרצה עונש מאסר בגין גניבת מיליוני שקלים; ראש ממשלה לשעבר על ספסל הנאשמים בפרשיות שונות ומרובות; וחברי כנסת ושרים צועדים לחדרי חקירות במשטרה.

רמת שחיתות גבוהה

עם מצעד "מכובד" כזה, אי-אפשר שלא לשאול את עורכי הדין מה דעתם על רמת השחיתות במדינה. התשובה חד-משמעית: 83% מעורכי הדין בטוחים כי רמת השחיתות הציבורית בישראל גבוהה. רק 2% מהם סבורים כי רמת השחיתות בישראל נמוכה.

עורכות הדין היו נחרצות יותר באשר לתפיסתן כי רמת השחיתות הציבורית בישראל גבוהה: 91% מהן חושבות כך, לעומת 78% מעורכי הדין.

המשאל המלא - בעיתון "גלובס".

רמת עריכת דין
 רמת עריכת דין

האם היית רוצה שילדך יהיה עורך דין
 האם היית רוצה שילדך יהיה עורך דין

איזה נושא טעון שיפור
 איזה נושא טעון שיפור


מידת שביעות רצון
 מידת שביעות רצון


מהי לדעתך רמת השחיתות
 מהי לדעתך רמת השחיתות

צרו איתנו קשר *5988